זלזול ושמירת נגיעה: איך מתנהג חרדי בצו ראשון?
ממעטים לשתף פעולה, לא עונים על שאלות, לא נוגעים בעט שנתנה להם חיילת ובוודאי שלא מגישים לה את תעודת הזהות. מאז פקע חוק טל מגיעים נערים חרדים ללשכות הגיוס, אבל מה הם בעצם עושים שם? המאבחנות הפסיכוטכניות חושפות בשיחה עם ynet והמועמדים לגיוס משיבים: הכשלנו את עצמנו בכוונה
- רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו
, ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם
מאז השנה שעברה הגיעו ללשכות הגיוס האזוריות יותר מ-3,000 חרדים בני 17 כדי לעבור הליכי מיון ראשוניים - צו ראשון בשפת העם - במה שאמור להוות צעד פתיחה בדרך הארוכה לקראת שירות צבאי. בצה"ל אמנם אוהבים להתגאות במספר הזה, אבל מבדיקה שביצע ynet עולה שרבים מבין אותם צעירים לא משתפים פעולה במהלך שלבי המיון, ולמעשה עושים הכול כדי להעביר למערכת מסר חד משמעי: אין לנו שום כוונה להתגייס ועדיף לכם לא לבזבז עלינו את הזמן.
_wa.jpg "ארכיון, קורס מאבחנות פסיכוטכניות בצה\"ל (צילום: אבי מועלם)")
בזמן שהצעת החוק של ועדת פרי מנסה לטעת אופטימיות שלפיה קיים סיכוי לשלב את הצעירים החרדים בשירות הצבאי, עדויות של מאבחנות פסיכוטכניות בצה"ל – כמו זאת שתוארה לעיל - מצביעות על מציאות שונה לגמרי. החיילות הללו שהן הגורם הראשוני שפוגש את הנערים החרדים, מספרות שרובם עושים רק את המינימום הנדרש כדי לא להיחשב עבריינים. כלומר, הם מצייתים לחוק ומגיעים לצו ראשון, אבל שם מסתיימת המוטיבציה שלהם.
הצעת חוק הגיוס - כתבות נוספות ב-ynet:
- הרב יוסף נגד חוק הגיוס: ה' ישיב גמולם בראשם
- דעה: ההצעה מאפשרת להון לקנות את השוויון
- ישראל ביתנו נגד החוק לשוויון בנטל: 'לגייס ערבים'
- החוק לגיוס החרדים: "זה רק משחק וקומבינה"
- גיוס חרדים? "הצעת החוק מנותקת. זה לא יקרה"
- החוק החדש: 1,800 פטורים לחרדים, גיוס בגיל 21
או כמו שהתבטאו השבוע קולות בצבא, "אתה יכול להביא את הסוס לשוקת, אבל אתה לא יכול להכריח אותו לשתות. ועל אותו משקל, אתה יכול להביא את הצעיר החרדי לבקו"ם, אבל לא תכריח אותו להפוך לחייל מן המניין". בצה"ל מודעים לקושי של החרדים ולכן מנסים לבצע התאמות. כך, למשל, יוצבו רופאים שיבדקו את המועמדים לשירות, יוקם בקיץ מרכז מידע לחרדים (ממ"ח), שימיין את המתגייסים לשירות לאומי או לצה"ל, ותנאיו אמורים להקל על המועמד החרדי.
"מגיעים עם מסיכה על הפנים"
צו ראשון - התחנה הראשונה של כל מלש"ב (מיועד לשירות ביטחון) – עשויה להיות משמעותית עבור שלוש השנים של השירות הצבאי.
במהלך כמה שעות של אבחונים, ראיונות ובדיקות רפואיות, נקבעים לנער הנתונים שקובעים את מנעד התפקידים והיחידות שבהם יוכל לשרת. אבל כצפוי, רבים מהצעירים החרדים מתייחסים אליו בביטול. מאבחנות מלשכות הגיוס השונות מספרות שרבים מהם מסרבים לענות אפילו על שאלות בסיסיות כגון מה כתובתך או מספר הטלפון בבית.
מאבחנת ששוחחה השבוע עם ynet סיפרה: "חלקם מגיעים כשהראש שלהם מכוסה בטלית או עם מסיכת זורו על הפנים כשרק העיניים גלויות. כשאתה מסתכל על הלשכה באותו יום, ובצד אחד יושבת קבוצת חילונים או דתיים ובצד השני חרדים, זה נראה שאנחנו בעצם מסתכלות על שני עמים משתי מדינות".
