"ארדואן חושב שהוא מלך": טורקי בלב איסטנבול
התבטאות חריגה של ראש ממשלת טורקיה ותוכנית פיתוח מסחרית הציתו מחאה עממית שהולכת ומתפשטת ברחבי המדינה. אלף עצורים וכמות דומה של פצועים סיפקו מראות יוצאי דופן גם עבור סוחר ישראלי ששוהה במקום: "היו לי דמעות בעיניים מהגז שספגנו, זו חוויה מטלטלת"
ביקורת על התנהלותו של רג'פ טאיפ ארדואן, מרמור על יחסו למסורת הטורקית ותקווה לסיום מהיר של שלטונו, כך סיכמו אמש (שבת) טורקי שמתגורר באיסטנבול וישראלי שמנהל את עסקיו בעיר את סוף השבוע הגועש.
אלף עצורים, כמות דומה של פצועים וכ-100 הפגנות שונות הסעירו את טורקיה בימים האחרונים, ומה שהחל כהפגנה סביבתית נקודתית הפך במהרה למחאה עממית רחבה יחסית. "בכיכר טקסים שולטים כרגע אלפי המפגינים", סיפר מ', תושב איסטנבול ששוחח עם ynet, "וברחבי העיר נרשמים עוד ועוד מוקדי עימותים בין ההמונים למשטרה. יש טור של קילומטרים של מפגינים באיסטנבול שצועד בדגלים לעבר מרכז העיר. מכוניות לא זזות, התנועה נעצרה. כולם מזדהים עם המחאה הזו".
רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו
לדבריו, התוכנית להקמת מרכז מסחרי על שטח הגינה בכיכר טקסים היה בבחינת הקש ששבר את גב הגמל, ומשפט חריג של ארדואן הצית את השטח במהלך השבוע. "הוא התבטא בחריפות ובצורה שאיש מהטורקים לא מסוגל היה לשאת. הוא אמר 'אני השליט, אני המחליט, אני הקובע מה יהיה, עכשיו זה הזמן שלי, כמו בתקופה של שני השיכורים'. הוא לא אמר מי, אבל לכולם היה ברור למי הוא לועג - לאבי האומה כמאל אטאטורק, ששתה הרבה עראק, ולמחליפו איסמט אינני. את ההשפלה הזו הציבור בטורקיה לא היה מוכן לקבל".
המחאה באזור הכיכר החלה ביום שני, לאחר שמספר עצים נעקרו בהוראת הרשויות לטובת הקמת מרכז מסחרי במסגרת תוכנית לפיתוח המקום. היא תפסה תאוצה והפכה להתקוממות המונית נגד מדיניות ארדואן ומפלגתו האיסלאמיסטית "הצדק והפיתוח". ביום שישי פרצו המהומות עם שחר, כשכוח משטרתי פשט על מפגינים שהקימו מאהל בכיכר וישנו בו זה כמה ימים. המפגינים אמרו כי המחאה "היא לא עוד על כריתת עצים", אלא נגד ראש הממשלה הטורקי ונגד מפלגתו.
המחאה לא נותרה בגבולות איסטנבול והתרחבה לערים נוספות, בהן אנקרה. לעת עתה, עשרות אלפי בני אדם מוחים ברחבי איסטנבול בלבד, וצמד הגשרים הארוכים שעל מיצרי הבוספרוס, שמחברים בימים כתיקונם בין שני חלקי העיר, נסגרים לפרקים בשל האירועים, כמו גם רחובות מרכזיים במוקד הסכסוך.
במה שנראה כניסיון למנוע את הפיכתה של כיכר טקסים באיסטנבול לכיכר תחריר החדשה, הודיע משרד הפנים באנקרה על פתיחת חקירה בנוגע לטענות על שימוש בכוח מופרז נגד מפגינים. בהודעה רשמית נאמר שהחוקרים יבדקו את כל החומר המצולם כדי לאתר את השוטרים שנקטו אמצעים חריפים מדי במהלך האירועים. עם זאת, המשיכו במשרד הפנים בקו של ארדואן, שהפנה חצים נגד האופוזיציה, וקראו לאזרחים "לנהוג בזהירות מול קבוצות שוליות המנסות להסתית אזרחים נגד כוחות המשטרה".
