מיומות ברחם - כיצד מאבחנים ואיך מטפלים

אחת מכל ארבע נשים סובלת משרירנים ברחם (כשמעל גיל 50 המספרים גדלים לכדי מחצית מאוכלוסיית הנשים). הסממנים לשרירנים ברחם כוללים, בין היתר, דימום וסתי מוגבר, לחץ על השלפוחית וכאב בעת קיום יחסי מין ואף הפלות וסיבוכי לידה.

שרירנים (מיומות) הם גידולים שפירים המתפתחים מתוך רקמת שריר הרחם, ויכולים להופיע בגדלים שונים, כבודדים או כמקבץ, במוקד אחד או במספר מוקדים בדופן הרחם. הסיבה להתפתחות השרירנים אינה ידועה, אם כי ישנן עדויות הקושרות את הופעתם בגנטיקה ובעלייה בפעילות הורמונלית אצל נשים.

• רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו, ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם
  

אחד הסממנים המובהקים והשכיחים ביותר לשרירן הוא דימום וסתי מוגבר, כזה האורך למעלה מ-10 ימים ומאופיין לרוב בצורך להחליף תחבושת/טמפון שספוגה משני צידיה, כל שעתיים-שלוש. סממן זה נחשב לסיבת הפנייה השנייה בשכיחותה לרופא נשים לאחר פטריה נרתיקית. עם זאת, ייתכנו גם סיבות אחרות לדימום הווסתי המוגבר, כמו נטילת גלולות שאינן מתאימות או שינויים הורמונליים.

עוד כתבות בערוץ הבריאות :

• למה 50% לא נבדקות בחינם לסרטן צוואר הרחם?
• צאו לה מהרחם! ההריון של מנכ"לית האוצר החדשה
• ניתוח קיסרי: כיצד מונעים הדבקויות ברחם?
  

מלבד דימום וסתי מוגבר, יכולים להופיע גם הפלות טבעיות, דימומים בהריון, הפרעה בהשתרשות השליה, כאבי ווסת, לחץ על הבטן התחתונה, תכיפות ודחיפות במתן שתן, כאבים בעת קיום יחסי מין וכאבים בגב התחתון. שרירנים עלולים לגרום לאי-פריון, בעיקר כשהם בולטים או חודרים לתוך חלל הרחם. בזמן ההריון, הם עלולים לגרום לסיבוכים כמו הפלות, צירים מוקדמים ולידות בניתוח קיסרי. עם זאת, במקרים רבים, מיקומו של השרירן אינו מפריע או לוחץ על איברים הסמוכים לו, ועל כן ניתן לחיות איתו בשלום במשך שנים ארוכות.
 

כיצד מאבחנים מיומות?

כשמופיע אחד או יותר מהסממנים המתוארים לעיל, מומלץ לפנות לרופא הנשים לצורך בירור והאבחון - אלו כוללים מספר שלבים:

אנמנזה (תולדות מחלה) - הרופא ישאל שאלות כדי לקבל את מלוא המידע על ההסטוריה הרפואית (גיל, מתי קיבלת וסת לראשונה, סדירות המחזור ועוצמתו ושימוש באמצעי מניעה, שינויים במשקל, רקע גנטי) והמיילדותית (הריונות, הפלות ולידות).

בדיקה גניקולוגית (גופנית) - המטרה לבדוק את מבנה הרחם, צורתו וגודלו ולנסות לאתר שינויים אנטומיים היכולים להסביר דימומים אלו.

בדיקת אולטראסאונד - נועדה להדמיית הרחם והשחלות.

בדיקת אולטרדאונד עשויה לסייע במציאת מיומות ברחם(צילום: shuttershock)

פרופיל הורמונלי - (בדיקת דם ביום ה-3-5 למחזור) הכוללות סקר של ההורמונים הקשורים בתקינות וסדירות המחזור החודשי, וחילוף החומרים בגוף האישה.

היסטרוסקופיה אבחנתית - אמצעי לאיתור ממצאים חשודים שנראו בבדיקת אולטרה סאונד, כמו שרירנים, פוליפים וממצאים נוספים ברחם. בבדיקה הנעשית במרפאה, במשך דקה וללא הרדמה, מחדיר הרופא סיב אופטי דקיק לתוך חלל הרחם, ובאמצעות המסך צופה בנעשה. לרוב, הבדיקה כרוכה בתחושת לחץ קל בבטן התחתונה. אחוז קטן מהנשים יחושו אי נוחות או כאב הדומה לכאב מחזור.

מיד לאחר היסטרוסקופיה אבחנתית, אפשר לטפל ולפתור את הבעיה במרפאה באמצעות היסטרוסקופיה טיפולית. גישה זו חוסכת את הצורך בניתוח בהרדמה. ההתאוששות מהירה ומאפשרת שחרור מיידי וחזרה לשגרה.

הטיפול במיומות

בהיעדר תסמינים מטרידים, ניתן להסתפק במעקב אחר המיומה. אולם כשיש תלונות מצד האישה קיים מגוון גדול של אמצעים תרופתיים ופולשניים אותם ניתן להתאים לתסמינים, לממצאים לגיל ולאורח החיים של האשה.

משככי כאבים בעיקר מקבוצת NSAID (נוגדי דלקת, חום וכאבים שאינן סטרואידיות) - מתאים לנשים הסובלות מכאב נסבל המופיע לסירוגין.

טיפול תרופתי אנטי-הורמונלי (שימוש באגוניסטים של GnRH) - נועד לבלום את השפעת האסטרוגן המעודד שגשוג השרירנים. הטיפול אמנם עשוי לגרום להקלה זמנית של הסימפטומים (בעיקר הפסקת דימומים, הקטנת הכאב ואף הקטנת השרירנים), אולם עם הפסקת הטיפול, עלולים השרירנים לחזור ואף לגדול יותר. הטיפול מתאים בעיקר לנשים הקרובות לגיל המעבר, כשפעילות ההורמונלית פוסקת בגיל הזה, קטן הסיכוי שהשרירנים ישובו ויגדלו.

