"הייתי כלי שרת שטוף מוח": עדות הקשיש שנוצל
כתב האישום שהוגש נגד רוזה ואורטל ענו הציג מסכת ארוכה של התעללות ועושק חסרי ישע. דבריו של אחד מהם, שברח ואישפז עצמו בבית החולים אברבנאל, חושפים את חיי היומיום תחתן, בצל רעב, השפלה ואלימות
משועבד ומושפל, ללא כוח רצון או כסף, נטול עצמאות ושטוף מוח, כך סיכם אחד מקורבנות ההתעללות של רוזה ואורטל ענו את נקודת הסיום שאליה הגיע בעקבות הקשר עמן. בתום מערכת יחסים ממושכת שכללה ניצול אינסופי הוא בחר לאשפז עצמו בבית החולים לבריאות הנפש אברבנאל ועדותו במשטרה הובילה בסופו של דבר להגשת כתב אישום חמור נגד האם והבת.
רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו , ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם
"רוזה שמחה שהתפטרה ממני. היא הצטערה שאיבדה עבד, אין לי כבר כסף והיא לא צריכה אותי", אמר הקשיש בעדותו, תוך שהוא מתאר כיצד גרמה לו הנאשמת להאמין שהיא בת זוגו, איימה עליו, סחטה אותו וניצלה את התלות שפיתח בה. "הרגשתי מושפל. אין 'לא רוצה'. לא קיים 'לא רוצה'".
לדבריו, ענו גנבה ממנו תכשיטים רבים שחלקם הוחבאו בביתו. היא נהגה להכות אותו ואיימה עליו כי אם יספר מה קורה ביניהם, "היא ומשפחתה ידאגו לזרוק את גופתו בתוך שק". בשלב מסוים, העיד, ניהלה ענו משא ומתן למכירת ביתו בניגוד לרצונו, והוא פחד להביע בפניה את התנגדותו. היא סילקה אותו מהדירה כשהגיעו רוכשים פוטנציאליים והחתימה אותו על כתב ויתור בעת המכירה.
"חתמתי מלחץ, עברתי שטיפת מוח ופחדתי. לא רציתי למכור, כל קונה שהתקשר הקפיץ לי את הלב", תיאר בעדותו והודה כי לא ציפה ליהנות מכספי המכירה. "אין סיכוי שיתנו לי משהו. לקחו לי את הכול, גם את הביטוח לאומי, לא ראיתי גרוש ממה שמכרו".
על פי כתב האישום, שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בסוף אפריל, עמדו האם (64) ובתה (28) מאחורי מסכת התעללות ארוכה שכללה ניצול ועושק של קשישים ערירים וחסרי ישע. הן הואשמו בעבירות של קשירת קשר לביצוע עוון, קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה, עושק והתעללות בחסר ישע.
הקשיש סיפר כי איבד אמון במשטרה בעקבות תלונה שלא טופלה כראוי, בעיניו, וגררה תשלומים נוספים לאם, "בגין מימון סיוע משפטי לחקירה". 300 אלף שקלים שהצטברו בקרן הפנסיה שלו נלקחו אף הם "בכוח" על ידי ענו, שהתחזתה לאשתו, ו-39 אלף שקלים אחרים הועברו לידי בתה. "רוזה הכריחה אותי לחתום ולקחה את הכסף מפקיד הבנק, שמה בתיק ויותר לא ראיתי את הכסף".
"הייתי רעב, גנבתי לחם"
ענו נהנתה, על פי העדות, מייפוי כוח בחשבון הבנק של הקשיש, שאותו ניצלה באופן מוחלט. "היא עשתה בכספי מה שרצתה. לא סירבתי, פחדתי. אין לי משפחה ופחדתי שאני אשאר בלי אוכל ושיעשו לי עיקולים בחשבונות", הודה. ניירות ערך וחסכונות שקיבל בירושה נחשפו בפני הנאשמת כשפתחה את דברי הדואר שלו והועברו לרשותה.
לדבריו, לאחר שביתו נמכר, הוא ישן על מזרן בסלון דירתה של ענו. היא אסרה עליו ללון על הספה ולהיכנס לחדרים אחרים בבית ללא רשותה. "אין דבר כזה ללכת למטבח להכין משהו. אני תלוי בה לגמרי מבחינת אוכל. הייתי רעב ופעם אחת בלילה גנבתי בגללה פרוסת לחם".
הוא תיאר את שגרת יומו, שכללה משיכת כספים עבור ענו, הסעתה ממקום למקום, קניות ועבודות ניקיון. בהמשך עבר לבית הבת וגם שם אולץ לשרת על פי רצונותיה. "הרגשתי כמו כלי, כמו מברג שהוציאו מהארון כדי לעשות אתו משהו". כשהרגיש מצוקה הולכת וגוברת, ברח ואישפז עצמו בבית החולים אברבנאל, שם השתפר מצבו. "הייתה לי פינה משלי ומיטה שלי", הסביר.
בעת הגשת כתב האישום שוחררה הבת למעצר בתנאים מגבילים ואמה נותרה במעצר עד תום ההליכים. "המעשים שמיוחסים לה מעוררים סלידה ושאט נפש", נכתב בהחלטה. "היא ביצעה את העבירות נגד חסרי ישע, חלשים גופנית וקוגניטיבית, אחד ערירי גלמוד וחולה נפש, אחת אלמנה ערירית, קשיש ניצול שואה ועוד. אין מדובר במעידה חד פעמית אלא בהתנהלות עבריינית כדרך חיים".
לטענת עורכי דינה, מדובר באישה שניהלה עם הקשיש מערכת יחסים הדדית של נתינה וקבלה. "בריחתו ואישפוזו נבעו מכך שענו גילתה שהוא ניסה לחנוק את נכדתה והיא איימה עליו שתתלונן במשטרה. כל מה שהוא נתן לה נבע מרצונו החופשי תוך קיומה של זוגיות", הדגישו.
לפנייה לכתב/ת 