"אני ממוצא טורקי. נולדתי שם וכבר 20 שנה אני עובד בשיתוף פעולה עמם", אמר משה, סוחר שנסע לנסיעת עסקים לאיסטנבול. "שלשום הייתי צריך להגיע לפגישה באיסטקלל, אזור מאוד נחשב בעיר. כל החנויות היוקרתיות נמצאות שם וזה ממש קרוב לכיכר טקסים. הלכתי לתומי ברחוב צר כשפתאום ראיתי מולי המון שוטרים עם גז מדמיע, אלות ומגנים. הבנתי שנקלעתי לשולי ההפגנה. מהצד השני ראינו את ההמון מגיע והשוטרים התחילו מיד לירות גז. בעצם בלי שהתכוונתי הייתי בתוך ההפגנה. קראתי לאחד השוטרים, אמרתי שאני תייר והסברתי שאין לי קשר להפגנה. השוטרים השתכנעו, הם הפנו אותנו לרחוב אחר שהיה שקט יותר ומשם המשכנו ברגל, עד שמצאנו מונית למלון", תיאר.
לדבריו, בנסיעותיו הרבות למדינה לאורך השנים לא נתקל בחוויות דומות. "בדרך למלון דיברנו עם מפגינים, הם היו מאוד ממורמרים. האמת שזאת הייתה חוויה ממש לא נעימה. נבהלנו מאוד. כשהגעתי לבית המלון עוד היו לי דמעות בעיניים מהגז שספגנו, זו חוויה מטלטלת".
"כולם מקווים שיגיע הסוף של ארדואן", הסביר מ'. "בתקופה שלו הוא בנה דיקטטורה, הוא מנהיג את טורקיה לאחור, בניגוד גמור לערכיו של אטאטורק. הוא נלחם בסיגריות, בשתייה, תפס יותר מדי כוח וחושב שהוא השליט הבלתי מעורער של האומה הטורקית. עכשיו הכול נופל לו על הראש. יש עכשיו הפגנות סביב ארמון הדולצ'ה באצ'ה, שהיה ארמון היסטורי ששימש כמוזיאון ורק ארדואן הפך אותו למקום משכנו. הוא חושב שהוא מלך".
לדבריו, כלי התקשורת המקומיים "יישרו קו" עם הממשל ולא סיקרו כראוי את האירועים, כך שהמידע מתפרסם בעיקר ברשתות החברתיות. "מלבד תחנת טלוויזיה עצמאית אחת, אף אחד לא הפסיק את השידורים כדי לדווח על המהומות. השידורים ממשיכים כאילו כלום לא קורה ברחובות, אבל כשהיה מבצע 'עמוד ענן' בעזה, הפסיקו שידורים ותוכניות בידור ושידרו שידורים חיים מהרצועה".
במהלך הערב אתמול, זלגו ההפגנות גם לרובע בשיקטאש, שמזוהה עם המעמד הגבוה בעיר. "זה היה נורא, היה אפשר להריח את הגז המדמיע שפיזרו השוטרים ברדיוס של קילומטרים מההפגנה, עד שישלי ורחובות נישאנטאשי ומאצ'קה", סיפר טופראק, סטודנט באוניברסיטת בואזאיצ'י שלקח חלק בהפגנות.
כאות הזדהות עם המפגינים, כיבו והדליקו האזרחים את האורות בבתים ברחבי העיר, וקולות עזים של דפיקות על סירים ומחבתות העידו על תמיכת התושבים. "ההפגנות עכשיו הן כבר לא רק של צעירים. הם הגיעו גם לדיירים המבוגרים והמבוססים. גם ברחובות האמידים ביותר של העיר נשמע רעש מחריש אוזניים של סירים ומחבתות, כזעם על השלטון בכלל ועל פיזור הגז בפרט", הוסיף טופראק.
