הרופאים ביצעו ניתוח מיותר - המטופל הפך לנכה

אם רופא אומר לך שאין דרך אחרת לפתור את הבעיה חוץ מניתוח, זה הזמן לפנות לחוות דעת שנייה: במקרים רבים נמצא בדיעבד שניתן היה לפתור את הבעיה הרפואית בדרך לא ניתוחית. לעיתים גם אם הניתוח עצמו הסתיים בהצלחה, עצם ההחלטה לבצע ניתוח היא זו שיכולה לעלות בכדי רשלנות רפואית, בפרט כשישנן אופציות אחרות, לא פולשניות או פחות מסוכנות, שלא הוצגו בפני המטופל טרם הניתוח.

ככל שמדובר ברפואה פרטית, ובייחוד כשמדובר בניתוח אלקטיבי-קוסמטי, שטומן בחובו היבט מסחרי מובהק, גוברת חובתו של הרופא להימנע מביצוע ניתוח מיותר.

• רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו, ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם
  

נתונים שמתפרסמים לאורך השנים בארה"ב חושפים סטטיסטיקה מפחידה לפיה מידי שנה נערכים כ-735 מיליון פרוצדורות והליכים ניתוחיים מיותרים, וכי מדי שנה מתים בממוצע כ-12 אלף מטופלים כתוצאה מניתוחים מיותרים.

כבר בשנת 1997 התריעו חוקרים כי מנתונים שאספו עולה שמתוך סך כל הניתוחים לכריתת רחם שנעשו באותה שנה, כ-27% נמצאו מיותרים. נתון זה ביסס את הטענה שנשים נמצאות בסיכון מוגבר לניתוחים מיותרים, בעיקר כריתות רחם וניתוחים קיסריים.

הרופא מחוייב לומר לכם אם הניתוח הכרחי ולתת את כל המידע(צילום: IndexOpen)

במקביל, לא מפתיע לראות כי פרוצדורות מיותרות רבות מיוחסות לרפואה פרטית בכלל, ולתחום הכירורגיה האסתטית בפרט. בין היתר בשל אותם פרסומים אגרסיביים שמעודדים את המרוץ אחר "מודל" היופי. כמו בארה"ב, בשנים האחרונות יותר ויותר אנשי מקצוע בישראל מביעים חשש לריבוי פרוצדורות וניתוחים מיותרים - בעיקר ברפואה הפרטית.

עוד כתבות בערוץ הבריאות:

• האחות לא זיהתה תסחיף ריאתי ואתי בת ה-38 מתה
• כלה עברה ניתוח לקיצור קיבה - והפכה למשותקת
• חולה סרטן תובע: המנתחים שכחו 16 כלים בגופי
  

עדות לתופעת הניתוחים המיותרים ניתן למצוא, בין היתר, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב במסגרתו נפסקו פיצויים בסך 600,000 שקלים בגין נזק שנגרם למטופל במהלך ניתוח מיותר. במקרה זה ל', שעבר תאונת דרכים, עבר בבית החולים "שיבא" ניתוח לשחזור וקיבוע של מפרק הירך.

מספר שנים לאחר מכן, בעקבות הופעת כאבים וצליעה, עבר ל' עוד שני ניתוחים, בין היתר להוצאת ברגים מרגלו. ניתוחים שאחריהם נותר עם שיתוק חלקי ברגל ו- 40% נכות. בבית המשפט עלתה הטענה כי טרם הניתוח לא הוסברו לו הסיכונים, ובכלל זאת האפשרות להישאר עם נכות קשה. אם היה מודע מראש למידע זה היה בוחר באופציה טיפולית אחרת, ולא בניתוח שהוצע לו.

את טענתו ביסס ל' על חוות דעתו של פרופ' סגל, לפיה "הניתוח שבוצע, הוצאת מתכות, היה לדעתי ניתוח מיותר שלא בא לפתור את בעיית הכאב או את סיבתו. כלומר היה שיקול דעת מוטעה מלכתחילה. מתכות בגוף האדם לא גורמות לכאבים אלא אם חל שינוי במתכת עצמה, נשברה, בורג זז ממקומו, או שבורג בולט בתוך מפרק וגורם לנזק".

בפסק דינו קובע בית המשפט כי אכן "שיקול הדעת לביצוע ניתוח להוצאת המתכות היה שיקול דעת מוטעה מיסודו". עוד מציין בית המשפט "כי לתובע נגרמה פגיעה בזמן הניתוח בעצב הסכיאטי בניתוח שלא היה דרוש כלל - ובלשונו של פרופ' סגל "ניתוח מיותר". רוצה לומר, אלמלא הניתוח המיותר לא היה נפגע העצב הסכיאטי." לאור קביעות אלו פסק בית המשפט כי ל' הוכיח שהתרשלו הרופאים כשהחליטו לבצע ניתוח מיותר ברגלו.

להבדיל מרפואה ציבורית, שם במקרים רבים ניתוח מיותר נעשה בשל אבחון שגוי או טעות בשיקול הדעת, ברפואה הפרטית החשש העיקרי הוא שהתמריץ הכלכלי הוא שינחה את הרופא, או חמור מכך שהמוטיבציה הכספית היא שבסוף תכריע את הכף לטובת ניתוח. ניתוח שיכול ואין לו הצדקה רפואית ממשית או שישנה אופציה טיפולית אחרת, טובה לא פחות.

כאמור, כשאדם פונה לרופא, ברפואה הציבורית והפרטית כאחד, הציפייה היא שהרופא יבצע אבחון נכון, אך לא פחות חשוב מזה שגם ימליץ על טיפול מתאים, נכון ושיש בו מינימום סיכון. ניסיון מלמד שפניה לחוות דעת שנייה עשויה לצמצם את הסיכוי שמטופל ייחשף לפרוצדורה מסוכנת ומיותרת.

מיותר לציין כי כל ניתוח מעמיד את המטופל בפני סיכונים רבים, ובכלל זאת בעיות בהרדמה; זיהום; שיקום ממושך ועוד. מכאן, ולאור הסיכונים הרבים שטמונים בפרוצדורה ניתוחית, רופא שמבצע במודע ניתוח מיותר, הוא רופא שפועל בניגוד לעקרון הבסיסי של עולם הרפואה 'Primum non nocere', או בתרגום לעברית "ראשית, אל תגרום נזק". חובתו הראשונה במעלה של הרופא היא לשים את טובת המטופל במרכז ההחלטה על ההליך הרפואי,

וזאת מבלי להעמידו בפני סיכונים מיותרים.

החובה החוקית להציג בפני המטופל את מגוון האופציות הטיפוליות היא שמייצרת את "מרחב הגנה" מפני אינטרסים כלכליים, גלויים וסמויים, שעשויים להיות לרופא או לבית החולים. חובת גילוי שמטרתה, בין היתר, להגן על הציבור מפני ניתוחים מיותרים. על אחת כמה וכמה כשמדובר בניתוח אלקטיבי כזה שניתן לקיים אורח חיים רגיל גם בלעדיו. לבסוף, במקרים רבים השאלה שצריכה להישאל היא אינה האם הניתוח שבוצע היה טוב או לא טוב, אלא האם הרופא הציג בפני המטופל את כל האפשרויות שעמדו בפניו, לרבות האפשרות להימנע מניתוח.