הנבואה: הטלוויזיה תהיה בייביסיטר. השבוע לפני
"מחתרת הקנאים" נתפסה רגע לפני שפוצצה את משרד החינוך, אסד הזהיר לפני 30 שנה מ"מלחמה עקובה מדם", הרופאים נטשו בהמוניהם את בתי החולים ויצאו לנופש, ולמה רתח שר החינוך מהאירוויזיון? הצלילה השבועית לארכיון
על הכוונת - בניין משרד החינוך: היום היינו מזדעזעים אם מתנגדים להצעת חוק היו מנסים לפגוע במוסד שלטוני, אך ב-1953 זה בדיוק מה שקרה. בחודש מאי, השבוע לפני 60 שנה, ניסו חברי "מחתרת הקנאים" לפוצץ את בניין משרד החינוך. מזימתם נכשלה והם נעצרו. הסיבה לנסיון הפיצוץ הייתה הדיונים בנוגע לחוק חינוך ממלכתי.
השבוע לפני - לכל הכתבות
ליד הבניין בירושלים נעצרו שני גברים חרדים וברשותם פצצה. השניים נעצרו בעקבות מידע מודיעיני, לפני שניסו לבצע את זממם. המשטרה שמרה על חשאיות ולשר החינוך, פרופ' בן-ציון דינור, נודע על הכוונה לפוצץ את הבניין רק 22 שעות לאחר המעצרים. בנוסף נעצרו כמה ותיקי הלח"י על סמך מסמכים שנתגלו אצל חברי "נטורי קרתא" בירושלים. במסמכים האלה הופיעו שמות של אנשי לח"י, שהיו מומחים להרכבת פצצות.
המשטרה ייחסה לחברי המחתרת גם עבירות נוספות כמו פגיעה במערכת "העולם הזה" וגניבת הג'יפ של העורך אורי אבנרי ומעשים אחרים. המשטרה מצאה גם נשק רב ב"מערה המטפטפת" בעמק המצלבה בירושלים.
בסופו של דבר לאחר משברים פוליטיים אושר חוק חינוך ממלכתי, שביטל את הזרמים בחינוך שפעלו בחמש השנים הראשונות של המדינה. לחינוך הממלכתי ולחינוך הממלכתי-דתי נקבעה תכנית אחידה, בתוספת השלמות של תכנים חינוכיים דתיים לחינוך הממלכתי-דתי. החוק הוסיף ופירט את מטרותיו של החינוך בישראל ואת הרכבן של תוכניות הלימודים, קבע אילו מוסדות חינוך מוכרים על פי חוק, והסדיר את הפיקוח בנושא. חברי המחתרת הועמדו לדין וקיבלו חנינה כעבור כמה שנים.
הנבואה ניתנה
עוד בסוף מאי 1953 בישרה אחת הכותרות בעמוד הראשון של "ידיעות אחרונות" כי "מכשיר הטלוויזיה יהיה בייביסיטר". בכתבה ניבא דוד סארנוף, יו"ר מועצת המנהלים של חברת הרדיו האמריקנית: "הטלוויזיה תקבל על עצמה בעתיד את תפקיד השמירה על התינוקות בעת שההורים יוצאים לבלות". הוא הוסיף כי יש לחכות שבעתיד הקרוב יומצאו מכשירים אלקטרוניים נוספים כגון: מקלטים אלחוטיים אשר ייתנו לאדם קשר מיידי בכל עת עם ביתו ועם משרדו וגם מכוניות עם מנגנוני פיקוח אוטומטיים, שימנעו תאונות דרכים.
אסד מאיים
גם היום לפני 30 שנה יצאו הצהרות לוחמניות מדמשק. נשיא סוריה חאפז אסד אמר לראשי אש"ף שנפגשו איתו כי "אין ספק שעומדת לפרוץ מלחמה בין סוריה לישראל וכי זו תהיה מלחמה עקובה מדם, אכזרית ונוראה". אביו של הנשיא הנוכחי הוסיף כי ארצו מוכנה לתוצאות המלחמה. "הערכתנו היא כי לכוחותינו יהיו כ-20 אלף הרוגים. אנחנו צופים הרס רב לכלכלתנו. אנו מודעים לעוצמתו של האויב". ראש אש"ף יאסר ערפאת אמר כי הוא מסכים לחלוטין עם דבריו של הנשיא הסורי.
למחרת שלח ראש הממשלה מנחם בגין איגרת לנשיא ארצות הברית רונלד רייגן, שבה הביע דאגה מהמצב. שר הביטחון משה ארנס אמר כי ישראל מוטרדת מפעולותיה של סוריה בשטח לבנון וברמת הגולן. "יש כל מיני סימנים המעידים על הכנות סוריות למלחמה, אך אין לנו ידיעה ברורה אם הם אמנם מתכוונים לפתוח במלחמה", אמר ארנס במאי 1983.
הסורים ערכו תמרון גדול בגולן הסורי ובישראל העלו כוננות. בירושלים ובתל אביב התקיימו התייעצויות מדיניות וצבאיות רבות, בנסיון לאתר את כוונת הסורים ולקבוע במידה ודאית אם פני דמשק למלחמה, עשור לאחר מלחמת יום כיפור. בהתייעצות גובש קו ולפיו תימנע ישראל מלהיגרר אחר פרובקציות סוריות, ועם זאת לא תאפשר התפתחות של מלחמת התשה, דווח אז ב"ידיעות אחרונות".
