יציע הלקקנות / טור

ביקורו של אלי טביב ב"שבת ביציע" לצד הפאנליסטים שרף, נימני וגינצבורג, היה אחד מרגעי השפל שידעה עיתונות הספורט. וגם: החומרים הגנוזים של ניר קלינגר. עמיר פלג בחמישי

עמיר פלגפורסם: 23.05.13 , 10:53

ה"עיתונאים"

שליימה והחבר'ה בשירות טביב

במוצ"ש האחרון הגיע ל"שבת ביציע" אלי טביב. בפאנל, על תקן עיתונאים שאמורים להציג שאלות קשות, ישבו שלושה מכרים ותיקים – שלמה שרף, אבי נימני ובוני גינצבורג. האווירה בדיון הייתה כל־כך נעימה וחברותית, שלעיתים נדמה היה שהמרואיין אינו עבריין עם קבלות, אשר מתמודד בימים אלה עם כתב אישום חמור, הותיר בשתי קבוצותיו הקודמות אדמה חרוכה והסתכסך עם כל מה שזז – אלא שבאולפן יושב אידאולוג ופילנתרופ מסדר הגודל של משה מונטיפיורי.

עוד ב-ynet ספורט:

טביב, חשוב לשוב ולהזכיר, הורשע בבית המשפט באישומים של התחזות לאדם אחר במטרה להונות, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. לאחר שהוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ, הוא הוציא דרכון מזויף תחת השם "שאלתיאל דאוויל", וברח לחו"ל. כאשר שב ארצה, נתפס ונידון לשישה חודשי מאסר על תנאי. בהזדמנות אחרת, הוא התחבא למשטרה בארון ואחר־כך טען שקוראים לו רמי יצחק. לאחרונה, שוב תחת השם אלי טביב, הוגש נגדו כתב אישום על הכאת נער ועל שיבוש ראיות, לאחר שהסרט ממצלמות האבטחה סביב ביתו נעלם באורח פלא.

(איור: ליאב צברי)

מעבר להישגיו הכבירים בתחום הפלילי, טביב הכניס לכדורגל הישראלי דפוסי ניהול חדשניים. כמו למשל אי־תשלום משכורות במועד, הצנחת בתו לכיסא המנכ"לית, הצבת מנהל מועדון לילה בראש המערכת, מינוי דורון ג'מצ'י המכביסט לדובר, וסכסוכים עם כל מה שזז בהנהלה, ביציעים ובמגרש.

לטורים נוספים של עמיר פלג

תשאלו את איתי שכטר, גילי ורמוט וערן זהבי איך הוא עמד איתם בסיכומים ומירר להם את החיים, שלא לדבר על הסצינות המביכות עם טוטו תמוז ופרוספר אזגי. על כל אלה, הרוכש הפוטנציאלי של בית"ר לא נשאל אפילו פעם אחת, על ידי אף פאנליסט, בראיון שנמשך למעלה מחצי שעה. עיתונות במיטבה.

אלי טביב(צילום: ראובן שוורץ)

לא פעם כשהמנחה, מאיר איינשטיין, ניסה להציל את כבוד המקצוע ולמנוע את מופע החנפנות המביך, החברים לצידו של טביב התנדבו לענות בשמו. כאשר בוני הציג למרואיין את שאלת הליקוק המוכרת: "בשביל מה אתה צריך את זה?" נימני מיהר לענות: "זה מאתגר", וכשמשה פרימו אמר לטביב שגאידמק די מזלזל בו, אביל'ה מיהר להעיר: "זה לא משנה מה גאידמק אומר, הוא מדבר עם עורך הדין שלו".

כשמאיר שאל על סוגיית הערבים בבית"ר, וטביב החכם ענה: "זאת שאלה מכשילה", אבי מיהר להוציא אותו גם מזה ואמר: "יש דברים הרבה יותר דחופים בבית"ר". בשלב מסוים לנימני אפילו יצא וידוי: "אני עונה בשמו, אני מכיר אותו". בשביל זה יש חברים.

