ואם לא אהיה אמא טובה? פחדים בהריון

בתקופת ההריון אנחנו חולמות על הלידה שהיינו רוצות לחוות ועל האמא שאנחנו רוצות להיות. יש לנו תקוות רבות לגבי איך ייראו חיינו לאחר הלידה, ואנחנו מתרגשות מאוד לקראת המפגש עם מי שעכשיו מסתתר ברחמנו ובקרוב נפגוש פנים אל פנים. במקביל, בתקופת ההריון, הלידה וגידול התינוק - מלווים אותנו, האמהות לעתיד וגם האבות, חרדות ופחדים לגבי תקינות ההריון, בריאות העובר, הלידה והחיים לאחריה.

רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו , ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם

"ההריון נתפס כאירוע חיובי וכחוויה משמעותית בחיי האישה ברמה האישית בפרט, ובחייה המשפחתיים בכלל", אומרת אורנית יגיל, דולה, מומחית במיילדות משלימה עם התמחות מיוחדת בלידות פעילות וטבעיות ובלידות נרתיקיות אחרי ניתוחים קיסריים. "זהו אירוע מכונן המוביל לתפקיד חברתי חדש.

"רבים רואים בהריון תקופה אופטימית המביאה עימה רגשות נפלאים של רווחה ושל חוזק פסיכולוגי, כמו גם ניסיון התפתחותי נורמלי וחיובי בכללותו. אבל תדמית חיובית זו מונעת לא פעם את הביטוי הלגיטימי של היבטים נעימים פחות הנלווים לתקופת ההריון. היום ברור למדי שהריון איננו אירוע פשוט וחד-ערכי, אלא גם תקופה של משברים פסיכולוגיים וביולוגיים, של מהפכים רגשיים, של מצבי רוח ומתח משתנים, של חרדה ופחדים ייחודיים. ההריון הוא שלב בחיים המזמן להורים לעתיד מגוון התמודדויות חדשות במישורים הפיזי, הרגשי והתפיסתי גם יחד.

כבר ביקרתם בערוץ הריון ולידה שלנו?

עוד על תקופת ההריון והחודשים הראשונים:

יחסי מין באמת מזרזים? כל המיתוסים על לידה  

תינוק חדש: איך להתמודד עם הקשיים אחרי הלידה

נשים אמיצות חושפות: מה ההריון עשה לגוף שלי

"חששות בתקופת ההריון ובתקופה הסב-לידתית הם נחלתן של נשים רבות", מוסיפה יגיל. "תקופה זו מאופיינת בפחדים ובחרדות ספציפיים ונורמטיביים לכל תרבות ואוכלוסייה, ונקשרים אליה סימפטומים מובחנים הנבדלים מתופעות חרדה ודיכאון אחרות. מסיבות אלה אין להתייחס להריון כאל אירוע פשוט, על אף היותו טבעי. גם ההריון הרצוי ביותר כרוך בדו-ערכיות, מכיוון שיצירת חיים חדשים מסמלת, לצד השמחה וההתרגשות, גם שינוי משמעותי בחיים.

"ההכרה במצב ייחודי זה חשובה ביצירת ציפיות ריאליות, בהכנת ההורים לעתיד לקראת ההריון ובתמיכה בתקופת ההריון בדגש מיוחד על האישה ההרה, המשמשת כסביבתו ההתפתחותית של העובר והמשפיעה באופן ישיר על הרווחה הפיזיולוגית והפסיכולוגית שלו. תקופת ההריון מעוררת באופן טבעי פחדים, בעיקר בשל מרכיב אי-הוודאות בנוגע לתהליך המשמעותי. הנשים ההרות מוצפות במקורות מידע שונים, ניזונות מסיפורי לידה, ממיתוסים, מסרטים, ולחלקן חסר מודל חיקוי חיובי. כל אלה יחד חוברים ויוצרים כמה מוקדי חרדה בשלבי ההריון השונים".

