אחרי 65 שנה התברר: נעדר במלחמה קבור בת"א

65 שנים שכבו המסמכים בארכיון, החייל נחשב כנעדר במקום חלל. ליאון סולומונוביץ' נהרג בקרב על איסדוד (אשדוד) ב-48' בניסיונות הבלימה של חיל המשלוח המצרי. גופות ההרוגים בקרב הובאו לקבורה, אך דו"חות מוטעים של סדר הכוחות ומסמכים שלא הגיעו ליעדם הביאו לכך שבמשך שנים הוגדר כנעדר אף על פי שנקבר בנחלת יצחק בתל-אביב. בחודש הבא ייערך טקס גילוי מצבה עם שמו, אך אין קרובי משפחה שיחלקו לו כבוד אחרון.

רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו , ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם

בסיפור הזה אין תהילה של פיצוח מוצלח והוא לא תולדה של חקירה חדשה של מי שחשב מחוץ לקופסה. הוא מקרה קלאסי של מסמכים שנפלו בין הכיסאות, של פענוח מוטעה ובעיה בהבנת הקרב. לקרוביו המעטים של ליאון סולומונוביץ', יליד רומניה שנהרג במלחמת השחרור, היה צריך להיות קבר להתאבל עליו. אבל טעויות הן כנראה חלק ממלחמה. 65 שנים אחרי הקרב מעגל נוסף נסגר בימים אלה.

רשימת נפגעים. סולומונוביץ' אחרון

טוראי ליאון (נלו) סולומונוביץ', יליד 1921 מגאלאץ שברומניה היה חובש פלוגתי במלחמת העצמאות. לקרב הבלימה נגד המצרים בציר החוף, שכונה "מבצע פלשת", הוזעק להצטרף לכוחות הלוחמים שאותם לא הכיר קודם לכן. כוחות חטיבת גבעתי וחטיבת הנגב כשלו בניסיון לבלום את המצרים וספגו אבדות קשות. הגדוד שאליו הצטרף סולומונוביץ', ששהה באזור ואדי סוכריר (גשר עד הלום), החל בנסיגה ובמהלכה ספג אש תופת. מהאש המצרית נהרגו 15 חיילים.

סולומונוביץ' לא מופיע בדו"ח

"אחד החיילים פונה מהשטח במצב קשה ונפטר בבית החולים", מספר ראש ענף אית"ן בצה"ל, סגן-אלוף גבי אלמשעלי. "דו"ח הפלמ"ח הצביע על 14 הרוגים, וההנחה היא שהחייל הנוסף הוא הפצוע שנפטר. חמישה לוחמים אותרו בשטח יום לאחר הקרב ונקברו בניצנים, בהמשך הועברו לקבר אחים בבית הקברות בנחלת יצחק. נותרו תשעה חללים בשטח. משום מה, השם ליאון סולומונוביץ' נעדר מהדו"ח".

ב-1 בנובמבר 1949 יצאה מחלקת הקבורה וזיהוי החללים למבצע חיפוש על הדיונה ממערב למסילת הרכבת במסלול נסיגת הכוחות. בחיפושים לוקחים חלק כוחות רבנות וחבלה, משפחות וחברים מהפלמ"ח. בראש הצוות אביו של אחד החללים ובידיהם רשימה של 15 נעדרים. "יצחק מאיר, האחראי ברבנות על הטיפול בחללים, מציע לבדוק אם החמישה הקבורים בנחלת יצחק הם לוחמים מהרשימה", משחזר סא"ל אלמשעלי. "הם מגיעים לניצנים, מוצאים את הלוח שעליו נרשמו שמות החמישה בטרם הועברו לנחלת יצחק ומבינים שהחמישה אכן נהרגו בקרב. בנוסף לחייל עמוס פנצ'ר, שנפטר מפצעיו בבית החולים בחיפה נותרו להם תשעה חללים לאתר בשטח".

חמישה ימים לאחר מכן, ב-6 בנובמבר 49', מדווח קצין המטה לבעיות נפגעים לראש אכ"א כי נמצאו שרידים של תשעה חללים בחיפוש יסודי. "בחיפוש יסודי בסביבות ניצנים, במקום שבו נערך לפני שנה הקרב על אשדוד, נתגלו 9 גוויות שזוהו כגוויות הנעדרים", צוין בדיווח. משפחתו של סולומונוביץ' נותרת מאחור, לא יודעת דבר. הוא לא מופיע ברשימות החיפושים ואיש לא יודע שגם הוא נפל בקרב. "לא חיפשו אותו כי אף אחד לא הכיר אותו", אומר אלמשעלי. "יש הרי עדויות של משתתפים בחיפושים, אבל אף אחד לא ידע עליו. חיפשו תשעה בהתאם לרשימה, לא ידעו שיש עוד חלל אחד בשטח".

