ג'וקים איבדו את החשק למתוק - וכך שרדו
מדענים ניסו להבין למה פיתיון שהכיל סוכר הפסיק לעבוד על מקקים וגילו - בתהליך אבולוציוני מהיר ומרשים, הם הפסיקו לאהוב מתוק
עוד הוכחה לכך שג'וקים הם יותר חכמים מאיתנו. במשך שנים הצליחו בני האדם להרעיל מקקים למוות על ידי הכנת פיתיונות מתוקים ומורעלים. אבל בסוף שנות ה-80, במטבח ששימש כמעבדת ניסוי, משהו השתבש.
ומה דעתכם? ספרו לנו בפייסבוק
ונספר לכולם
מוצר שעד אז הצליח לחסל תיקנים בהמוניהם איבד את כוחו. אוכלוסיית הג'וקים התרחבה. החוקרים המבולבלים השליכו לפח תיאוריה אחר תיאוריה עד שהגיעו סוף סוף להסבר: בתהליך אבולוציוני מהיר ומרשים, איבדו החרקים את תשוקתם למתיקות ולא נמשכו עוד לסירופ התירס המורעל. תוך חמש שנים התכונה הדיאטטית הזו הפכה כה נפוצה עד שהפיתיון הפך חסר תועלת.
"מקקים הם סתגלנים מאוד והם עושים עבודה טובה במירוץ החימוש נגדנו", אמר האנטומולוג ג'ולס סילברמן מאוניברסיטת מדינת צפון קרוליינה, האיש שגילה את תכונת דחיית הסוכר.
הממצאים משקפים את כוחם האבולוציוני של החרקים שעליהם נאמר בבדיחות שישרדו מלחמה גרעינית.
במאמר שפורסם אתמול בכתב העת Science, מסבירים סילברמן וחוקרים אחרים את המוטציה הגנטית שהעניקה לחלק מהתיקנים את היתרון שאפשר להם לשרוד ולהתרבות. המפתח הוא נוירון מסוים במוח שאחראי לשלוח לו אותות לגבי מזון.
במקקים רגילים, הסוכר גורם ל"התרגשות" בקרב הנוירונים ואלה משגרים איתות ברור למוח – "מתוק!". במקקים שעברו מוטציה, הסוכר גורם לשני איתותים של נוירונים – "מתוק!" ו"איכס!". נוירוני ה"איכס!" גוברים על חבריהם כך שהמוח מקבל את הרושם שהמאכל מגעיל. ההתנהגות העצבית החריגה הזו נצפתה במקקים מפורטו ריקו ובצאצאיהם של החרקים מפלורידה.
המחקר התמקד בזן המקק הגרמני, זן קטן שיכול להסתתר בקלות בשקית שהבאת מהמרכול, ולא בזן המקק האמריקני הגדול. אותה בררנות התגלתה גם במקקים קטנים בדרום קליפורניה, סינסינטי, אינדיאנה, דרום קוריאה ורוסיה. מדענים בודקים אם זנים נוספים מפגינים את אותה דחייה מסוכר.
אבל האם הגילוי המדעי המדליק הזה מסביר מדוע אנחנו מתקשים להיפטר מהחרקים הטורדניים?
נראה שלא, סבור קובי של, אחד ממחברי המאמר. הוא מסביר כי מחקרים מראים שהמקקים שונאי הסוכר שמחים לבלוע את רוב סוגי הפיתיונות הקיימים כיום, דבר המצביע על כך שהיצרנים כנראה הסירו את הסוכר או הצליחו להסוות אותו (הרכב הפיתיונות הוא סוד מסחרי). בנוסף, מדענים מצאו מקקים שונאי סוכר רק בשבע מתוך 18 אוכלוסיות שהם דגמו במקומות שונים.
אבל המחקר בכל זאת יכול לסייע במאבק נגד היצורים המאיימים. על ידי חקירת האופן שבו מקקים משתנים כדי להימנע מהרעל שלנו, מדענים יוכלו לפתח פיתיון שהם לא יוכלו לעמוד בפניו. בעשורים האחרונים הוכח שמקקים פיתחו עמידות לחומרי הדברה, והמחקר יוכל לעזור להתמודד עם התופעה.
לא ברור מתי המקקים בפלורידה נחשפו לראשונה לפיתיונות מכילי סוכר או באיזו מהירות הצליחו לשנות את טעמם. אך של סבור שנדרשו כחמש שנים להפצת התכונה באופן שהפך את הפיתיון ללא יעיל. מדובר ב-25 דורות של מקק גרמני. ייתכן שהתכונה החדשה התפתחה במקק מסוים או שכבר הייתה קיימת בכמה פרטים ועם הצגת השימוש בפיתיון המתוק העניקה להם יתרון על פני האחרים בכל הנוגע להישרדות ולהתרבות. הצאצאים שלהם ירשו את התכונה וכך התרבו בעוד האחרים נכחדים.
לפנייה לכתב/ת 
ג'וק תיקן מקק
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
