שתף קטע נבחר
 

מפת החינוך: מה רמת האלימות בבי"ס שלכם?

נתוני המיצ"ב שנחשפו לא נוגעים רק לציונים - הם מציגים גם את נקודת המבט של התלמידים על האווירה בבית הספר, ומתמקדים בשאלות על מקרי אלימות. איפה הכי כואב? טבלאות המדד המשולב לפניכם, במפה המלאה אפשר למצוא את כל הנתונים

מה רמת האלימות בית הספר שבו לומדים ילדיכם? האם התלמידים אוהבים להגיע למוסד החינוכי שבו הם מבלים אחוז ניכר מילדותם? וכמה מהם העידו כי היו מעורבים באירועי אלימות? פרט להישגים הלימודיים, חושפים נתוני שאלוני מיצ"ב של משרד החינוך לשנים 2011-2012 נתונים הנוגעים גם ל"אקלים הבית ספרי" ולסביבה הפדגוגית.

 

מהנתונים, שעובדו על ידי אתר "מדלן" עבור ynet, עולה כי בשנתיים האחרונות אחד מכל חמישה תלמידי כיתות ה'-ו' דיווח שבחודש שלפני מילוי השאלון קיבל מכה, בעיטה או אגרוף מתלמיד אחר. כשליש מתלמידי אותה שכבת גיל דיווחו כי היו עדים למעשי ונדליזם שבהם היו מעורבים חבריהם ללימודים, ששברו או הרסו ציוד בית ספרי.


 

עוד עולה מהבדיקה כי ב-300 בתי ספר במגזר היהודי ערכי האלימות חריגים עוד יותר. בבתי הספר הללו כל תלמיד שלישי התלונן כי הוא סובל ממכות מחבריו.

מכלל 300 בתי הספר שנבדקו ישנם שישה בתי ספר יסודיים בתל אביב שהממוצע בהם גבוה במיוחד, 11 בתי ספר בחיפה, 25 בירושלים ו-9 בבאר שבע. מצדו השני של המתרס ישנם כ-100 בתי ספר יסודיים שהאלימות בהם נדירה לפי הדיווחים, ובהם 9 מכל 10 תלמידים השיבו בשאלון כי לא חוו תופעה של מכות מצד חבריהם.

 

החלק של "אקלים וסביבה פדגוגית" במיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) עוסק בדיווח התלמידים על מעורבות באירועי אלימות בחודש האחרון בבית הספר. בחלק זה עונים התלמידים על תשע שאלות, שש מתוכן עוסקות באלימות ישירה כמו: "בחודש האחרון קיבלתי מכה, בעיטה או אגרוף מאחד התלמידים" ושלוש באלימות עקיפה כמו "בחודש האחרון הטילו עליי חרם".

 

בנוגע לכל היגד התבקש כל תלמיד לבחור מתוך שלוש אפשרויות: "אף פעם", "פעם או פעמיים", "שלוש פעמים או יותר". לצורכי הדיווח על הממצאים סווגו המשיבים שציינו את שני הערכים הגבוהים ביותר. המדד המסכם הוא הממוצע של שיעורי המדווחים על אירועי האלימות המתוארים בהיגדים השונים, והוא נע בין 0 ל-100. יש לציין כי מדובר בתשובות סובייקטיביות שנענו על ידי התלמידים בלבד, וכי לא ניתן משקל שונה לשאלות המגוונות. לכן אם אתם מחפשים בית ספר מסוים מומלץ לפתוח את מפת החינוך המלאה, ודרך נתוני היישוב להגיע לדו"ח הבית-ספרי של משרד החינוך.

 


 

 

אריק טויטו, יו"ר ועד ההורים בבית הספר בר אילן ברמלה, שם דווח על מקרי אלימות רבים יחסית, אמר בתגובה לנתונים: "מדובר בנתונים ישנים שלא משקפים את ההווי הבית ספרי נכון לשנה זו ורק עושים לנו עוול. בין השנים 2011-2013 ירדה האלימות בבית הספר בצורה משמעותית. היום אנחנו מדווחים על שלושה-ארבעה מקרי אלימות בחודש, ואנו מטפלים בהם באפס סובלנות".

 

יו"ר ועד ההורים העירוני בחיפה סיגל ציוני טענה ש"כל הנושא של אקלים בית ספרי תלוי מאוד בכמה כל הגופים חוברים יחד ועושים פעולה. זה לא נושא שאפשר לפתור אותו נקודתית, אלא נושא רב מערכתי. דגניה, לדוגמה, זה בית ספר שהאוכלוסייה בו מאוד מורכבת והעובדה שבית ספר, על אף ההרכב המאוד מגוון שבו מסוגל להביא אקלים כל כך חיובי - מעידה שיש שם שותפות הורים מדהימה ועבודה אינטנסיבית של השקעה בכל ילד וילד".

 

 

בבדיקה שערך אתר מדלן על בסיס תוצאות השאלונים נבדק גם המתאם בין רמת האלימות לרמת ההישגים הלימודיים ויחס התלמידים לבית הספר. המחקר מאשש כי כאשר רמת האלימות בבית הספר גבוהה, התלמידים אינם אוהבים להיות בבית הספר והישגיהם בלימודים נמצאים בתחתית סולם ההישגים.

 

אמיר ווינשטוק, ממייסדי מדלן, אמר: "חשיפת הנתונים יוצרת מהפכה. בעקבות החשיפה ההורים והקהילה נדרשים לייצר מעורבות, שותפות ואחריות לתהליך שיפור המדדים. חשוב לציין כי משרד החינוך בדק את הגורמים המשמעותיים במקרים בהם בתי הספר הצליחו בהפחתת רמת האלימות, ומצא כי בתי ספר שבהם השינוי היה גדול יותר התאפיינו, בין היתר, במעורבות ושותפות הורים במגוון תחומי העשייה בבית הספר. חשוב שכל הורה יבדוק את מצב האלימות בבית הספר של ילדיו, ויחד עם ההנהלה יפעל לשיפור שיטתי ומתמיד של מדדים אלו".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים