למה כל כך מפחיד אתכם שישעמם להם בחופש?

חופש, סוף שבוע או סתם אחר הצהריים ללא חוגים והילד כבר מצהיר בקול: "משעמם לי". מסתבר שאין כמעט בית שבו לא נשמעת ההצהרה הזו, שמיד מפעילה הורים ומלחיצה אותם בו זמנית. כשמדובר על החופש הגדול, החשש גובר עוד יותר וכולנו נכנסים לריצת אמוק מטורפת ומחפשים אחר תעסוקה, אטרקציות ושלל בילויים - רק שלא יגידו שמשעמם להם.

עוד כתבות ועידכונים בפייסבוק של ynet

עוד כתבות של פרופ' עמוס רולידר בערוץ הורים :

קורסים תחת העומס? דרשו מהילדים לעזור

איך מפסיקים את הוויכוחים בבית?

ילדים לומדים מתוצאות - לא מהסברים

הורים עסוקים בפיתוח היכולות של הילדים ובמילוי הזמן הפנוי. הם משמיעים DVD שעוזר בהתפתחות רגשית, מוצאים חוגים לפיתוח המוטוריקה העדינה, הגסה, בהמשך תמצאו גם חוגים למיומנויות חשבון, דמיון, הכנה לגן ומיומנויות מים ורכיבה על אופניים. הכל נכנס ללוח זמנים צפוף ומהודק. ולכן, כשאנחנו משאירים אותם רגע אחד לבד, בלי לנסות לפתח משהו, אנחנו מתפלאים שמשעמם להם.

לוחצים על כפתור - והשעמום עובר 

ילדים כבר לא מציירים או אוספים גרוטאות ויוצרים משהו מופשט ודמיוני. הם הולכים פעם בשבוע, בשעה היעודה, לחוג אומנות עם מיטב החומרים. כשפתאום יש קצת זמן פנוי בין חוג האפייה בשמרים למיומנויות מים ולוגיקה לגיל שלוש, אתם מתפלאים שמשעמם להם?

בעבר ילדים יצאו החוצה, נפגשו עם חברים ופיתחו מיומנויות משמעותיות - חברתיות ומוטוריות. היום אחת המיומנויות הבסיסיות והמוקדמות ביותר שילדים רוכשים היא לחיצה על כפתורים: לוחצים על הכפתור העגול ונשמעת מנגינה, לוחצים על כפתור בשלט והטלוויזיה נדלקת, לוחצים על מקש בטלפון והאס-אם-אס נשלח, לוחצים על מקש במקלדת והמשחק עולה.

במקביל לכל הכפתורים הטכנולוגיים האלה הילדים גם לומדים ללחוץ על הכפתורים הנסתרים מכל: כפתורי הקסם שמפעילים את ההורים. הפופולאריים ביותר מבין אלה הם "אבל לכולם יש", "למה לו מותר ולי אסור?" והכפתור המדובר: "אמא, משעמם לי".  

השאלה כמובן היא האם "הגדרת התפקיד" שלנו, כהורים, כוללת דאגה לא פוסקת לבידורו והעסקתו של ילדנו המשועמם? התשובה היא חד-משמעית: לא!

זכרו שכאשר אנחנו נענים לילד, אנחנו נותנים לו לגלגל את האחריות למידת העניין שלו אלינו, ובכך מונעים ממנו את ההזדמנות ללמוד להתמודד עם שעמום או עם פרקי זמן בהם אין פעילות מוגדרת.

כהורים, אנחנו צריכים לשאוף לחנך את הילד להתמודד עם שעמום. התועלת בכך היא כפולה: הילד יגדל להיות אדם מאושר יותר ומתוסכל פחות, ובמקביל נפחית את הסבירות שהשעמום יביא חלילה להשחתה של רכוש, עבירה על החוק או אלימות.

באמת משעמם לו?

לפני הכל, האמירה משעמם לי לא תמיד פשוטה ולפעמים מאחוריה עומדים דברים נוספים. לפעמים באמת מדובר בילד שלא יודע מה לעשות עם הזמן הפנוי שלו. הוא לא רגיל להיות לבד ואין לו מושג מה לעשות כשלא אומרים לו בדיוק מה עושים. כשילד רגיל להצפה ולגירויים, רגע לבד יכול להיות באמת מפחיד.

לפעמים לא מדובר בכך שהילד באמת משועמם אלא דרך שלו לומר שהוא רוצה להיות עם ההורים, דרך להשיג תשומת לב של ההורה העסוק. כדאי לשים לב האם "משעמם לי" נאמר הרבה פעמים ובעיקר מה התגובה שלכם לכך: האם אתם נבהלים, עוזבים את הכל ורצים לספק לילד תעסוקה?

שעמום הוא גם דרך לומר "קשה לי". כשילד מבצע משימות קשות, לדוגמה בבית הספר או משימות הקשורות ללימודים, לפעמים המשעמם היא דרך לומר קשה, אני לא לגמרי מבין או מצליח לבצע את המשימה. לפעמים זה הפוך - זה קל לי ואני מחפש אתגר. בדקו מתי המשעמם נאמר.

