סגורים ברובע המהגרים: "כבר אין חברים שבדים"
שקט מתוח שורר בשבדיה אחרי שבוע של מהומות, אבל ביקור בשטוקהולם ברובע מהגרים מאפריקה ומארצות האיסלאם מזכיר שבלי שינוי - המתח ישוב ויתפוצץ: "פעם הלכנו לבית הספר עם שבדים, שיחקנו איתם כדורגל, מצאנו דרכם עבודה. עכשיו אנחנו סגורים כאן. אין שוויון"
כשבוע לאחר פרוץ המהומות בשטוקהולם, מהומות שבמוקד שלהן עמדו מהגרים מאפריקה ומארצות האיסלאם ושהתפשטו בהמשך לערים נוספות, המשטרה השבדית עדיין בכוננות. בשתי היממות האחרונות דעכה האלימות ונדמה היה כי פסקה, אבל אחרי ימים ארוכים של הצתת מכוניות, שריפת בניינים ויידוי אבנים ובקבוקים על שוטרים ומכבי אש מצד תושבים בפרברים העניים, אף אחד לא לוקח סיכון.
עוד על האיסלאם באירופה והמהומות:
- פצצה מוסלמית מתקתקת: 'מדיניות ההגירה קרסה'
- 15% מהגרים: "שישתדלו להיות יותר שבדים"
- שבדיה: המהומות התפשטו אל מחוץ לבירה
- אחרי בריטניה, גם בצרפת: חייל נדקר ברחוב
מהומות השבוע החולף העלו לכותרות לא רק בשבדיה אלא בעולם כולו את סוגיית הבידוד והריחוק של המהגרים בשטוקהולם ובערים נוספות מהאוכלוסייה השבדית המקורית, ואת התהייה האם מדובר בהסתגרות מרצון או בדחיקה לשוליים מכורח הנסיבות, שיוצרת אצל אותם מהגרים זעם ותסכול.
"ההפרדה בשטוקהולם הולכת וגוברת כל הזמן, וזה קורה מהר", הסבירה תוך כדי המהומות לסוכנות הידיעות AP נינה אדסטרום, אנתרופולוגית המקדמת אינטגרציה במרכז לרב-תרבותיות בעיר השבדית פיטג'ה, שגם בה התרחשו בשבוע האחרון אירועים אלימים. "יש הבדלים סוציאליים גדולים מאוד. יש הרבה צעירים מובטלים ומתוסכלים. ואני לא מופתעת שמשהו כזה קרה".
ככלל, כ-15% מ-9.5 מיליון תושבי שבדיה נולדו מחוץ לתחומיה, בהשוואה ל-10% לפני עשר שנים בלבד. שטף המהגרים למדינה מקורו בעיקר במדינות שנקרעו תחת מלחמה כמו עיראק, סומליה, יוגוסלביה לשעבר, אפגניסטן וסוריה. בשנת 2012 לבדה נקלטו בשבדיה 44 אלף מבקשי מקלט, עלייה של קרוב ל-50% מהשנה שלפני כן.
למרות איכות החיים הגבוהה בשבדיה והמסורת השבדית הדוגלת בשוויון זכויות, לפי דו"ח ה-OECD מדובר במדינה שבה חל הגידול המשמעותי ביותר בשיעור האי-שוויון ב-25 השנים האחרונות. האי-שוויון גדול במיוחד בין שבדים ילידי שבדיה לבין אוכלוסיית המהגרים. בהוסבי, השכונה במערב שטוקהולם שבה החלו המהומות, כ-80% מתוך 11 אלף התושבים הם דור מהגרים ראשון או שני.
סורוקו בת ה-26 שחיה בהוסבי אמרה ל-AP: "יש לנו דברים נפלאים כל-כך. יש לנו תערובת של תרבויות. אתה יוצא לרחובות ואתה מכיר את שכניך". אלא שהיא העידה גם ששיעור האבטלה שם גבוה ושכ-50% מהילדים שם מסיימים את חטיבת הביניים עם ציונים נמוכים מכדי להתקבל לבית ספר תיכון. "אני לא חושבת ששבדיה שוויונית כפי שאנשים מנסים לצייר זאת. אנחנו רואים זאת מדי יום: אנשים מנסים להשיג עבודה ונדחים בגלל שם המשפחה שלהם, בגלל המראה שלהם או אפילו בגלל מקום המגורים שלהם". אחרים העידו על אנשי כוחות הביטחון שבלהט המהומות בשבוע האחרון הטיחו במהגרים מילים קשות כמו "ניגר" ו"עכברושים".
מחוץ למכולת בפרבר העני, מאמן הכדורגל המקומי שאין אכברי, בן 30, עומד ומדבר עם קבוצת צעירים. הוא כועס על כך שצעירים זרקו אבנים על שוטרים ומכבי אש, הציתו בניינים ושרפו מכוניות. "זה טראגי... זה שגוי", הוא אומר. אכברי, צעיר ממוצא איראני שגדל בהוסבי, אמר
כי השכונה השתנתה באופן דרמטי בעשר השנים האחרונות.
"פעם היא לא הייתה ככה. פעם היו לנו חברים שבדים ששיחקו איתנו באותה קבוצת כדורגל. הלכנו לבית הספר יחד והם עזרו לנו להשתלב בחברה. היית מוצא עבודה דרך החבר שלך. אבל זה לא ככה עכשיו. עכשיו הם סגורים כאן. הם לא עוזבים את האזור... אין להם אפשרויות".
קמילה סלזאר, העובדת במרכז הנוער פרישוסט, מסכימה: "אני מדברת עם צעירים בפרברים מסוימים שאומרים 'היה יכול להיות נחמד להכיר שבדי'". עד כדי כך הם רחוקים מ"העולם השבדי שבחוץ".
אלא שסלזאר, כך ניכר, לא תולה את האשם דווקא במהגרים, ומצרפת דוגמה הממחישה לדעתה את הבעיה: כשהאלימות החלה בהוסבי, כך היא אומרת, שבדים רבים באזורים משגשגים יותר היו טרודים בנושא אחר לגמרי - חגיגת ניצחון הקבוצה שלהם בגביע העולם בהוקי. כאילו המהומה כולה אינה מתחוללת באותה הארץ ממש, לעתים אפילו במרחק של כמה דקות נסיעה מהבית.
לפנייה לכתב/ת 
