אביהו מדינה, אולי די עם ההפרדה הגזעית?
כשהמוזיקאי אביהו מדינה מתלונן על קיפוח והפרדה בין מוזיקה "מזרחית" ל"מערבית", הוא עושה נזק לעצמו ולז'אנר, וממשיך כך להנציח את השד העדתי. עמית קוטלר חושב שהגיע הזמן להפסיק עם זה
בראיון שנערך הבוקר (א') עם אביהו מדינה בגלי צה"ל, התרעם הזמר על אזכור ערב המחווה שיערך לו על פועלו בתחום הזמר המזרחי: "אתם רוצים לסווג אותנו באיזשהו גטו שנקרא 'מזרחי' כדי שלא נהיה שותפים אמיתיים שלכם, אלא כמשהו שאמוּר לעבור מן העולם", זעם על מגיש "נכון להבוקר" ניב רסקין.
בהמשך, כינה את עצמו מדינה "מייסד גלגלצ", ובכך עשה נזק לעצמו ולכלל אמני ישראל, יותר מכל קול מחאה שהוא רצה להשמיע או חשב שיביא תועלת כלשהי. מדינה, אמן ותיק עם זכויות רבות במוזיקה הישראלית, בחר להשתלח במגיש ניב רסקין, שמצדו שמר באופן מופתי על קור הרוח המתבקש והכבוד הראוי לאמן, למרות הדברים הקשים שזה אמר.
לכל העדכונים החמים: היכנסו לפייסבוק של ynet
הטענה החבוטה לפיה גלגלצ אינה משדרת מוזיקה מזרחית משוללת כל יסוד. ישיבות הפלייליסט הידועות לשמצה של התחנה הצבאית לא קמו אתמול ולא שלשום, והגיע הזמן לומר שכמו ששירים כאלה לא נכנסים לרשימת ההשמעה, גם שירים אחרים לא נכנסים, וצריך להפסיק לספוג בשקט את הבכיינות העל-דורית הזו, שלצערי בשנים האחרונות דבקה גם בחבר'ה הצעירים יותר.
"זה מפרק את העם שלי לשניים", אמר בהתייחסו לכינוי הז'אנר אליו משתייכת המוזיקה שלו כ"מזרחי". אבל מדינה בדבריו שלו מפלג במו גרונו את הקהל. הרי גם כותב שורות אלה, האוחז ב-ynet בטור פופ שעיקרו בינלאומי, מאזין מפעם לפעם למוזיקה - לא עלינו - מזרחית. ולעתים אף לשלמה ארצי, יהודית רביץ ועוד כמה שמדינה מנה בשידור. "המערביים", עאלק.
הפרדת הז'אנרים, כפי שטען מדינה שעושים "אתם בתקשורת", נעשתה כאן בראש ובראשונה במו ידיו. הפוסל במומו פוסל. מעניין מה יקרה אם אותו מדינה ייקח את רשימות ההשמעה של גלגלצ ויחפש כמה פעמים הושמעו לאחרונה זוהר ארגוב, שימי תבורי, שלומי שבת או... אביהו מדינה. את שיעורי הבית שלו, תנו לי לספר לכם, הוא לא עשה.
גלי צה"ל, תחנת האם שתשדר את ערב המחווה למדינה, לא צריכה לשקול אם לשנות כוונתה, לשדר או לא לשדר את הערב, בעקבות הדברים הלא חכמים במיוחד שנאמרו בשידור חי. יש לשדר את ערב המחווה מתחילתו ועד סופו
כמתוכנן, ולו רק כדי להטיח בחזרה בפרצופו של מדינה ובדברים חסרי השחר שלו את הערב הזה.
צריכים ואף חייבים לעקור מהשורש את המחשבה המעוותת שעדיין קיימים מזרח ומערב. בטח כאשר הדברים מגיעים מאמן בסדר גודל שכזה. מאזיני המוזיקה לא נחלקים כבר שנים לז'אנרים, או צבעים, או איך שהוא לא ימצא לנכון - וכמה נוח - להגדיר זאת. כי ב-2013, למוזיקה אין צבע, למרות הכתמים שוותיקים כמו מדינה עדיין מנסים באופן כל כך בזוי לשפוך עליה.