אם באמת מדובר בשעמום, כלומר הילד רגיל כל הזמן שיפעילו אותו וידאגו שסביבו יהיו משחקים פעילויות ויצירה, אז זה בסדר - אפשר לתת לו להשתעמם קצת. טוענים שמהשעמום יוצאים הדברים הטובים ביותר. בלי להשתעמם ילדים לא חושבים ולא מנסים ליצור.

אז רגע לפני שה"שעמום הגדול" מגיע, הנה כמה טיפים שיסייעו לכם ללמד את הילדים להתמודד עימו. ההמלצה שלנו היא להתחיל כבר עכשיו ב"אימון", כדי שעד שיגיע החופש הילד כבר יידע למלא את זמנו לבד ויתלונן פחות על שעמום.

1. מה אתם מצפים מהילד?

שבו עם הילד לפני תחילת החופש הגדול, עברו על הלו"ז והגדירו ציפיות. הגדירו זמני עיסוק עצמאי - ודאו שהילד הבין מה אתם מצפים ממנו ועזרו לילד לתכנן מה יעשה בזמנו הפנוי לבד. המסקנה שלנו: תכנון ועזרה - כן, בידור - לא.

2. מה הילד אוהב?

בררו איתו מה מעניין אותו ודאגו לגירויים שונים בעלי סבירות גבוהה שהילד ימצא בהם עניין. לדוגמה, הילד מתעניין במדע? ניתן למצוא ספר ניסויים מעניין; הוא מתעניין באמנות? כדאי שיהיו צבעים ודפים נגישים.

3. הפסיקו לנהל אותו

כדאי להפסיק, לשם התחלה, לנהל את הילד. תנו לו להתנהל לבד. גם כאשר משחקים עם ילדים צעירים תנו להם לבחור את המשחקים ואל תעירו כל הזמן. בגן המשחקים ניתן לראות את ההתערבות ההורית בצורה בולטת: הורים מציעים לילד מתי לשחק בחול ומתי להתנדנד. גם כשבאים חברים יש נטייה להורה להציע במה לשחק, מה לעשות ומתי לאכול. תנו להם מגיל צעיר להחליט, לבחור ולהבין מה מעניין, ואם הם משחקים לבד השגיחו עליהם - אבל אל תתערבו.

4. סגרו טלוויזיה ומסכים אחרים

טלוויזיה היא, כידוע, מפלטם של המשועממים. אי אפשר להשתעמם כשבוהים באופן פסיבי בטלוויזיה. דאגו לכיבוי מסכים בזמן העיסוק העצמאי: טלוויזיה, מחשב וטאבלטים רק ממשיכים את המעגל בו הילד לא יודע להעסיק את עצמו. חשוב שהילד יהיה מודע מראש לכך שיש שעות בלי מסכים, ולא להפתיע או לנהל סביב הנושא ריב.

5. קופסת שעמום

הכינו והשתמשו בקופסת "שעמום" להגברת העניין והמוטיבציה של הילד. הכוונה לקופסה סגורה מקרטון קשיח,

כמו קופסת נעלים עטופה יפה (גם את זה יכול הילד לעשות כפעילות) לתוכה מכניסים פתקים ובהן הכוונה לפעילויות שונות. על הקופסה כיתוב מאיר עיניים "קופסת השעמום של משפחת ... " ועושים חריץ המאפשר לילד להכניס את ידו ולהוציא פתק עם פעילות מסויימת. כאשר הילד משועמם ההורה יכול להפנות אותו לקופסה. מתוך 10 פתקי פעילויות, שתי פעילויות הן פעילויות כייפיות עם ההורה. הילד "מגריל" פעילות כזאת אז ההורה פועל יחד איתו.

5. לא לשכוח חיזוקים

חזקו ופרגנו על כל עיסוק עצמאי וניהול נכון של הזמן, בעיקר כאשר הילד מוצא תחום עניין חדש ומתעמק בו. אצל ילדים שלא רגילים להיות רגע לבד כדאי לחזק גם פרקי זמן קצרים. הורים, שימו לב שהחיזוקים צריכים להיות ממוקדים וחיוביים. משפט כמו "איזה יופי שלא השתעממת היום" נאמר בצורה שלילית. נסו לחזק את הילד בצורה חיובית: "ראיתי שבילית מאד יפה היום" או "אני חושב שהיה לך מעניין במשחק היום". לחיזוקים האלה ולרגעים האלו בדיוק כדאי לחזור כשהילד טוען שמשעמם לו. אתם יכולים להזכיר לו את הפעילות שעשה לפני כן: "ראיתי שבשבוע שעבר מצאת ספר/משחק ומאוד נהנית".

6. התחילו בגיל צעיר

חשוב לפתח משחק עצמאי מגיל צעיר כיוון שאז קל יותר ללמד את הילד להעסיק את עצמו. 

פרופ' עמוס רולידר הוא פרופסור מוסמך לניתוח וטיפול התנהגותי, ראש מרכז רולידר לייעוץ והכוונת הורים. אפרת מונשרי גורן היא אמא לארבעה, יועצת להורים ויועצת אסטרטגית לשיווק הורי