שייח מוניס זה בתל-אביב?

מועמדת ללימודי אדריכלות באקדמיה "בצלאל" חשפה בפני חברי ועדת הקבלה שהיא מתגוררת בשכונת גילה בירושלים ונשאלה על ידם בתגובה האם לדעתה גילה היא בכלל חלק מירושלים? כך בזו הלשון. נדהמת ופגועה, בחרה המועמדת לתת פומבי לעניין ובאקדמיה הירושלמית מיהרו לנפק הסבר מתנשא ולפיו המועמדת פשוט לא הבינה את רוח השאלה שהתייחסה לחיבור השכונה לעיר במובן האורבני וגם טרחו לציין כי פוליטיקה ואורבניזם קשורים זה בזה. אה באמת?? רק מעניין שעד היום לא דיווח אף מועמד מרמת אביב למשל כי נשאל על ידי ועדת הקבלה, אם לדעתו שייח מוניס היא בכלל חלק מתל-אביב? סליחה... במובן האורבני כמובן.

עוד בערוץ הדעות:

עורף חזק - מדינה חזקה / אבי דוד

הריאליטי של הילדים שלכם / אמיר ווינשטוק ואסף רובין

קיצוץ בבריאות - קיצוץ בהומניות / אורי וייס

תחיית החרדיות / נפתלי רוטנברג

המועמדת האמורה לא התקבלה לבסוף ללימודים, אבל לא בזה העניין. הסטת הדיון בכיוון של עוד ניסיון להטיה פוליטית באקדמיה מחמיצה את העיקר. הבעיה חמורה בהרבה ונוגעת לכשל ערכי באחד המוסדות האקדמיים החשובים והמשפיעים בישראל. למען הגילוי הנאות גם אני נמנה עם בוגריו, אך בשנים שבהן נשא אופי אחר למדי.

מועמדת אחרת למחלקה לאדריכלות, תושבת היישוב רקפת שבגליל, סיפרה שנשאלה על-ידי חברי הוועדה בבצלאל מה יש לה להגיד על ועדת הקבלה הנהוגה בישובה? להזכירכם, היישוב הפסטורלי עלה לכותרות בעקבות ערעורם לבג"ץ של זוג ערבים לאחר שנדחתה קבלתם בידי ועדת הקבלה המקומית. האם גם הפעם המועמדת לא "הבינה" את השאלה שהתייחסה כאמור ל"היבט האורבני"? לא בדיוק. ראש המחלקה לאדריכלות הסביר בראיון רדיו כי לבצלאל מתקבלים סטודנטים דעתניים ובעלי תפישות עולם, להבדיל מאלה שמתעניינים רק בתוכניות ריאליטי. שוב תשובה מתנשאת ומתמיהה, שהרי למדיום הטלוויזיוני יש רלוונטיות מוחלטת לשאלות הנוגעות לסביבות החיים שלנו, לפחות כמו לדיון אם תגור או לא תגור משפחה ערבית ביישוב רקפת. סליחה... תגור במובן האורבני כמובן.

דעתו של המועמד לכאן או לכאן, אינה מענייננו, הפליג בהסברו ראש המחלקה, העיקר שתהיה לו דעה. האומנם? לשיטת ועדת הקבלה ב"בצלאל", מועמד שיביע עמדה מנומקת הקוראת לסילוק כל הערבים, יימצא כשיר מוסרית לתכנן בעתיד סביבות מגורים בישראל. יש לו הרי "דעה" והיא אפילו מנומקת. ואם ה"דעה" לבדה היא העניין, היכן עובר בדיוק הגבול? למה לא לשאול את המועמד בפשטות מה הצביע בבחירות האחרונות? שהרי פוליטיקה ואורבניזם קשורים זה בזה.

"דעה" עדיין אינה ערך בניגוד לסקרנות, יצירתיות ומוסר. ראוי שאדריכלי העתיד של ישראל יהיו לפני הכול מוסריים. לפיכך, תפקיד הוועדה אינו להביך או להעליב מועמדים בשאלות קטנוניות, רכילותיות וקנטרניות אלא לאפשר להם להתבטא בצורה חופשית ולא מתומרנת. מותר לשאול

 את בנה של שרי אריסון מה דעתו על מגדלים בתל-אביב והאם הם אמנם תורמים להתחדשות עירונית, אך אין מקום לברר האם לדעתו המגדל הפלצני שבו אמו רכשה דירה הוא בכלל חלק מתל-אביב.

"בצלאל" נודע, לפחות בעבר, באיכות הסטודנטים שלו דווקא משום שבוועדות הקבלה השכילו להציב בפני המועמדים שאלות מופשטות ובלתי תלויות. כאלה שיש להן אספקטים מוסריים ותרבותיים אבל אינן מזמנות דקלום אוטומטי של מנטרות ו"דעות" מתוזמרות מבית היוצר של מדור האדריכלות בעיתון לאנשים חושבים. ראה מקרה רקפת וגילה. אם אמנם חשיבה וסקרנות הם בנשמת האקדמיה, היה מתבקש שפרסום הפרשה יעורר בהנהלת "בצלאל" דווקא ספקות ולבטים פנימיים, אבל ממרום האקדמיה רואים את הדברים כנראה טוב יותר ולכן שלא במפתיע, מיהרו שם להצטדק ולהשתלח. לכן, אפשר להרגיע. גילה היא אמנם חלק בלתי נפרד מירושלים. השאלה היותר מטרידה היא אם "בצלאל" רואה את עצמה עדיין חלק ממדינת ישראל?

הכותב הוא אדריכל וקריין רדיו