מד מן 6 פרק 8: לפעמים המרק הוא רק תירוץ

בתחילת העונה כתבתי שאני תוהה אם מת'יו וויינר יצליח להתעלות על עצמו בפרקים הבאים. חצי עונה כבר מאחורינו ואפשר להגיד בפה מלא שכן, וויינר יצר עוד עונה מצוינת של "מד מן", והוא מוביל אותנו בבטחה לעונה האחרונה של הסדרה. נשאר רק ללכת אחריו וליהנות מכל רגע.

לכל העדכונים החמים: היכנסו לפייסבוק של ynet

"מד מן" היא לא סדרה של דרמות גדולות. בניגוד לאופרת הסבון שבה מככבת מייגן דרייפר, כאן לא עושים סיפור כשדון בוגד באשתו, כשרוג'ר מתגרש או כשפיטר מבלה בבית זונות. כאן הדגש הוא על הפסיכולוגיה של הדמויות, והטוויסט של וויינר בעונה השישית הוא בעצם התהליך הרגשי שעובר על איש הקרח דון דרייפר.

דון דרייפר עובר תהליך רגשי(צילום: מתוך הסדרה)

"גם אני חש רגשות רבים", אומר דון לסילביה שמתקשרת אליו למשרד ומתחננת שיפסיק לארוב ליד הדלת האחורית של דירתה ולהשליך שם את בדלי הסיגריות שלו. כמו שכתבתי בשבוע שעבר, אף פעם לא ראינו את דון ככה. בעבר, כשהרומנים הרבים שלו עלו על שרטון הוא בקושי הניד עפעף.

הפלאשבקים הרבים שראינו בפרק הזה מסבירים אולי למה. דון גדל בבית זונות ושם הוא למד איך להתייחס לנשים: כמו לזונות. הוא אולי התאהב בזונה ההיא - איימי, שטיפלה בו כשהיה חולה, אבל המכות שחטף אחר כך מאמו החורגת כבר לימדו אותו – זה אסור.

דון מעולם לא חש אהבה לשתי נשותיו, בטי ומייגן, והן מעולם לא הכירו אותו באמת (גם בתו סאלי אמרה לו בפרק האחרון: "אני לא יודעת עליך כלום"). אבל בסילביה יש משהו שמעורר אצלו הרבה רגשות. מה זה? לא ברור.

נופל מחוץ לזמן

וכך, בזמן ששותפיו, עובדיו ומשפחתו בטוחים שדון עובד במרץ על הקמפיין של שברולט, הוא מאבד את תחושת הזמן וחוזר שוב ושוב בפלאשבקים לאותו בית זונות ולאותם ימים עם איימי שטיפלה בו כשהיה חולה, האכילה אותו במרק ואחר כך לקחה את בתוליו. שם הכל התחיל. שם התעצבה דמותו של דון, עוד כשהיה דיק.

קמפיין למרק(צילום: מתוך הסדרה)

דון הנואש מנסה להיזכר בקמפיין למרק שהגה ב-1958 או ב-1959 בהשראת אותה תקופה, רק כדי לגלות שמדובר בכלל בפרסומת לשיבולת שועל. על הכרזה של הקמפיין רואים אשה מניחה יד על בנה שאוכל מקערה ומחייך. למעלה כתוב: "בגלל שאת יודעת מה הוא צריך".

"יש לי מסר נהדר והוא קשור למה שמחזיק אנשים ביחד", אומר דון המסטול אחר כך לפגי ומייקל, "מה זה הדבר הזה שמחבר אותם? זה היסטוריה. זה אולי לא עם אותו אדם... זה יותר גדול מזה". אז האשה במודעה היא ללא ספק איימי הזונה, אבל האם היא גם סילביה? האם גם סילביה יודעת מה דון צריך? או שדון יודע מה היא צריכה?

דוקטור, תציל אותי

אגב, הרופא שמחלק לעובדים במשרד את "זריקת המרץ" מבוסס על אדם אמיתי - ד"ר מקס ג'ייקובסון, הלא הוא "דוקטור פילגוד", שחילק בשנות ה-60 זריקות מאותו סוג לסלבריטאים רבים, בהם הנשיא ג'ון קנדי. אלא שבשנת 1975 נשלל רישיון הרפואה שלו בעקבות מותו של אחד מעובדי הבית הלבן לשעבר.

וכמו בסיפור האמיתי של "דוקטור פילגוד", גם אצל דון זה לא נגמר טוב. הוא מאכזב את עמיתיו ("מה לעזאזל קרה כאן בסוף השבוע הזה"?, שואל אותו טד צ'ו בסוף הפרק), את משפחתו וילדיו (שנשדדים לאחר שהושארו לבד בדירתו) ומתעלף על השטיח בביתו כשבני משפחתו מתעמתים איתו בסלון, רגע לפני שהוא משלים את התוכנית להחזרת סילביה לחיקו. לזה קוראים התרסקות.

ליהנות מכל רגע. מד מן(צילום: מתוך הסדרה)

ההשפלה הזאת מול כולם כנראה מטלטלת את דון. כי בסוף הפרק הוא כבר בדרך למשרד, נקי וערני, מתעלם מסילביה במעלית ומתנצל בפני בתו סאלי בטלפון. האם דון התגבר על הפרידה ולקח את עצמו בידיים? יכול להיות, אבל זה יהפוך את הפרקים הבאים להרבה פחות מעניינים.

בסצינה האחרונה הוא מבהיר לטד שאין לו שום כוונה לקחת חלק פעיל בכתיבת הקמפיין של שברולט. "בכל פעם שיש לנו תקציב של מכונית, המקום הזה הופך לבית זונות", הוא אומר, רמז ללילה שבילתה ג'ואן עם הרב מיגואר. אז לפחות במשרד אף פעם לא יהיה משעמם.

כמה הערות לפני סיום

ווייטנאם ממשיכה להופיע, בקטנה, כמעט בכל הפרקים בעונה הזאת. בפרק

 הזה סטן מספר לפגי על מותו של בן דודו רובי בן ה-20 בשדה הקרב. כמו שכבר כתבתי, 1968 הייתה השנה הקטלנית ביותר לאמריקנים במלחמה העקובה מדם הזאת. ד"ר גרג האריס, בעלה לשעבר של ג'ואן, עדיין מוצב שם ככל הידוע לנו.

השיר שבוקע מהרדיו בדירתה של סילביה בזמן שדון מאזין מבחוץ הוא Going out of my head, בביצוע ההרכב של סרז'יו מנדז, שיצא ב-1966. "אני רואה אותך כל בוקר אבל אתה רק עובר לידי, אתה אפילו לא יודע שאני קיימת", שרה הזמרת. כמעט כמו בסצינה של דון וסילביה במעלית.

רגע לפני שדון מוצא במחסן את הכרזה עם הפרסומת לשיבולת השועל, הוא מוציא בטעות פוסטר שעליו כתוב "איך אומרים המבורגר ביפנית?". זה הקמפיין שדון הציע בעונה השלישית לקונראד הילטון, אך נדחה בגלל שהילטון דרש פרסומת עם מלון על הירח.

בפרס הסצינה המצטיינת זוכה זו שבה קן קוסגרוב רוקד סטפס מול דון. "אני הצעצוע החביב עליהם", אומר קן לדון בזמן שהוא מקפץ ומספר לו על ההשפלות שהוא סופג מצד מנהלים של שברולט. להזכירכם, בתחילת הפרק הוא הופיע באיחור לישיבה עם מקל הליכה אחרי תאונת דרכים שנגרמה בגללם. הכל בזכות הדוקטור