שושנת יריחו חוזרת? עלייה מדאיגה במס' החולים
בעקבות עלייה בתחלואה בלישמניה ביישובים רבים בארץ בחודשים האחרונים, העביר משרד הבריאות תקציב ליישובים הנגועים להתמודדות עם המחלה הגורמת לכיבים זיהומים וכאבים, ומותירה צלקות על פני העור
התחלואה בלישמניה , המוכרת גם כ"שושנת יריחו", ממשיכה לעלות - ובמשרד הבריאות נערכים: בעקבות העלייה בתחלואה בלשמניה המדבקת ביישובים רבים בארץ, תקצבו לאחרונה משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה את הרשויות בתחומן התגלו חולים למיגון והתמודדות. הרשויות קיבלו סכומים הנעים בין 2,000 ל-100 אלף שקלים לביצוע פעולות נסיוניות למאבק במחלה.
- רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו
ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם
בשנת 2012, לאור העלייה בתחלואה שנמשכה לאורך מספר שנים, התקבלה החלטת ממשלה על הקצאת כספים לישובים לצורך התמודדות ומניעה של לשמניה. בהתאם להחלטה הועברו ל-50 יישובים שהוגדרו נגועים סכומים של עד 100 אלף שקלים לפעילות ניטור סביבתית והגנה על התושבים. חלק מהטיפול כלל פעולה כנגד בתי הגידול של חיות המאגר וזבובי החול עצמם, הגורמים להדבקה.
עוד כתבות
- נעקצתם לאחרונה? אולי זאת שושנת יריחו
בשל כך החליטו במשרד הבריאות להעביר תקציבים נוספים להתמודדות. המשרד יערוך בתחילת החודש הבא סיורים בישובים האמורים, ויגבש תוכנית לניטור ותקצוב היישובים הנגועים ולמיגון התושבים ומאגר בעלי החיים הנושאים את הטפיל.
מחלה עורית הנגרמת ע"י טפילים
לשמניאזיס ("חבורת יריחו" או "שושנת יריחו") היא מחלה עורית קשה הנגרמת על ידי טפילים ומועברת על ידי זבוב החול לבני אדם. היא גורמת להופעת כיבים, זיהומים וכאבים עזים, ומותירה צלקות על פני העור.
כאמור, בשנים האחרונות חלה בישראל עלייה בתחלואה, הכוללת עשרות ישראלים בשנה, ולדעת המומחים היא קשורה כנראה לבניה באיזורים חדשים, בהם קיים הטפיל בחיות מאגר שונות המדביקות את זבוב החול, המדביק בתורו את בני האדם. השם הוותיק "שושנת יריחו" כבר אינו אקטואלי שכן מאז איזור יריחו שבבקעה, שם אותרה המחלה לראשונה, היא עברה לאיזורים חדשים רבים בכל הארץ, מהצפון עד הדרום.
הפרזיט לשמניה נטפל לנקבת הזבוב לאחר שזו באה במגע עם מכרסמים שונים, ומתרבה במעיים שלה במהלך תקופה של ארבעה עד 25 ימים, משם הוא עובר לכיוון הלוע, ולעבר מחזור הדם של היונק הבא אותו יעקוץ.
כאמור, הטפיל פוגע בעור, גורם לזיהום מכאיב בעור ולהופעת כיבים מפרישים וצלקות. סוגים אחרים של המחלה, שאינם נפוצים בארץ, גורמים לפגיעה קשה באיברים פנימיים ולסכנת מוות.
הטיפול הוא בתכשירים מקומיים במקרים קלים, או טיפול תוך ורידי באנטיביוטיקה בבית חולים. רבים מהרופאים אינם מכירים את סימני המחלה, ולפיכך ההמלצות הן בכל מקרה של כיב בעור שאינו נרפא לבדוק חשד ללשמניה עורית.
לפנייה לכתב/ת 
