הביטו למערב וצפו בצדק ונוגה

מיד לאחר השקיעה מזומן לנו מראה מרהיב מעל האופק המערבי שילך ויתעצם בסוף השבוע ותחילת שבוע הבא. כל מי שצופה לכיוון האופק המערבי מיד לאחר שקיעה החמה יכול לראות את כוכב הלכת הבהיר מאוד צדק, שמדי יום מתקרב יותר ויותר אל האופק המערבי בעת השקיעה. למטה ממנו, קרוב יותר לאופק, אפשר לראות כוכב בהיר יותר. זהו כוכב הלכת נוגה, שבימים אלה, בניגוד לצדק, מתרחק מהשמש מדי יום.

(צילום: דרור אבן)

התוצאה – מפגש בין שני כוכבי הלכת הבהירים האלה שיהיו במרחק הקטן ביותר בינם ב-28 במאי (נוגה יהיה הימני מבינם). אולם, חדי העין יוכלו להבחין בכוכב נוסף, חיוור יותר משניהם, שממחצית שבוע הזה מצוי נמוך וקרוב יותר לאופק מבין השניים, אולם הוא "ייתן גז" ויעקוף את צדק ונוגה מימין. זהו כוכב הלכת כוכב חמה, הקרוב ביותר לשמש והחמקמק מבין כוכבי הלכת. שלושת כוכבי הלכת יהיו במרחק הקטן ביותר בינם בין ה-26 ל-28 במאי, ואפשר יהיה לראות את כוכב חמה מתרחק מהם במהירות הגדולה ביותר, כאשר נוגה מתרחק מצדק, אם כי לאט יותר.

שבוע הבא: אסטרואיד

ב-31 במאי יחלוף אסטרואיד גדול יחסית, גודלו כ-2.8 ק"מ, במרחק קרוב יחסית לכדור הארץ. בעת המעבר האסטרואיד יהיה במרחק גבוה של 5.8 מיליון ק"מ מאיתנו (לשם השוואה - המרחק הממוצע לירח הוא כ-380 אלף ק"מ בלבד). האסטרואיד התגלה בשנת 1998 והוא מקיף את השמש במסלול שבו הנקודה הקרובה ביותר לשמש מצויה במרחק שגדול רק ב-4% ממרחקו של כדור הארץ ממנה.

אולם, בניגוד לכדור הארץ, שמסלולו סביב השמש כמעט מעגלי, האסטרואיד מקיף את השמש במסלול מאוד מוארך והנקודה הרחוקה ביותר במסלולו מצויה מעבר למסלולו של מאדים, בחגורת האסטרואידים, כאשר הוא משלים הקפה אחת סביב השמש אחת ל-3.77 שנים. ביום חמישי, 30 במאי בשעה 7:12 בבוקר, יהיה השביט בנקודה הקרובה ביותר במסלולו לשמש, כאשר למחרת, ב-31 במאי, הוא יהיה גם בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ. בשעות הערב המוקדמות יהיה אפשר להבחין בו בתחומי קבוצת מאזניים, אולם בגלל גודלו הקטן יהיה אפשר לראותו רק בטלסקופ (מפת מציאה של האסטרואיד תהיה זמינה כאן).

כיוון שהאסטרואיד אינו מהווה סכנה וגודלו הקטן אינו מאפשר לראות עליו פרטים בטלסקופים קטנים, עיקר הצפייה בו תהיה באמצעות מכ"מ, בעיקר כדי לגלות פרטים רבים ככל האפשר על מבנהו וצורתו – אפשר יהיה להבחין בפרטים בגודל של מטרים ספורים. ככל שנלמד יותר על גרמי שמים קטנים אלה, אולי נוכל לדעת כיצד להתגונן בפניהם. ההופעה של האסטרואיד לידינו לכשעצמה אינה בגדר הפתעה והיא היתה ידועה זמן מועט לאחר גילויו. ב-9 במאי השנה חלף אסטרואיד זעיר נוסף, 1998 TA בקרבה דומה לכדור הארץ וב-22 באוגוסט יחלוף אסטרואיד נוסף במרחק של כ-9 מיליון ק"מ "בלבד" מכדור הארץ (מתוך לוח השנה האסטרונומי לשנת 2013 - PDF).

האסטרואיד שיחלוף "לידינו" ב-31 במאי ליד כדור הארץ אינו מהווה סכנה לכדור הארץ ובפעם הבאה שיגיע למרחק דומה מכדור הארץ תהיה רק בעוד כמאתיים שנה מהיום, וגם אז לא יהווה סיכון. אולם, קרבה כזו של אסטרואידים לכדור הארץ מזכירה לנו שוב את הסכנה הטמונה לנו מגופים אלה; ב-15 בפברואר חלף אסטרואיד זעיר (גודלו כמה עשרות מטרים) ליד כדור הארץ, במרחק של כ-30 אלף ק"מ בלבד. באותו יום התרסק באטמוספירה מעל רוסיה אסטרואיד בגודל 17 מ' וגרם לנזקים ברכוש. לו אסטרואיד בגודל של כמעט 3 ק"מ יפגע חלילה בכדור הארץ, הוא עשוי להשמיד אזור בגודלה של יבשת אירופה או אפריקה ולגרום לקטסטרופה על כדור הארץ ולהכחדה המונית. יש להדגיש, כי נכון לעתה אין שום אסטרואיד ידוע המצוי במסלול פגיעה עם כדור הארץ.

אנו קיבלנו גם תזכורות לסכנה מצפויה מגרמי שמים אלה גם משכננו, הירח. בשבוע שעבר הודיעה נאסא כי ניטור רציף של פני הירח גילה שב-17 במאי פגע בירח מטאוריט בגודל של סלע קטן וגרם לפגיעה החזקה פי 10 מהפגיעה העזה ביותר שנצפתה על פני הירח מאז החל הניטור לפני כ-8 שנים. תופעות אלה של פגיעות עצמים קטנים בירח מעניינות לכשעצמן וצופים רבים מנסים לצלמן, בייחוד בעת שיש מטרות מטאורים, אז כדור הארץ והירח נכנסים לאיזורים עשירים באבק.