איך אעבור את הלידה?

אילו פחדים וחששות נפוצים במהלך ההריון? ד"ר שולמית בן יצחק, פסיכולוגית ראשית בבית החולים איכילוב בתל אביב, מפרטת:

מה יהיו תוצאות הבדיקות?

תחום הפריון והלידה דומיננטי מאוד בחברה הישראלית, ונשים הרות עוברות בדיקות רבות. ריבוי הבדיקות האלה, שעל פניו אמור להרגיע - גורם לא פעם להעצמת החרדה לפני הבדיקה ועד קבלת התוצאות. בנוסף,

לא תמיד התשובה היא חד-משמעית והחרדה לאו דווקא נפתרת, ועלולה להוביל לעוד בדיקות ולמעגל חרדה נוסף. גם בתקשורת מדווחים רבות על מה שהשתבש ומדאיג בהריון ובלידה. הכותרות האלה, בצירוף החשיפה למידע רב דרך האינטרנט, עלולות להעצים את החרדות. יש נשים הנודדות מרופא לרופא לפי המלצות שונות, ועוסקות ללא הרף בפן הרפואי של ההריון והלידה.

איך אעבור את הלידה?

האישה חווה פחד וחוסר ודאות לגבי הלידה והתהליך עצמו - מתי ואיך תחל הלידה, כיצד תתפתח, אם תהיה כרוכה בכאב או בסיבוכים, חשש לגבי יכולת ההתמודדות וההישרדות שלה עצמה ושל העובר. שאלות כגון: האם תהיה תמיכה משמעותית ומספקת בחדר לידה? מי יהיו המיילדת והצוות הרפואי? עד כמה זה יכאב? ועוד.

ואם החוויה הקשה תחזור על עצמה?

מי שחוותה הריון שהסתיים לא טוב, באובדן עובר או בתינוק לא בריא, חווה עלייה בחרדה בהריון העוקב. גם לידה טראומטית מובילה לחרדות גדולות יותר לקראת הלידה הבאה.

האם הגוף שלי ישתנה?

בחברה שלנו, המדגישה ומעריצה דקיקות גוף, השינויים הפיזיים החלים כתוצאה מההריון יכולים להפריע לנשים רבות, המרגישות שהם הופכים אותן לפחות אטרקטיביות בכלל ובעיני בן הזוג בפרט. מי שסבלה מקושי בנושא דימוי הגוף לפני ההריון, תתקשה לשאת את השינויים הפיזיים שנובעים מההריון. בתוך זה כרוך גם הפחד מפני מראה הגוף לאחר הלידה, ושאלות כגון: "האם הגוף יחזור לצורתו ולממדיו הקודמים?", "האם יישארו סימנים בלתי הפיכים בגופי?".

איזו אמא אהיה?

יש חשש מהשינוי המגיע לאחר הלידה, שהוא בהחלט בלתי הפיך, ואנחנו נתקלים במשפטים כגון: "אני רוצה את החיים שלי בחזרה". החודשים הראשונים כוללים מיקוד בתינוק, הנקה - כן או לא, עייפות, רשת תמיכה שאינה ברורה תמיד, שאלות כגון: "האם אהיה אמא מספיק טובה?". לא פעם, בנקודה זו עולים אצל האישה זיכרונות טובים יותר או פחות כתינוקת וכילדה מול אמא שלה. נשים שחוו קשיים בילדותן פוחדות לשכפל את דפוסי ההורות הבעייתיים של הוריהן, ותוהות אם יש להן הכישרון להיות אמהות טובות.

מה יהיה על החיים שהכרתי?

איך משלבים בין קריירה לאימהות, איך ממשיכים לצאת וליהנות מהחיים כאנשים בוגרים האחראים לחיים נוספים, ואיך משמרים את הזוגיות בנפרד מההורות?

הזוגיות לאן?