גם היא מספרת על צעירים חרדים שמסרבים להגיש לה את תעודת הזהות שלהם אלא מעדיפים לזרוק אותה על ספסל סמוך כדי לא ליצור מגע. "כשאני שואלת שאלות הם עונים בקצרה ובשקט, כביכול כדי לצמצם למינימום את שיתוף הפעולה. במבחנים הממוחשבים יש רבים שפשוט לוחצים ENTER ושוב ENTER כדי לא לענות על אף שאלה", היא אומרת ומוסיפה: "היה לי אפילו מקרה שבו חייל אחד הסכים לדבר איתי רק ביידיש, ומאחר שלא היה לנו מתורגמן, שלחנו אותו הביתה. אבל בדרך חזרה במונית חייל שלנו שמע אותו מדבר עברית, אז למחרת הוא הוחזר ללשכת הגיוס".
_wa.jpg "ארכיון. \"את לא מבינה שבלעדינו אין לכם צבא?\" (צילום: ירון ברנר)")
"אתגייס אם תמצאי לי שידוך"
על פי החיילות, אבחון של מלש"ב ממוצע אורך כ-40 דקות, אולם כשמדובר בצעירים החרדים שמגיעים מאז פקיעת חוק טל מדובר בשעתיים לפחות. מאבחנת נוספת מספרת: "אלה שכבר דיברו איתי אמרו לי,
'את לא מבינה שאנחנו אלה שבאמת שומרים על המדינה? בלי אברכים לא היה לכם צבא ולא מדינה. אנו מתפללים יום ולילה כדי שתצליחו'".
כולן מסכימות שאבחון מסוג זה הוא הליך מייגע: "הם לא יקומו באמצע או יברחו באמצע האבחון, אבל כל ההליך הוא בעצם מלחמת התשה. למשל חלק מהם אומרים לנו 'נתגייס רק אם הצבא ימצא לנו שידוך'. צריך להבין שהם בעולם אחר לגמרי. הם לא יעשו דברים משוגעים ואלימים כמו שעושים חילונים שמבקשים לחמוק מגיוס, כי הם משוכנעים לגמרי שלא עומדים לגייס אותם".
עם זאת, המאבחנות משבחות את אלה שעוזרים להן מאוד בימים המתישים הללו של אבחוני נוער חרדי: מש"קי הגיוס, לרוב יוצאי מסלולים חרדים בצבא, שמסתובבים בלשכה, עונים על שאלות ומתווכים בין שני הצדדים העוינים. "הם עושים עבודת קודש", הן מסכימות. "הלוואי שהיו עוד כמוהם".
ואיך זה נראה מהצד השני? מתברר שחלק מהמתייצבים לצו הראשון יצאו עם אנטגוניזם כלפי הצבא.
"בשביל תחושת הנוחות הראשונית יכלו לתת לנו שם יותר מאבחנים מאשר מאבחנות", סיפר צעיר חרדי מישיבה גדולה בירושלים, שהתייצב לפני 4 חודשים לצו הראשון. "הרבנים הורו לנו ללכת לצו ראשון כבר בימי ועדת פלסנר, כי חשבו שזה הולך לפתרון טוב, אבל כבר היום יש ישיבות שאוסרות על תלמידיהן ללכת גם לצו הראשון. לפני שהגעתי ללשכת הגיוס שמעתי על הפחדות שעושים שם לחרדים, אבל מלבד טרטור אחד, שבו החזירו אותי הביתה ואמרו לי לחזור למחרת, לא היו הפחדות".
הצעיר מספר כי הכשיל את עצמו בכוונה. "את המבחנים הפסיכוטכניים יכולתי לעבור בצורה טובה כי יש לי ידע בחשבון, אבל בכוונה לא פתרתי נכון", הוא מגלה. "רצינו רק לגמור את זה כמה שיותר מהר כי לצבא גם ככה לא נלך, אז מה זה משנה אם הקב"א או הדפ"ר שלי נמוכים? סקרן אותי לדעת באופן כללי מהם, אבל לא לצורך השירות בצבא. גם בשלבים אחרים מיעטנו לשתף פעולה".
צעיר אחר הגדיר את התהליך ככפייה חילונית. "לדבר עם חיילת נראה לי פתאום כמו עולם אחר. גם הן ידעו שאין סיכוי שבאמת נתגייס, אז למה היה צריך את בזבוז הזמן הזה?", הוא אומר. "אין לאף אחד מאיתנו כוונה לפגוע בנשים, וזו האמונה שלנו ביום יום, לא לבוא איתן במגע. כמו שאתם החילונים נגד כפייה דתית, אין סיבה שתהיה פה כפייה חילונית.
כשער כניסה לצבא, הצו הראשון היה רחוק מלהסביר פנים".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה לכתבה: "בתהליכי המיון לצה"ל ננקטות ההתאמות הנדרשות כדי להבטיח מיון מתאים, הולם וממצה גם למועמדים לשירות ביטחון מקרב המגזר החרדי. ההצלחה בהליכי המיון תלויה מעל לכול בנכונותו של המתמיין לשיתוף פעולה באופן שיבטא את יכולותיו בצורה המיטבית. כל מועמד לשירות ביטחון אשר בוחר שלא למצות את כישוריו בהליכי המיון עלול לפגוע בסיכוייו לקבלת שיבוץ המבטא נכונה את יכולותיו".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