בוני גינצבורג(צילום: ענת מוסברג)

בהמשך, כשאיינשטיין הזכיר את הנזקים שטביב הותיר בהפועל כפר־סבא, הסניגור, עו"ד גינצבורג, מיהר להגיב, נכנס באנשי ועד האגודה שניהלו מאבק עם מרשו, ואף הכריז: "עשו לו עוול משווע גם בכפר־סבא". ההתרפסות הגיעה לרמה כזאת של מיאוס, עד שאיינשטיין לא יכול היה להתאפק ונזף בבוני: "מה זה נאום הליקוק הזה לטביב?"

אבל מעל כולם התעלה שלמה שרף, מקורבו של האדמו"ר ממיאמי, שהתחנף אליו ברמות קשות והרים לו להנחתות. "למה חיים רמון מכפיש אותך?" שאל שליימה, "בגלל שהוא מפחד שלא יוכל לעמוד בתשלום אליך?" טביב, בסגנונו הרהוט, השיב (לא נגענו): "חיים רמון מכפיש אותי, למה חיים רמון אמר, אם אתם זוכרים, שהוא אמר שהוא לא עבריין מין". איש בפאנל לא מצא לנכון להזכיר לכבודו שאם כבר מדברים על עבריינים, כדאי שיגיד מילה או שתיים על רמי יצחק ועל שאלתיאל דאוויל.

שלמה שרף(צילום: מור שאולי)

לקראת סוף הראיון איינשטיין העלה בפני טביב את כתב האישום שתלוי ועומד נגדו, והטיח בו: "בפרקליטות אומרים שתקפת את הנער", אך לפני שהמרואיין פצה את פיו, שליימה כבר השיב: "מי אומר את זה, הנער?"

אבל שיא השיאים היה כשהצדיק באולפן נשאל על השמועות שלפיהן בתקופתו כפר־סבא ירדה ללאומית בגלל עניינים לא כשרים לכאורה. טביב ניסה לענות, אך שליימה מהסניגוריה הציבורית, מיהר להזהירו: "שקול מילים!"

אבי נימני(צילום: אלי אלגרט)

כך נראית היום הסחבקיאדה בכיכובם של מאמני ושחקני עבר חנפנים ו/או אינטרסנטים, שנקראת בלי בושה "יציע העיתונות". ככה זה כשאת תפקיד כלבי השמירה של הדמוקרטיה, ממלאים פודלים פחדנים ולקקנים.

הממחזר

החומרים הגנוזים של קלינגר

"מאוד התחברתי לאג'נדה ולחזון של המועדון ושל ג'קי". כך הצהיר השבוע הרכש החדש של האקדמיה למדעי הכדורגל באשדוד, פרופ' נ. קלינגר. נוגע ללב, אם כי אני מניח שאלונה ברקת ויואב כץ, ששמעו ממנו דברי כיבושים דומים אחרי שנתנו לו חוזה, התרגשו קצת פחות.

ניר קלינגר(צילום: ראובן כהן)

אז עכשיו קלינגר מתחבר מאוד לאג'נדת טיפוח הצעירים של בן־זקן, וכביטוי ראשון לחזון המועדון, הוא החתים את גיא צרפתי בן ה־34, שמתקשה לסחוב יותר מ־70 דקות במשחק. ניסיתי גם להיזכר בשחקני מחלקת נוער שקודמו על־ידו בבאר־שבע ובהפועל חיפה, אבל בשני המקומות, למרבה הצער, אג'נדת הצעירים לא תפסה. בחיפה היו אפילו כמה שחקנים שביקשו מיואב כץ שלא להאריך את חוזהו, ולא מדובר בשוער הצעיר קאלה דרשלר ובחלוץ המבטיח מהראן לאלה.

