בעקבות הרצח בב"ש: הטיפול הנכון בנפגעי חרדה
ד"ר צחי בן ציון, פסיכיאטר ורופא מתנדב ב"איחוד הצלה", היה בין הראשונים להגיע לאירוע הירי השבוע בסניף בנק הפועלים בבאר שבע. הוא מסביר מה עובר בראשו של נפגע הלם, איך מטפלים בנפגע חרדה דקות לאחר אירוע, ללא תרופות, ומה הסיכויים לחזור למסלול החיים בסופו של דבר
ביום שני, בשעה 12:45 לערך, קיבלתי קריאת חירום ממוקד 1221 של "איחוד הצלה", ארגון כונני רפואת חירום בו אני מתנדב. המוקד דיווח לי על אירוע ירי בסניף בנק בבאר שבע. אני מכיר את המקום היטב, ובאותה שעה הייתי במרחק נסיעה קצר ממנו.
- רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק
שלנו, ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם
הגעתי לסניף הבנק תוך דקות אחדות, והייתי הרופא הראשון בזירה. בשלב זה המשטרה עיכבה את אנשי הרפואה מלהתקרב לסניף הבנק, אך השוטרים החישו את הפצועים החוצה. הענקנו טיפול ראשוני לפצועי הירי שפונו בתוך זמן קצר לבית החולים, ואז התפנינו לטפל בנפגעי החרדה.
עוד כתבות על התמודדות עם חרדה והלם
- סובלים מחרדה? 5 שיטות קלות ליישום ולמניעה
הדיווח התקשורתי על נפגעי הלם הוא בדרך כלל לקוני ומסתכם לעיתים רחוקות בציון מספרם. אבל שלא תטעו, מדובר בפגיעה המחייבת טיפול. בשיחות סלון אני נשאל לא פעם: איזה טיפול נותנים ברגעים הראשונים לנפגעי הלם? האם נותנים להם כדור הרגעה? אני מסביר שכדור הרגעה אינו הפתרון והוא אף עלול להחמיר את המצב.
בלי תרופות: להחזיר אותם למציאות
אבל לפני אציג את שיטות הטיפול הראשוני, חשוב להבין את המצב הנפשי בו נמצא אותו אדם. נפגע הלם מצוי במצב שאנו מכנים מצב דיסוציאטיבי, כלומר במצב של ניתוק מסוים מהמציאות. לכן, במסגרת הטיפול אנו מעוניינים "לחברו" בחזרה למציאות.
תרופת הרגעה אמנם יכולה להיות הפתרון הנוח למטפל משום שהמטופל יהפוך שקט יותר ובמהירות. אך תרופה מסוג זה רק תטשטש את נפגע ההלם ולא תסייע לו לחזור להלך מחשבה רגיל.
בשל הניתוק שנפגע ההלם מצוי בו, מטרת הפעולות הראשונות הן להוציא אותו ממצב זה. הדרך לעשות זאת מכונה בשפה המקצועית היא "דיבור מחבר" או "טוקינג דאון". כלומר דיבור שמוריד אדם מהשרעפים לקרקע המציאות, מההזוי למצוי.
בדקות הראשונות בשטח אנחנו מרגיעים את הנפגע. אנו משתדלים לפנות לו דרך ולקחת אותו אל מחוץ להמולה. אנו נותנים לו לשתות, ואם הוא מרשה, אוחזים ביד או בכתף כדי להעניק תמיכה גם באופן פיזי. אז אנו מובילים אותו לדבר על האירוע.
לעתים, נפגעי הלם ממשיכים לשחזר את האירוע בראשם שוב ושוב. באירוע ירי לדוגמה, הם עלולים להמשיך ולשמוע את קולות הירי. הדבר דומה ל"שידור חוזר" ששב ועולה בראשו של פגוע החרדה ומטרתנו היא להפסיק את ה"לופ" הזה. לכן, אנו מבקשים מאותו אדם לספר בעצמו מה התרחש. כך אנו מסייעים לו להתחבר לכאן ועכשיו, והוא מבין כי האירוע הסתיים.
עם זאת, חשוב לא לעסוק באירוע יותר מדי, ולנסות להחזיר את פגועי ההלם לשגרה כמה שיותר מהר. רוב נפגעי החרדה מתגברים עליה בתוך זמן קצר יחסית, והם שבים למסלול חיים רגיל. חלק קטן יותר יזדקקו בהמשך לטיפול שיחתי ותרופתי. אך לשמחתנו הרבה, ברוב המקרים, "הזמן רוחץ הכל", וגם מי שנקלע לסיטואציות קשות ומפחידות כמו שזו שהיינו עדים לה השבוע, ישוב לשגרת חייו.
ד"ר צחי בן ציון הוא פסיכיאטר ראשי ומנהל השרות לבריאות מינית ב"לאומית שרותי בריאות" ורופא מתנדב ב"איחוד הצלה"
לפנייה לכתב/ת 