במהלך ההריון יכולות להיות חרדות מפני יחסי המין, אם יחזרו להיות כפי שהיו לפני ההריון והלידה, ואם בן הזוג יחשוק באישה כבעבר. לאחר הלידה החששות הם ביחס לשימור הזוגיות. לעתים לידה מעצימה את הקשר הזוגי ומעמיקה אותו, ולעתים היא מביאה למשבר או למתח ביחסים.

החרדות עוברות לעובר

"חוויית הפחד היא תופעה פסיכולוגיות מוכרת, לגיטימית ונפוצה בקרב נשים הרות", אומרת יגיל. "למרות זאת, נשים רבות חושבות בטעות את ההיפך ונוטות להסתגר בתוך עצמן, לנצור ולהדחיק את הפחדים ולא לבטא אותם, לחשוף אותם או לעבד אותם. הן מתקשות לשתף ונמנעות לדבר על הפחדים מחשש לספוג ביקורת, דחייה, ביטול או לפגוע חלילה ביקיריהן. על רקע זה ובהיעדר ערוץ תקשורת פתוח, מתגלעים לעתים סדקים, מתחים ומחלוקות בין בני הזוג, בין האישה למשפחתה הגרעינית ובינה לסביבתה הקרובה - זאת בפרדוקס לתקופה רגישה שבה האישה זקוקה להבנה ולתמיכה, לעידוד ולהכלה מרביים מהאנשים הקרובים לה ביותר".

-מדוע התמיכה כל כך חשובה בתקופה זו?

"התמיכה מפחיתה משמעותית את רמת החרדה, מגבירה את המודעות לשינויים הרגשיים בהריון ולאופן העיבוד שלהם, ובכך מסייעת לנשים הרות להתמודד טוב יותר עם הלחצים של ההריון. אלה שאינן

מדחיקות את הפחדים והחרדות המתעוררים בתקופת ההריון, עושות 'עבודה רגשית' המכינה אותן לקראת הלידה והמעבר לאמהות".

ד"ר בן יצחק מציינת כי משפטים מהסביבה כגון: "כולן עוברות את זה", עלולים ליצור תסמונות בעייתיות יותר, כגון חרדת לידה ממשית, ומוסיפה: "נשים בעלות היסטוריה של חרדות בעבר, שאינן קשורות דווקא להריון, עלולות לסבול יותר מחרדות, מפחדים ומדיכאון. נשים אלה צריכות להיות ערניות ואף במעקב טיפולי של איש מקצוע לפני ההריון, כדי להקטין את ההסתברות ללקות בחרדה או בדיכאון במהלך ההריון או לאחריו".

ד"ר חנה גילאי-גינור, פסיכולוגית קלינית, מתמחה בנושאי פריון, הורות ודיכאון לאחר לידה ומטפלת בנשים ובגברים החווים קשיים נפשיים בהקמת המשפחה, מסבירה מדוע חשוב לטפל בחרדה, מבחינת האם ומבחינת התינוק גם יחד: "ההתקשרות של האם לתינוק מתחילה כבר בהריון, וחוויות של חרדה קשה צובעות אותה בצבעים של דאגה, שעשויה גם להתפתח לדיכאון בהריון ולאחר הלידה. כשהאם כה חרדה, היא עשויה לא לטפל בעצמה כיאות. מבחינת התינוק, הוא נחשף להורמוני סטרס גבוהים (קורטיזול) ומתרגל אליהם. מחקרים מצאו שאמהות שסבלו במהלך ההריון מחרדה ולעתים מדיכאון היו בסיכון גבוה יותר ללידה מוקדמת, ללידת תינוק במשקל לידה נמוך ועם היקף ראש קטן יותר, ושהתינוקות סבלו מקשיים התפתחותיים, כגון קשיי ויסות (למשל: קושי להירגע, קשיי שינה), או מפגיעה בהתקשרות".