"השם שלי הולך לפניי", אמר המאמן שמאוד מחזיק מעצמו לאחר החתימה באשדוד, ואז הוא שיחרר את אחת ההצהרות המופרכות ביותר ששמעתי בעשור האחרון: "אביא לאשדוד את החומרים מהאליפות שלי במכבי תל־אביב!"

קלינגר במכבי ת"א(צילום: ערן קמינסקי)

עשר שנים חלפו מהאליפות ההיא. אחריה קלינגר החליף קבוצות כמו גרביים, ושמו הולך מאחוריו. ב־2005 הוא קיבל לידיו את פרויקט הגלאקטיקוס של מכבי, הצליח לרסק את קבוצת המיליונים ונאלץ להתפטר כעבור מספר חודשים. אחר־כך נדד לקפריסין, פוטר מפראלימני, שקע עם אא"ק לרנקה במקום האחרון והתפטר, פוטר מאא"ל לימסול, וירד ליגה עם ניאה סלאמיס. את ההצלחות המדהימות של האיש והאג'נדה בבאר־שבע ובחיפה, אתם מכירים.

והשאלה המתבקשת היא מדוע, למרות רצף הכישלונות, רק עכשיו ניר החליט לחזור ולהשתמש בחומרים מלפני עשר שנים? הפלספן דווקא נשאל על כך, וענה: "כשאתה לא יכול לעשות את הפעולות שלך עם השחקנים בשקט, קשה יותר להשתמש בחומרים האלה". אהה, הבנו. רק חשוב להזכיר שבין החומרים הבולטים שהביאו לקלינגר אליפות ב־2003, היו שני חומרים מסוכנים בשם אבי נימני וטל בנין. איזה מזל שאיתם הוא היה יכול לעשות את הפעולות בשקט.

טל בנין(צילום: ראובן שוורץ)

השערורייה

הטריפ של סירוטקין ללאומית

לפני כשבועיים נחשף בעיתון "ידיעות תל־אביב" כי חיים סירוטקין, מאמן בית"ר כפר־סבא, העיד בבית המשפט שהוא מכור לקוקאין, שהוא מסובך עם השוק האפור, ושהפעיל אתר הימורים. במסגרת עסקת הטיעון, נקבע בין השאר שירצה שישה חודשי עבודות שירות ושיוטלו עליו מאסר על־תנאי וקנס בסך 10,000 שקל.

סירוטקין הגיע לבית המשפט בעקבות כתב אישום שהוגש נגדו, ושלפיו נתפס בשנת 2010 ע"י המשטרה, כשעל גופו ועל אופנועו שש מנות סם. בנוסף נטען כי בזמן לכידתו ביצע עבירת תנועה וש"בעודו יושב בתחנת המשטרה, השליך לפח את שש מנות הסם והכשיל שוטר במילוי תפקידו".

חיים סירוטקין(צילום: קובי קואנקס)

בעדותו בבית המשפט, המאמן המסניף סיפר שבשלוש השנים

האחרונות הוא מעביר אימונים לילדים במחלקת הנוער של בית"ר כפר־סבא. כשנשאל מהיכן השיג את הכסף שנתפס עליו וששימש לרכישת הסם, הוא השיב: "אני עושה אימונים פרטיים ומקבל כסף במזומן, בלי לדווח". במילים אחרות, סירוטקין לא רק העלים סם, אלא גם העלים מס.

ולמרות כל הרזומה המפואר הנ"ל, היום המודל הזה לכדורגלנים צעירים, שעובד במועדון שמפעיל קבוצות נוער, נערים וילדים, ידריך את קבוצתו במשחק המבחן על העלייה לליגה הלאומית, כאילו כלום. כל הכבוד לשרת הספורט, לראשי ההתאחדות ולהנהלת בית"ר כפר־סבא. למען הילדים שמשחקים במועדון, רק בואו נקווה שסירוטקין, בניגוד לקלינגר, לא מביא לאימונים את החומרים שעשו לו טוב.