אסי אבוטבול כתב לכנסת: "הופץ שאני עד מדינה"

"המשטרה בכלל והשב"ס בפרט שמו להם למטרה להפוך את חיי לגיהינום והם מנסים בכל דרך למרר את חיי ואת חיי משפחתי". העבריין אסי אבוטבול זועם. במכתב שהגיע לידי ynet ושהועבר היום (ד') לוועדת הפנים של הכנסת לקראת דיון בנושא החזקת אסירים בתנאי הפרדה, טוען אבוטבול כי היאחב"ל הפיץ בשנת 2008 מכתב בבתי הסוהר, שבו נטען כי הוא מעוניין להפוך לעד מדינה. "תוך זמן קצר נגזר דיני", קבל אבוטבול. אשתו הופיעה בדיון והעלתה אף היא טענות. עורך דינו של אבוטבול הודיע כי הוא מתכוון להגיש בימים הקרובים תביעה נגד המדינה בדרישה לפיצוי על הנזק שנגרם לו.

אבוטבול מרצה 18 שנות מאסר בגין ניהול ארגון פשע, סחיטה, הצתה, כליאת שווא ועבירות הון. אביו פליקס נרצח ב-2002 ואחיו פרנסואה נרצח ב-2011. במכתב שהועבר ליו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ מירי רגב, לקראת הדיון היום טען אבוטבול כי "אני מטופל בתרופות פסיכיאטריות ונמצא על סף איבוד הדעת".

רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו , ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם

"אני לא צריך להסביר מהן ההשלכות". מתוך מכתבו של אבוטבול

העבריין כתב עוד כי "מעולם לא הייתי מעלה בדעתי להשתמש באשתי ובילדיי כדי להעביר מסרים כמו שטענו במשטרה. שם ניסו אפילו לשלול את הביקורים של ילדיי. כל השנים האחרונות טענו שקיימים מידעים שרוצים לפגוע בי, אבל היום אני רוצה לספר לכבודכם על אחת הסיבות שהביאו לכך שרוצים לפגוע בי ואיך כל עולמי חרב עליי".

לקריאת המכתב המלא של אבוטבול - לחצו כאן

אבוטבול ציין כאמור כי בשנת 2008 הפיצו חוקרי היאחב"ל מסמך שבו תועדה שיחה של עורך דין עם השוטרים, שבה עורך הדין סיפר כי אבוטבול מעוניין להפוך לעד מדינה. לטענת אבוטבול, מסמך זה הופץ בכל בתי הסוהר. "תוך זמן קצר נגזר דיני בקרב כל העבריינים בארץ: 'אסי אבוטבול הוא מלשן'. אני לא חושב שאני צריך להסביר לכבוד הוועדה מה קורה לאסיר שמוגדר כראש ארגון פשע, כשמזכר כזה מתגלגל בכל בתי הסוהר".

"שרפו לי את כל העסקים". אבוטבול(צילום: גיל יוחנן)

בעקבות הפצת המסמך, אבוטבול פנה באמצעות עורכי דינו לפרקליט המדינה. לדבריו, "עד היום אני משלם מחיר כבד בגלל מה שהמשטרה עוללה לי מבלי שאף אחד ממפיצי המזכר נתן על זה את הדין. מאז המזכר יש כל מיני מידעים שאני מתעסק בפלילים ואני שואל את כבודכם, מי מוכן לדבר איתי ולעשות איתי עסקים פליליים אחרי שמזכר שבו אומרים שרציתי להיות עד מדינה פורסם".

"אין לי קשר לעשייה פלילית" 

הוא אף קרא בצורה נרגשת לחברי הכנסת: "תנסו אתם להיות לבד 23 שעות ביממה ושעה בחצר שלא ראויה לחיה". אבוטבול סיפר עוד כי בשל תנאי מאסרו הוא סובל מבעיות ראייה קשות ובעיות רפואיות בעצמות. הוא גם סיפר על התעללות מצד סוהרים: "אני גם מקבל מכות וגם פותחים לי תיק על זה. למרות שיש עדים לא מוכנים לבדוק את זה".

עו"ד משה שוחטמן, המייצג את אבוטבול, אמר כי לקוחו מתכוון לתבוע את המשטרה ואת שב"ס: "אנו רואים בשב"ס וברשויות החוק אחראים למחדלים הרבים המתוארים במכתב, וזהו רק קצה הקרחון בפרשה. המדינה הכניסה את אסי אבוטבול במכוון למלכוד ולסכנת חיים שרודפת אותו בכל תקופת מאסרו במטרה להתנקם בו. בימים הקרובים נגיש תביעה נגד המדינה שבמסגרתה נדרוש לפצות את אבוטבול על הנזק שנגרם לו ועל הסבל הרב שעובר עליו ועל משפחתו".