"החרדות עוברות לעובר", מוסיפה יגיל. "כשהאמא מפחדת, גם העובר מרגיש סטרס בשל הורמוני הסטרס והשינוי בטונוס השרירים שלה. יש נשים שאינן מעזות להיקשר לעובר עד שהן יודעות שהכל בסדר, אבל למעשה עד הלידה אי אפשר לדעת, כך שאין רווחה אמיתית כל תקופת ההריון".

אל פחד

איך יודעים מתי החששות הם טבעיים ומתי כדאי לצאת לחפש תמיכה בחוץ? כמו בכל בעיה רגשית - כשהתפקוד היומיומי נפגע. ד"ר גילאי-גינור מפרטת: "האישה וסביבתה הם אלה שיכולים להעריך אם החרדה היא טבעית ואם האישה מצליחה להתמודד עימה. האישה צריכה לבחון אם היא שולטת בחרדה או שהחרדה שולטת בה, ובמיוחד אם חיי היומיום שלה משתנים. למשל: אם אינה מצליחה לנוח ולהירדם בלילה או שהיא מתעוררת ומתקשה לישון, מתלוננת על מחושים גופניים רבים ונוקטת באמצעי הגנה כפייתיים, כגון: מפתחת חרדה כפייתית מהרעלה, המונעת ממנה לאכול במסעדות או אצל חברים".

ד"ר בן יצחק מדגישה כי כשהשגרה והתפקוד היומיומי נפגעים, רצוי לקבל עזרה חיצונית. "יש כמה אפשרויות לתמיכה, כגון: טיפול קצר מועד, שיחות, קבוצות תמיכה ועוד", היא אומרת. "התמיכה המקצועית חשובה מכיוון שזהו שינוי עצום. שיחות בנושא יכולות להקל ולעזור בהכנה הנפשית לקראת השינוי, לעבד את החרדות והפחדים, לתת לגיטימציה למה שקורה ולאפשר לעבור הלאה. אנשים מתלבטים לפני תהליכים משמעותיים בחיים, כגון: גירושים, חיפוש עבודה וכדומה, אבל בנושא ההריון יש פחות לגיטימציה, אף שזה השינוי הכי משמעותי ובלתי הפיך שיש. המורכבות אינה מבטלת את השמחה שבדבר".

ד"ר בן יצחק מסבירה על קבוצות התמיכה: "בקבוצות התמיכה עולות כל החרדות.

החוויה של אחיות לצרה, שיש עוד נשים שמרגישות בדיוק כמוני, היא משמעותית מאוד, מכיוון שהיא הופכת את המחשבות והפחדים לנורמליים. חשוב להגיד שקשה, אין מה להתבייש. מבחוץ לעתים נראה שלנשים אחרות ההריון קל מאוד, וכך עולות מחשבות של כישלון וכדומה. הקבוצה נותנת הזדמנות לראות נשים נורמטיביות החשות אותו הדבר. זה מעצים ומרגיע, ונותן תחושה שמותר להרגיש שקשה, בלי הביקורת הסביבתית והלא מקבלת. הקבוצה גם נותנת אפשרות ללמוד מנשים אחרות דיאלוג פנימי המפחית חרדה".

יגיל, המלווה נשים בתקופת ההריון, עוזרת להן להגדיר את החרדה ולהבין מהי. "אני חושפת את ההורים לעתיד לסיפורי לידה חיוביים, לידע טכני ואנטומי על הגוף, לידע על לידה ללא התערבות. בנוסף, עובדים על היכולת להתחבר לעובר - הרי אנחנו אמהות כבר משלב ההריון, ומתרגלים את תהליך הלידה, בין היתר תנוחות לידה ותנועתיות. המטרה הסופית היא לצאת ממעגל הפחד. הליווי הוא משמעותי, מסייע לנשים לקחת אחריות על הלידה ונותן להן ביטחון בגוף ובעצמן".