החדרת התקן תוך-רחמי המכיל פרוגסטרון - אצל חלק מהנשים גורם ההתקן להפסקת הווסת ואף לנסיגה בגודל השרירנים. אך הטיפול לא תמיד מצליח, במיוחד כשהשרירנים קרובים לחלל הרחם ולהתקן עצמו. במקרים האלה, החדרת ההתקן עלולה לגרום לדימום מוגבר ולא סדיר. הטיפול מתאים בעיקר לנשים שסובלות מדימומים לא סדירים מרובים.

טיפולים פולשניים - קבוצת טיפולים זו נחלקת לטיפולים ניתוחיים ולטיפולים לא-ניתוחיים:

חסימה של עורקי הרחם - הטיפול מתבצע באמצעות החדרת צנתר (בדומה לצנתור לב) לעורקי הרחם, תחת שיקוף רנטגן והזרקת חומר ניגוד וחומרים שחוסמים את כלי הדם המספקים דם לרחם ובעיקר לשרירן, עד שהוא נהרס. הטיפול מתאים לנשים שרוצות להימנע מניתוח לכריתת רחם.

הטיפול מלווה לעתים בכאב עז שעלול להימשך מספר ימים. לכן, נוהגים לאשפז נשים למעקב למשך יום-יומיים. מחקרים מעידים, כי לעתים רחוקות, נמק השרירן גורם לסיבוכים רפואיים לאחר הפעולה, כמו זיהום וצורך בניתוח חירום. הטיפול אינו מומלץ לנשים המתכננות להרות, בשל החשש לסיבוכי הריון לאחר הטיפול.

הטיפולים במיומות נעים בין תרופות לניתוחים פולשניים(צילום: shutterstock)

שימוש באולטראסאונד ממוקד רב-עצמה: (HIFUS) טיפול זה מבוקר על ידי MRI - הדמייה באמצעות תהודה מגנטית, ללא קרינה מסוכנת למטופל. עקרון הטיפול בחימום מבוקר וממוקד של השרירן עד כדי הריסתו. הטיפול אורך מספר שעות ולאחריו המטופלת משוחררת לביתה. נשים רבות חוות הטבה בתלונותיהן לאחר מספר שבועות.

הטיפול מתאים לנשים שמעוניינות להרות בעתיד ולכאלה שרוצות לשמר את הרחם. הטיפול מצליח במיוחד בנשים שברחמן 1-4 שרירנים שגודלם הכולל עד כ-12 ס"מ. הטיפול בטוח, מבוצע בטשטוש ואינו כרוך כמעט בתופעות לוואי. עד כה ניתן היה לעבור אותו במסגרת פרטית, אולם לאחרונה הוחלט בשירותי בריאות כללית לממנו לנשים הזקוקות לכך.

טיפולים ניתוחיים -

כריתת השרירן בלפרוסקופיה: טכנולוגיה זעיר פולשנית שבה מחדירים סיב אופטי ומספר כלי ניתוח לחלל הבטן דרך פתחים זעירים בדופן הבטן. הפרוצדורה נעשית בהרדמה כללית, מתאימה לכל סוגי השרירנים אולם מיושמת בעיקר בשרירנים תוך-דופניים או כאלה המתבלטים לחלל הבטן.

כריתת שרירנים בפתיחת בטן: במקרים רבים אין אפשרות לכרות את השרירנים על ידי לפרוסקופיה ולכן נדרש ניתוח הכולל פתיחת בטן. הניתוח מותיר צלקת ברחם, בחלק מהמקרים עלול לגרום לאי פוריות, לסיבוכי הריון, ולצורך בניתוחים קיסריים מתוכננים.

כריתת הרחם: ניתוח המבוצע בהרדמה מלאה או חלקית. ניתן לבצע אותו בבטן פתוחה או בגישה לפרוסקופית.

בחירת הגישה תלויה בגודל הרחם, בניתוחים קודמים שהאישה עברה ובמיומנות המנתח. את הרחם ניתן לכרות בשלמותו עם או בלי צוואר הרחם, על פי שיקולי הרופא המנתח והמטופלת. כשיש צניחת רחם המלווה בנוכחות של שרירנים קטנים ניתן להסיר את הרחם בגישה וגינלית.

הניתוח מתאים לנשים שאינן מעוניינות להרות בעתיד או כאלו הסובלות משרירנים גדולים שמושרשים בדופן הרחם, ולא ניתן לטפל בה בגישות אחרות. הסיבוכים מהניתוח הם מיידיים וארוכי טווח: בימים הראשונים יכול להופיע חום ודלקות בגוף. לאורך זמן נשים לאחר כריתת רחם וללא כריתת שחלות עלולות לאבד את התפקוד השחלתי מהר מאחרות. המשמעות - הופעה מוקדמת של תסמיני גיל מעבר ואף תחלואה מוגברת (מחלות לב וכלי דם) בעקבות כך. מחקרים מוכיחים כי תוחלת חייהן של נשים שעברו כריתת רחם לפני גיל 50 קצרה יותר.

יעצו בהכנת הכתבה:, ד"ר דובי לקסמן, מומחה במרכז לרפואת נשים איה מדיקל שבאסותא, פרופ' ירון רבינוביץ', מ"מ מנהל אגף נשים בשיבא, תל השומר וד"ר שלומי כהן, גיניקולוג במרכז הרפואי "הרצליה מדיקל סנטר"