30 שנה לפני שסוריה רכשה מרוסיה טילי S-300 העבירו הסורים לשטח לבנון טילים נגד מטוסים. כתב סוכנות הידיעות הצרפתית דיווח אז מלבנון כי הסוללות מוקמו על פסגות ההרים. סוללה אחת ניסתה לפגוע בשני מטוסים ישראלים, אך אלו לא נפגעו והטייסים שבו בשלום לבסיסם. בהמשך דווח כי הסורים הכניסו ללבנון טילי סאם-6 נגד מטוסים.
מילת הקוד ונטישת הרופאים
לא רק עם סוגיות ביטחוניות בגבול הצפוני נאלצה להתמודד ממשלת בגין, אלא גם עם שביתת הרופאים הארוכה שנמשכה כמעט ארבעה חודשים. "המצב קטסטרופלי", אמר אז ד"ר יורם קנטר, ראש מטה השביתה של הרופאים בבית החולים רמב"ם בחיפה. ב-23 במאי 1983 לפנות בוקר הוא קיבל שיחת טלפון שבה נאמרה לו מילת קוד. בהתאם להוראות שקיבל הוא פתח מעטפה חתומה וביצע את ההוראות שהיו בתוכה, מטעם מטה המאבק בהסתדרות הרפואית.
ב-5:30 בבוקר הוגשו למנהלי בתי החולים בחיפה מכתבי ההתפטרות של כל הרופאים. מיד לאחר שקיבלו את המכתבים, התפטרו גם מנהלי בתי החולים. שעתיים וחצי לאחר מכן יצאו הרופאים באוטובוסים שכורים, כשהם מצוידים בדרכוניהם ובחפציהם האישיים לשהייה ארוכה מחוץ לבית.
בבתי החולים נשארו צוותים מצומצמים ביותר. "הרופאים שנמצאים פה יישארו עד שייפלו מהרגליים. אין להם מחליפים והם כבר אחרי משמרת של 36 שעות", אמר אז ד"ר קנטר. "המצב חמור ולפני התפוצצות. החולים ממשיכים להגיע לחדר המיון כאילו לא קרה דבר".
הרופאים עצמם "פשטו" על בתי המלון ואתרי הנופש בכל רחבי הארץ. ב"ידיעות אחרונות" נכתב אז כי הם שחו בחופי הים ובבריכות השחייה, סעדו ארוחות נופש ואף ערכו קומזיצים ליליים. אבל המקום הכי צפוף היה ליד הטלפונים הציבוריים. בחופי הכנרת בילו יותר מ-1,000 רופאים. הם נקלטו בבתי המלון שבעיר ובבתי ההארחה. "הרופאים שבילו על חופי הכנרת ניראו כאילו הם 'עושים חיים משוגעים'", תואר בעיתון. "הם שטו בסירות. שחו, אכלו ארוחות דגים דשנות והדליקו מדורות. כמה אזרחים קראו לעברם קריאות גנאי".
הנופש לא נמשך זמן רב. בין הממשלה לנציגי הרופאים הושג הסכם לפיו צווי הריתוק שהוצאו נגד הרופאים הנופשים יבוטלו ואליה יחזרו לבתי החולים, כדי לעבוד במתכונת של לפני החרפת השביתה. הרופאים זעמו על כך שב"קול ישראל" הוקראו שמות 1,300 הרופאים שנגדם הוצאו צווי ריתוק.
שעררררר!
14 שנים פחות יום לפני גמר ליגת האלופות בכדורגל שיערך הערב, נפגשה באיירן מינכן במשחק הגמר מול מנצ'סטר יונייטד, שהפך לאחד מהמשחקים הזכורים בתולדות המפעל. באיירן, שהייתה טובה יותר לכל אורך 90 הדקות, הייתה רחוקה רק שלוש דקות מזכייה בתואר. הקבוצה הגרמנית הובילה 0:1 בכניסה לתוספת הזמן.
אבל האנגלים לא ויתרו ובשני שערים מדהימים בדקות ה-91 וה-93 של המחליפים טרי שרינגהאם ואולה גונאר סולשיאר הביאו את הגביע למנצ'סטר. הכותרת בעמוד הראשון זעקה "לא יאומן" ובמדור הספורט - "ווינרים" ו"שני הדרנים של התזמורת האדומה". שוער היונייטד פיטר שמייכל הניף את הגביע לקול צהלות 40 אלף אוהדי הקבוצה ביציעים באיצטדיון נואו-קאמפ בברצלונה.
מנג'ר מנצ'סטר יונייטד אלכס פרגוסון, שפרש מתפקידו החודש, לא הסתיר את האושר: "השחקנים שלי לעולם לא נכנעים. תמיד אפשר לצפות מהם לעשות משהו, אבל הפעם הייתי בטוח שהפסדנו. זה פנטסטי. השחקנים האלה הם בני אדם מדהימים".
מנגד, נשיא באיירן מינכן פרנץ בקנבאואר טען ש"זה היה הפסד אכזרי". שחקן הקבוצה לותר מתיאוס, שאימן לאחר פרישתו בין היתר את מכבי נתניה, הוסיף: "לדברים שקרו בסיום פשוט אין הסבר".
ועוד מסוף מאי 1999. ישראל אירחה אז את האירוויזיון והחזרה הגנרלית גרמה למשבר. שר החינוך יצחק לוי מהמפד"ל, מחה "בכל תוקף על האפשרות שרשות השידור, כרשות ממלכתית, תערוך חילול שבת המוני, שגירור אינוסם של אשרות ומאות עובדים לעבודה בשבת ללא היתר". השר דאז הוסיף: "זוהי עוד שערורייה שרשות השידור נגררת אליה, אף שלמכתחילה היה ידוע שהאירוע אמור להתקיים במוצאי שבת".
לפנייה לכתב/ת 
