העיירה של הניאו נאצים מושכת כעת עובדים זרים
וונזידל הייתה ידועה בעיקר כמקום קבורתו של רודולף הס וכמוקד עלייה לרגל לניאו נאצים שערכו בה עצרות מדי שנה. עכשיו היא מסבירה פנים לעובדים זרים שנמלטים מהאבטלה בארצותיהם - לפחות כאלה מאירופה
עיירה קטנה בגרמניה, שפעם הייתה מוקד עלייה לרגל לניאו נאצים, מקבלת כיום בזרועות פתוחות מהגרים מובטלים - לפחות כאלה אירופים. כתריסר ספרדים, חלק מסטטיסטיקת אבטלת השיא במולדתם, הגיעו בשנה שעברה לעיירה וונזידל שבגבול גרמניה-צ'כיה. העיירה ידועה בעיקר כמקום קבורתו של רודולף הס, סגנו של אדולף היטלר. היא משכה אליה ניאו נאצים שנהגו לערוך בה עצרות מדי שנה, עד שהרשויות שמו קץ לכך ב-2005.
ומה דעתכם? כתבו בפייסבוק שלנו , ונפרסם תגובות נבחרות
כעת וונזידל היא דוגמה לאופן שבו המובטלים מדרומה של אירופה מוצאים עבודה בצפונה, שם נוצר מחסור בידיים עובדות בעקבות השגשוג הכלכלי ושיעור הילודה הנמוך. שיעור האבטלה בוונזיל עומד על 5.6%.
ברנד בירק הוא בעלים של חברת חשמל בוונזידל. הוא הרחיק לפדרון שבספרד – שם בערך אחד מתוך ארבעה תושבים מובטל – כדי למצוא עובדים שיהיו מוכנים לעבור לגרמניה. בשנה שעברה כמעט 19 אלף ספרדים היגרו לגרמניה.
בירק היה זקוק ליותר חשמלאים מיומנים מכפי שהצליח לאתר בגרמניה. אך הוא לא ציפה לתגובה של המובטלים בפדרון. "הלכנו לספרד בהרגשה לא ברורה, לאף אחד לא היה ניסיון עם פרויקט שכזה", מעיד בירק.
יותר מ-200 ספרדים נואשים לעבודה התכנסו בהיכל העירוני במרס 2012. לכל משרה שהציע בירק הוגשו מיד כמה בקשות.
סגן ראש העיר של וונזידל, ברנד סחופל, אהב את הרעיון. הוא נזכר שלפני כ-30 שנה גל של עובדים זרים מספרד מילא את החסר בתעשיית הקרמיקה המקומית. "מתוך 12 האנשים שהבאנו לוונזידל, עשרה עדיין כאן. הדרך לא ישרה אבל הניסוי שלנו הוכתר בהצלחה", אמר סחופל.
וונזידל מצדה עשתה מאמץ גדול לקבל את הבאים. העיר קנתה ושיפצה בית במרכז העיר שישמש כביתם הראשון של המהגרים עד שימצאו מגורים משלהם. סחופל עצמו עזר לקבוע שלטים עם שמות הדיירים החדשים.
הכנסת אורחים, לפחות כלפי זרים, לא הייתה תמיד מסימני ההיכר של וונזידל. ב-1987 מת הס בכלא בברלין בזמן שריצה מאסר עולם שנגזר עליו במשפטי נירנברג. לבקשתו, הוא נטמן בוונזידל, שם היה למשפחתו בית קיץ.
במשך שנים, ביום השנה למותו, נאספו בעיירה ניאו נאצים שציינו את היום בעצרות. מנגד נערכו הפגנות אנטי נאציות. ב-2011 שרידי גופתו של הס הוצאו מהקבר ונשרפו, ואפרו פוזר בים.
הכורח הכלכלי עזר לשנות את הגישה
אנחל מוראלס ניסה למצוא עבודה במשך חודשים לפני שפגש את בירק. הוריו עבדו בעבר בחו"ל גם כן אך שבו לביתם כדי שילדיהם יוכלו לגדול בספרד. "הפרויקט הזה הוצג בפניי ונראה לי מעניין כי זו דרך ללמוד שפה חדשה, תרבות חדשה ודרך חדשה לעבוד", אמר מוראלס, "ועכשיו אני כאן, אני שמח מאוד להכיר עוד אנשים, וכרגע אני אוהב את זה".
בבית בספרד, אמו של מוראלס הודתה כי לבנה לא הייתה ברירה רבה. "לפני כמה שנים אף אחד לא תיאר לעצמו שדבר כזה יקרה כי המדינה הייתה בסדר, הייתה עבודה לכולם", סיפרה מביתה בפדרון, "יש לנו ארץ יפה ושמחה, וכולם היו רוצים לעבוד ולהתפרנס. אבל אם זה לא קורה אז עלינו למצוא עבודה איפה שהיא נמצאת, זה נורמלי".
אבל יש בוונזידל גם מי שמתנגדים להכנסת האורחים. לא כל תושבי העיירה מצדדים ברעיון של הבאת כוח אדם זר, וטוענים כי את המשרות יש להציע קודם כול לגרמנים מובטלים. אבל בירק טוען שניסה למצוא כוח אדם מיומן בגרמניה – לשווא.
בירק רואה את המיזם כהצלחה. כל העובדים הספרדים בחברה שלו נהנים מחוזה עבודה לא מוגבל. עבור סגן ראש העיר הכול פתוח. "תמיד אמרתי שכל עוד אנשים לא מתארים לעצמם קרב שוורים בכיכר העיר, אנחנו זקוקים ליצירתיות של האנשים שמנהלים את העיירה".