על פי עו"ד שוחטמן, המזכר הוא עלילה של המשטרה כנגד מרשו: "העו"ד שמוזכר במסמך לא מונה מעולם לדבר בשמו של אבוטבול

ומעולם לא ייצג אותו. המשטרה הקליטה את העו"ד ולא בדקה עם אבוטבול עצמו אם הפרטים נכונים. אבל היא טרחה להעביר את החומר לפרקליטות ולהפיץ אותו לעורכי הדין של אותם נאשמים בתיק שמוזכר ובכך הרסה את חייו".

ח"כ רגב: "יצאתי מזועזעת מהדיון"

מנתונים שמסרו בדיון בוועדת הפנים נציגי שירות בתי הסוהר תג"ד שמעון בר גור והיועץ המשפטי של השירות, תג"ד אהוד הלוי, עולה כי בבתי הסוהר מוחזקים 110 אסירים בהפרדה - תשעה מתוכם מתחת לגיל 18. נציגי שב"ס הסבירו כי הסמכות להפרדה לתקופה של עד חצי שנה נתונה בידי השירות ומתקופה של יותר מחצי שנה ההחלטה היא של בית משפט.

תג"ד הלוי ציין כי "אסיר הפרדה אמור לקיים תהליך מדורג שבו בשלב מסוים הוא בשל לצאת מאגף ההפרדה ולעבור לאגף מדורג. כשיתקרב זמן השחרור שלו, בהנחה שהוא בשל, הוא יתחיל בשיקום. בסופו של דבר, מטרת ההפרדה היא מניעה ולא ענישה". 

נציגת הסנגוריה הציבורית, עו"ד גליה ניצני, ביקרה בחריפות את דברי נציגי השב"ס ואמרה כי "יש לי הרגשה שאנו חיים בעולמות נפרדים מהשב"ס. הדברים שאנחנו ראינו שונים לחלוטין. ננקטת מדיניות מופרזת המתבטאת במספר הרב של אסירי הפרדה ובאי מציאת אלטרנטיבות להפרדה".

עו"ד ניצני תיארה במהלך הדיון מקרה חמור שהתגלה בכלא "הדרים". במקרה זה אסיר שהיה נתון בהפרדה נכבל למיטה ברגליו ובידיו למשך חמישה חודשים. לטענת עו"ד ניצני, התנאים באגפי ההפרדה קשים ביותר. לדבריה, "אור יום לא מגיע אליהם, יש מזיקים בתאים, התאים מוצפים במים, שירותי כריעה שלעתים המקלחת מצויה מעליהם, אין חלונות שפונים אל החוץ ואין נגישות מספקת לטיפול פסיכיאטרי וסוציאלי". בתגובה לדברים אמר נציג השב"ס: "במשך כל השנה השב"ס משפץ אגפים מתקציבו. יש גם אגפי הפרדה שהתנאים שלהם סבירים ומעל לסבירים".

יו"ר הוועדה, ח"כ רגב, אמרה בתום הדיון: "אני יוצאת מזועזעת ומודאגת מאוד. נתנו לשב"ס מרחב אחריות גדול ורחב מאוד והוא עושה בזה שימוש נרחב, לא מידתי ומופרז ואנחנו צריכים

לרסן את כוחו של שב"ס". ח"כ דוד צור (התנועה) טען כי הבעיה טמונה בפיקוח על השב"ס. לדבריו, "זה דיון חשוב שמאיר פינה אחת קטנה אבל אפלה. אני חושב שיש כאן בעיה אמיתית של פיקוח".

ח"כ ישראל חסון (קדימה) הסכים עם דבריו של ח"כ צור ומתח ביקורת חריפה. "המשרד לביטחון הפנים צריך ניעור אדיר. התחושה שאני יוצא מפה היא שמורחים אותי. יש פה מערכת שלא מבצעת את הפיקוח האפקטיבי הנדרש ולא מעצבת מדיניות כנדרש". עו"ד יואל הדר, היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים הגיב: "יש פה תקיפה בלתי מוצדקת על המשרד. עשינו הרבה תיקוני חקיקה על מנת לשפר את תנאי האסירים והתנאים אכן שופרו".