סטודנטים כורדים בעיראק: בעד יחסים עם ישראל
באוניברסיטת כורדיסטן דנו הסטודנטים אם לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, התומכים ניצחו בעימות. שופטת בדיון ל-ynet: "הטיעונים התמקדו בקשר ההיסטורי בין היהודים לכורדים. גם אני מאמינה שיכולים להיות לנו יחסים פוריים עם ישראל"
"האם לחבל כורדיסטן-עיראק צריכים להיות יחסים גלויים עם ישראל?". סטודנטים באוניברסיטת כורדיסטן חושבים שכן, כך לפחות התברר במהלכו של "דיבייט" לא שגרתי שהתקיים לפני שבועות מספר באוניברסיטה בארביל, בירת חבל כורדיסטן-עיראק.
עוד חדשות בעמוד הפייסבוק של ynet
באירוע השתתפו כ-200 סטודנטים משלל הפקולטות של האוניברסיטה, שתי קבוצות דיון שכללו שלושה חברים כל אחת ואפילו חבר שופטים. סאזן מנדלווי, האחראית על יחסי הציבור באוניברסיטה ואחת מחבר השופטים, סיפרה בגאווה בשיחה עם ynet מארביל: "אנחנו רואים את עצמנו כמוסד שמאפשר לאנשים להביע בגלוי ובאופן חופשי את ההשקפות שלהם".
בסופו של הדיון החליט חבר השופטים כי הקבוצה שהציעה לקיים יחסים בגלוי עם ישראל היא המנצחת ולאחר מכן גם הקהל הצביע ברובו בעד יחסים גלויים עם ישראל. השופטת מארביל סיפרה: "הטיעונים של הקבוצה המנצחת התמקדו בקשרים ההיסטוריים בין העם היהודי לבין הכורדים. גם אני מאמינה שיכולים להיות לנו יחסים פוריים עם ישראל". עם זאת, היא ניסתה להתייחס בדיפלומטיות כשהתבקשה לפרט: "בגלל שאני שפטתי אני לא יכולה לומר בבירור את דעתי האישית. אני צריכה להיות ניטרלית".
עוד בערוץ החדשות של ynet:
שתי רקטות נורו על מעוז חיזבאללה בביירות
ישיבה וצו גיוס: מבחן ראשון לחוק השוויון בנטל
גורמים בישראל: עסקת פוטין-אסד לא בוטלה
חבל כורדיסטן הוקם בצפון עיראק אחרי מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991. הקמתו הואצה גם בעקבות הפלישה האמריקאית ב-2003. הכורדים בעיראק, שמונים בסביבות חמישה מיליון בני אדם, זוכים כיום לאוטונומיה הרחבה ביותר מבין 30 מיליון הכורדים שמתפרסים ברחבי העולם בעיקר באיראן, בסוריה ובטורקיה. על רקע שאיפותיהם של הכורדים וזהותם הנפרדת שורר מפעם לפעם מתח בין חבל כורדיסטן, שבראשו עומד משנת 2005 מסעוד ברזני, לבין המשטר המרכזי בבגדד.
"שני הצדדים מהססים"
נשיאת התאחדות הסטודנטים של אותה אוניברסיטה בארביל, עודה סרהנג (31), סטודנטית ליחסים בינלאומיים, סיפרה על הדיון בנושא: "הטיעון המרכזי של הקבוצה שקראה ליחסים גלויים עם ישראל היה שלרוב המדינות במזרח התיכון יש קשרים עם ישראל והכול מתנהל על מי מנוחות אפילו שרבים שם לא אוהבים את ישראל. אז מה הבעיה שגם לנו יהיו יחסים עם ישראל?". סרהנג, שהעידה על עצמה שגם היא בעד יחסים גלויים עם ישראל, סיפרה גם שטיעון נוסף של הקבוצה המנצחת היה הקשר שקיים בין היהודים הכורדים שחיים בישראל לבין כורדיסטן.
אולם למרות שהרוב הצביעו בעד יחסים עם ישראל היו גם כאלה שהתנגדו בתוקף ליחסים כאלה. "מבין הטיעונים שהוזכרו נגד יחסים גלויים עם ישראל היו טיעונים דתיים שלא מאפשרים זאת. בנוסף חלק מחו על היחס של ישראל לפלסטינים", אמרה סרהנג.
פרופ' עפרה בנג'ו מאוניברסיטת תל אביב המתמחה בעיראק ובנושא הכורדים במזרח התיכון אמרה בשיחה עם ynet כי דיון כזה הוא מאוד יוצא דופן. "זה לא דבר שהוא רווח לא בכורדיסטן ולא בשום מקום אחר", אמרה פרופ' בנג'ו, "ממה שאני התרשמתי ממפגשים עם כורדים מחלקים שונים של כורדיסטן באמת יש איזושהי תחושה של שותפות גורל בינינו לבין הכורדים. בעצם, שני העמים הם מיעוט שנמצא בתווך, בין מדינות שלא מעוניינות שתהיה להם הגדרה עצמית".
לגבי השאלה האם ניתן לקיים יחסים ישירים בין ישראל לכורדיסטן, אמרה פרופ' בנג'ו: "יש היסוס משני הצדדים. מהצד הכורדי יש אינטרסים חזקים שמכתיבים לו שלא לעשות את זה מפני שלכורדים עדיין אין מדינה, וכך הם בטח לא יכולים לפתח יחסים ישירים עם ישראל".
יש לציין כי בשנת 2008 נרשמה היסטוריה אחרי שנשיא עיראק הנמנה עם המיעוט הכורדי, ג'לאל טלבאני, לחץ את ידו של שר הביטחון דאז אהוד ברק במהלך כנס בינלאומי ביוון. בעקבות לחיצת היד קראו חברי פרלמנט לטלבאני להתנצל ולהתפטר.
לפנייה לכתב/ת 
