במה הילדים משחקים במחשב?

מערכת החינוך היא המקום הכי מסובך מבחינת פער דורי. המקום בו הזקן ביותר פוגש את הצעיר ביותר. כרגע זה אומר שלוח וגיר פוגשים דור של מסכי מגע, שיכולות לתקשורת עם מכשירי קלט/פלט מתקדמים פוגשות ספר, ושהוא בתורו, פוגש חוסר יכולת להתרכז יותר מ-5 דקות או 100 מילה. מה שיבוא ראשון.

להביא את החינוך דרך המשחקים

דרך טובה להתקרב לתלמידים היא להביא את החינוך והלמידה אליהם, אל הדברים שהם אוהבים לעשות. לדור הקודם, ההורים של היום, התקרבו מעט עם תוכניות טלוויזיה חינוכיות כמו בלי סודות ורחוב סומסום. האחרונה במקור האמריקני, תוכננה אפילו כדי לפגוש את הרגלי הצפייה של הצופים שרגילים לסיפור ואחריו פרסומת וקיבלו סיפור מסוים שנקטע לטובת מערכונים קצרים של אריק, בנץ וחבריהם.

לשימוש בטלוויזיה מצטרף בשנים האחרונות תחום הגיימינג - עולם המשחקים הממוחשב. מדובר בתחום שהולך ומתפתח בעולם והחממה הטכנולוגית של מט"ח (MindCet) ערכה סקר כדי לדעת היכן בדיוק נמצאים הילדים הישראלים נמצאים בעולם הזה. התוצאות המלאות יוצגו בכנס מעצבים את העתיד 2 שיתקיים ביום רביעי ה-5 ביוני במוזיאון ארץ ישראל ויתמקד בחדשנות טכנולוגית במערכת החינוך. על פי מט"ח, הטכנולוגיה מתקדמת מהר והילדים הם לא מוצאים את כל מה שהם צריכים בבית הספר ופונים לאפיקים אחרים. אחד מהם הוא הגיימינג.

הסקר,  בראשותה של ד"ר ססיליה וויסמן, נערך בקרב 1019 ילדים דוברי ערבית ועברית בגילאים 6 עד 18. הסקר אליו השיבו הילדים והנערים הוגש להם באופן מקוון והכיל שאלות פתוחות וסגורות. ההשתתפות בסקר נערכה וולנטארית בכמה אתרים חינוכיים בהם גולשים גלשו התלמידים, כלומר הילדים שענו הם לקחו בעניין חלק באופן אקטיבי.

מעורבות ולמידה

מהסקר עולה כי כשני שלישים מדוברי העברית אומרים שהפעילות המועדפת עליהם היא משחקי מחשב. אצל האוכלוסייה הערבית המלכה היא עדיין הטלוויזיה עם 40 אחוז כאשר משחקי מחשב מועדפים עד 30 אחוז. רוב הילדים אמרו כי הם מעדיפים לשלב בין פעילויות ורק 22 אחוז רוצים רק לשחק אצל האוכלוסייה היהודית מול 10 אחוז אצל הילדים הערבים.

וכמה הם אכן משחקים? ביומיים לפני שהשיבו לסקר, 58 אחוזים מהילדים (אוכלוסייה יהודית) אומרים שהם שיחקו ברוב הזמן מאז שחזרו מבית הספר (43 אחוז מהבנות, 64 אחוז מהבנים), 26 אחוז מהנשאלים שיחקו קצת ו-3% לא שיחקו כלל.

אם כן, נראה כי אכן המשחקים מהווים נדבך חשוב ומשמעותי מהיום של התלמידים. איזה משחקים הם אוהבים כדי שנרצה לבדוק כיצד להתקרב אליהם? משחקי הפלטפורמה נמצאים במקום הראשון. יותר אצל בנות (22%) מאשר בנים (16%). אם נבדוק את הבנים נמצא את משחקי היריות מגוף ראשון, משחקי עולם פתוח, משחקי פעולה ומשחקי ספורט. ובכותרים: במקום הראשון ניצב משחק הבנייה השיתופית מיינקראפט מקומות אחר כך צפויים הרבה יותר: GTA, קול אוף דיוטי ופיפא.  

ד"ר וויסמן טוענת כי מזווית פדגוגית מדובר בנתונים חיוביים מאוד: משחק כמו מיינקראפט, בו המשתתפים משחקים יחדיו כדי להגיע לפתרון יחד עם עוד משחקים פופולריים כמו וולרד אוף וורקראפט מכילים ערכים חינוכיים. זאת ועוד, רבים מהז'אנרים שנבחרו, ובהם גם משחקי הספפורט מצריכים רמת מעורבות גבוהה ללמידה. הם ממש משקיעים במשהו.

לא להיבהל ממשחקים אלימים

בניגוד למצקצקים וויסמן גם לא מודאגת ממשחקים פופולאריים אחרים – ביניהם משחקים אלימים כמו משחק הפשיעה GTA ומשחק היריות מגוף ראשון Call of duty. "זה העולם שלהם", היא אומרת, ואנחנו צריכים לפגוש בהם שם, כמובן שבגילאים המתאימים למשחקים שכאלה. תפקיד ההורים לשיטתה של וייסמן היא "לא להיבהל ולעזור להם לעכל את המשחקים שהם משחקים".  

"אני מאמינה שיש להם יקום מקביל של למידה ואנחנו צריכים להיות שם בשבילם", מסכמת וויסמן, "הם לומדים דברים טובים משם והסיבה שעשינו את המחקר היא כי צריך לעזור להם להוציא את המיטב מזה". ומה הם לומדים באמת? מבין המשיבים 8% ענו שהם לומדים מיומניות מחשב, 19% ענו שתכנים ממש -  כמו אנגלית, מתמטיקה, היסטוריה, מדע וטבע. חלק ענו גם כי הם "לומדים על החיים". 4% מספרים שלמדו להתמודד עם רגשות - כמו הפסד וכישלון.

הסטוריה במשחק

משחק הפעולה אססינס קריד 3, שיצא לפני כמה חודשים, הציג את בוסטון וניו יורק על רקע תחילת מלחמת העצמאות האמריקנית. מלבד עלילת המשחק המשחק הכיל כל כך הרבה מידע ובצורה כה מעניינת עד שמורים להיסטוריה התבטאו בפורומים שונים ואמרו כי הם היו ממליצים לתלמידים לשחק במשחק כדי ללמוד על התקופה.  

בכל מקרה המשחק גם הצליח מאוד בקופות כי הציג, כמו שצריך בז'אנר, סיפור מעניין עם נהרות דם ותמרות עשן ומשחקיות מצוינת. ודאי שזו הייתה יכולה להיות דרך מעולה ללמד משהו. מתי זה יקרה? עוד מוקדם לדעת. מדובר על טכנולוגיה יקרה מאוד וסיבר להניח שמשחקיים לימודיים-חינוכיים לא יגיעו לרמה הזו בקרוב.  

אבל זה תחום שהמחקר חושף ששווה מאוד לעסוק בו. בארצות הברית לדוגמה, 91% מהילדים בני 2-17 נוהגים לשחק במשחקי וידאו. וגם בארץ כפי שנראה במחקר של מט"ח - שם התלמידים נמצאים וצריך להגיע לשם. אגב, יש לציין שקצת בהסוואה. רק 10% מהתלמידים משחקים במשחקים חינוכיים כרגע וכדי שזה יגדל צריך לזכור שיש דברים שלא משתנים עם הטכנולוגיה וכפי שטוענת וייסמן - "כרגע, כשהם מריחים שמדובר במשהו חינוכי, הם לא רוצים לשחק בזה".