מסמכים לא תואמים. הדיווח על חיפוש הנעדר

התשעה נלקחים מהשטח ומועברים לבית העלמין בנחלת יצחק בתל-אביב, שם הם נקברים בקבר אחים לצד שמותיהם. ליאון סולומונוביץ' נרשם כנעדר, איש לא יודע דבר על היעדרותו. כבן יחיד, איש לא חיפש אחריו. אמו, שהגיעה לארץ כתיירת, שבה לרומניה. דוד בשם סמי סולומונוביץ', שהתגורר בשדרות ח"ן בתל אביב, נפטר לפני שנים בישראל. בנו ואשתו עזבו את הארץ ושבו לרומניה, בהיעדר צאצאים לא נותרו עוד קרובים שידוע עליהם לטוראי סולומונוביץ'.

חוקרי ענף הנעדרים בצה"ל החליטו באחרונה לפתוח את התיק מחדש. הפלא ופלא, בחיפוש מעמיק במסמכי התקופה בארכיון צה"ל נמצאו מסמכים חדשים שגילו את האמת. סולומונוביץ' נהרג בקרב. "מצאנו מסמך מ-15 ביולי 1948, חודש וחצי אחרי הקרב", מספר אלמשעלי. במסמך נכתב: "מאת: מטה הפלמ"ח. הנדון: ליאון סולומונוביץ'. רק עתה לאחר בירורים רבים, נודע כי הנ"ל נפל בפעולות אשדוד ביום 3.6.48, שימש כחובש פלוגתי. עקב הפעולה הגיע ליחידה וצורף לגדוד 7, הנ"ל נפל בזמן הנסיגה. למחרת חיפשו את גווייתו בשטח ולא נמצאה". המסמך הזה נפל בין הכיסאות, בין מטה הפלמ"ח לאכ"א. כך יצאה כעבור שנה המשלחת לחפש נעדרים מבלי להבין שיש עוד נעדר.

אחרי חודש התברר: החייל נפל

איך זה מתיישב עם הממצאים של המשלחת בשטח? "זו הייתה בעיה", מודה סא"ל אלמשעלי. "נכתב שנתגלו תשע גוויות בצורה מאוד מפורשת, אז קשה היה לבוא אחרי 65 שנה ולטעון - ישנם עשרה. אבל אז מצאנו טיוטת הודעה לעיתונות שנכתבה מיד לאחר החיפושים ונשמרה בתיק הרבנות הצבאית". הטיוטה הועברה לדובר משרד הביטחון

כדי להחליט מה להוציא לציבור. "שטח החיפושים הוא אדמת חול הרים וגבעות שממה", נכתב בטיוטה. "רוב הנעדרים נמצאו לרגלי הגבעות, נמצאו בערך כ-10 גוויות". הנוסח הזה עורר כעס רב במשרד הביטחון בשל חשש מפגיעה בקרב משפחות הנופלים. אבל הטיוטה הזו הוכיחה במידה רבה שסולומונוביץ' היה אחד ההרוגים.

"זה היה הרגע שבו הבנו שישנה הצלבה", אומר אלמשעלי. "זו חקירה מורכבת, כי מדובר בקבר אחים. שרידי התשעה נקברו בנחלת יצחק, ליאון סולומונוביץ' קבור שם, באותה מידה כמו תשעת האחרים". עם הממצאים הללו ביקשו בצה"ל לאתר קרובי משפחה בארץ, ללא הצלחה. רב הקהילה ברומניה ביצע חיפוש דומה אחר קרובי משפחה אך גם החיפוש הזה הסתיים בלא הצלחה. בחודש הבא תערוך חטיבת הנגב טקס גילוי מצבה ובו יתווסף שמו של טוראי סולומונוביץ' ללוח הנופלים. "בהיעדר קרובים, אנחנו המשפחה שלו", אומר אלמשעלי. "לצערנו, יש חקירות שמסתיימות בהסתבכות ובחוסר הבנה של תמונת מצב. היום, ממרחק הזמן, אנחנו מסוגלים להבין את מה שקרה בשטח, את מה שאז לא יכלו אולי לראות".