משיבים את המוחות לארץ: "אין להם לאן לחזור"
כ-2,500 ישראלים שעזבו את הארץ נרשמו לתוכנית להשבת אקדמאים ארצה. מלבד מציאת משרה, מספקת התוכנית ליווי אישי לחוזרים: "רוצים לוודא שלא יישברו ויחזרו לחו"ל". אחד מהם מסביר את הקשיים: "אין לי איפה לתרום"
מחזירים את המוחות לישראל: היום (ב') מושקת בארצות הברית "התוכנית הלאומית להשבת אקדמאים" שמתיימרת להשיב ארצה מאות אנשי אקדמיה שעזבו לחו"ל במטרה להמשיך שם את לימודיהם או לנסות את מזלם המקצועי, אך לא שבו ארצה. "אני רוצה לתרום לחברה ולמשק, אבל אין לי איפה", הסביר אחד מאלו שנרשמו לאותה תוכנית. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לפני כחצי שנה עולה כי 14 אחוזים מהישראלים בעלי תואר שלישי במדעים המדויקים ובהנדסה שוהים בחו"ל כבר יותר משלוש שנים.
עוד חדשות בעמוד הפייסבוק של ynet
"היעד הראשוני שלנו הוא להחזיר 1,250 אקדמאים ישראלים, אבל בעיקר לשנות את מה שצריך", מסבירה ד"ר נורית איל, מנהלת התוכנית. "היום למשל לאנשי ביולוגיה אין לאן לחזור. אם לא יהיה מישהו שינסה להבין מדוע מדינת ישראל מכשירה כל כך הרבה ביולוגים מבלי לאפשר להם למצוא פה עבודה, אנחנו נמשיך לבזבז כספים רבים על הכשרת אנשים שהמדינה לא זקוקה להם. המטרה שלנו היא לאסוף נתונים, לחקור ולשנות את המאזן הזה".
את התוכנית הרב-שנתית של המדען הראשי במשרד הכלכלה, הות"ת (ועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה), המשרד לקליטת עלייה ומשרד האוצר, אישרה הממשלה בשנת 2010. התוכנית מתוקצבת ב-20 מיליון שקלים ומטרתה להחזיר אלפי אקדמאים לישראל תוך חמש שנים.
במסגרת התוכנית הוקם מאגר הכולל את מציעי המשרות הגדולים במשק ומרכז קשר באקדמיה שכולל את התקנים הפתוחים באוניברסיטאות ובמכללות. "כך יש לנו יכולת לתאם בין הביקוש להיצע. אנחנו מעבירים את קורות החיים לחברות הרלוונטיות עד מציאת עבודה שמתאימה לכישוריו של האקדמאי", הסביר ד"ר אבי חסון, המדען הראשי במשרד הכלכלה.
מלבד מציאת העבודה, מסבירים במשרדי הממשלה, מספקת התוכנית ליווי אישי לאקדמאי החוזר ובני משפחתו. "זה אומר לתת להם יד בתוך סבך הבירוקרטיה שקיים עם החזרה ארצה. אנחנו רוצים לוודא שהם לא יישברו אחרי חצי שנה ויחזרו בחזרה".
כן הוקם מאגר הכולל את פרטיהם של אקדמאים החיים בחו"ל ומעוניינים לחזור לישראל. אלה ממלאים טפסים באתר התוכנית ובאופן אוטומטי נכנסים למאגר. "היום אנחנו לא יודעים מי נמצא בחו"ל וכיצד להגיע לאותם אקדמאים. על כן אנחנו קוראים לאקדמאים שחיים בחו"ל ורוצים לחזור ארצה להירשם לתוכנית".
עד כה נרשמו לתוכנית 2,498 אקדמאים. על פי הנתונים כ-74 אחוז מהם חיים בארה"ב, והשאר בקנדה, אנגליה, אוסטרליה, גרמניה, שוויץ, הולנד, יפן ובלגיה. כמו כן, 41 אחוז מהם בעלי תואר שני, 35 אחוז בעלי תואר שלישי (דוקטורט), ו-2 אחוז מהם בעלי תואר ברפואה. עוד עולה מהנתונים כי 40 אחוז מהם עוסקים כיום במקצועות התקשוב ומדעי המחשב, בעוד 25 אחוז עוסקים במדעי החברה.
איל וחסון מסבירים כי מדובר בפעם הראשונה שבה יש תוכנית ממשלתית שמוקדשת כל כולה לנושא. "היו המון פרויקטים נקודתיים שהתמקדו בעיקר בחזרה לאקדמיה, אבל בפועל לא קרה הרבה", הם אומרים, "מעולם לא הייתה תוכנית משולבת של כלל המשרדים הללו שמקבלים את האחריות למשימה כה חשובה".
"מסתכל שאני לא יכול לתרום מהידע שלי"
עמוס גדליהו הוא דוקטורנט לגנטיקה מולקולרית ונוירו-ביולוגיה ממכון ויצמן, וכבר שבע שנים וחצי חי בלוס אנג'לס. "כחלק מההכשרה האקדמית שלי סיימתי פוסט דוקטורט באוניברסיטה בחו"ל. משהגעתי לכאן המטרה שלי הייתה להגיע לממצאים חשובים ולפרסם אותם במקומות יוקרתיים, ואכן המחקרים שלי התפרסמו בכתב העת הכי חשוב בתחום הנוירו-ביולוגיה וקיבלתי הכרה מדעית מאנשים ידועים בתחום", הוא אומר.
לאחר שהשיג את מטרותיו החליט גדליהו שהוא רוצה לחזור ארצה ולהשתלב בתעשייה או באקדמיה,
אלא שכבר שנתיים שהוא לא מוצא עבודה. "אין לאן לחזור מבחינה תעסוקתית. אני רוצה לתרום לחברה ולמשק, אבל אין לי איפה. זו תחושה ממש מתסכלת שאחרי כל כך הרבה שנים של הכשרה אתה לא יכול לתרום מהידע הרב שצברת".
גדליהו שמע לאחרונה על התוכנית הלאומית להשבת אקדמאים ונרשם אליה. "נראה שיש להם כוונות מאוד טובות ואני מקווה שזה יצליח. מדי שנה 300 אנשים מקבלים בישראל תואר דוקטור בביולוגיה, אבל תעשיית הביוטכנולוגיה כוללת 800 משרות בלבד. התוכנית הזו היא חיובית כי חייבים למפות את הבעיה, להבין את המספרים ולעשות שינויים מערכתיים".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
