זהירות עוקץ: כך מגן החוק הישראלי על עבריינים

אלברט היה בעלים של מפעל רהיטים בחדרה. הוא חיפש מוכר נמרץ להגדיל את המכירות. דוד, ידידו, סיפר לו על איש מכירות נפלא שהכיר לאחרונה בשם ניסים.

• השיפוצניק העוקץ: מההבטחה לשיפוץ נשאר רק אבק
• לכתבות נוספות הכנסו לעמוד הפייסבוק של ynet
• רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו , ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם 
  

"ניסים יכול למכור נפט לסעודים, הוא מכר עבורי סחורה בעשרות אלפי שקלים בחודש האחרון, סחורה שלא זזה לי מהמחסן", סיפר דוד בהתלהבות. אלברט התרשם, ובהסתמך על המלצתו של דוד, לקח את ניסים לעבודה.

כבר בהתחלה ניסים הפגין כישורי מכירה יוצאי דופן, מכר רהיטים ברחבי הארץ והפקיד בידי בעל הבית שלו צ'קים דחויים בעשרות אלפי שקלים.

אלברט הבין שגילה מכרה זהב ואמר לעובד החדש שהוא מתכוון לטוס לאנגליה לייבא עתיקות לעסק.

עד שאלברט טס, ניסים מכר סחורה בשווי של 200 אלף שקל וכהרגלו מסר לבוס צ'קים דחויים של הלקוחות. "הייתי כל כך עסוק בביזנס שלא שמתי לב מה הולך סביבי, לפני הטיסה נתתי לו את המפתחות של העסק והמחסן, חשבתי לעצמי שעד שאני חוזר הוא בטח ימכור את כל הסחורה", מספר אלברט במבט לאחור.

אלברט חזר ומצא מחסן ריק. הסחורה לא נמכרה. השכנים סיפרו שהעובד הנאמן, רוקן את המחסן ונעלם. אלברט קיווה להתנחם בערימת הצ'קים שהעביר לו ניסים, אולם  לא עבר זמן רב עד שהבנק הודיע כי הצ'קים שמסר ניסים הוחזרו בגלל שהם מזויפים או גנובים.

אלברט לקה בליבו ואושפז בבית החולים. כשהוטב מצבו ויצא מבית החולים, הוא נאלץ לסגור את המפעל, לפטר את העובדים, ולמכור את ביתו בגלל מעלליו של ניסים, גם את החתונה של ביתו ביטל.

עברו כמה שבועות אלברט קיבל זימון מבית המשפט בו הוא מתבקש להגיע לדיון בעניינו של ניסים, המבקש להיות פושט רגל - שכן לטענתו קרס כלכלית.

אלברט הגיע לדיון ושם פגש את סבי, סוחר לבני נשים, שנעקץ גם הוא על ידי ניסים באופן דומה.

השופטת, תמר אברהמי שמעה את הסיפורים ולמדה שמאז שנות ה- 80 ניסים הורשע בעבירות של זיוף, קבלת דבר במרמה וגניבה, והוא חייב כיום 20 מיליון שקל בהוצאה לפועל.

האם העובד שלך עבריין?

למרות חלוף 65 שנה, הכנסת לא נתנה פתרון הולם לאזרחיה - איך להימנע מאנשים כמו ניסים והפכה כל ניסיון בירור כזה - ללא חוקי.

על פי חוק משנת 1981 חל איסור לדרוש מאדם להמציא תדפיס פלילי לצורך כלשהו, כגון העסקה. רק מוסדות ציבוריים כגון המשטרה, משטרה צבאית והשב"כ רשאים לקבל נתונים אלו. העובר על החוק צפוי לשנת מאסר, אך במציאות הדבר איננו מונע ממעסיקים לדרוש תדפיס רישום פלילי ממועמדים לעבודה.

מחיפוש פשוט בגוגל עולה שמעסיקים רבים עושים זאת באופן גלוי. על פי נתונים שנתקבלו ממשטרת ישראל ב 5 שנים האחרונות נפתחו 66 תיקי חקירה והוגשו 3 כתבי אישום בגין עבירה מסוג זה, אולם לא ידוע על הרשעות בפועל.

המציאות הזו אף הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון. כך אדם שביקש לעבוד במפעל הפיס - סורב, לאחר שנודע שעומדת ותלויה כנגדו חקירה משטרתית בגין חשד לשוחד. הוא החליט לתבוע את מפעל הפיס בסכום של 13 מיליון שקל בטענה שזכויותיו הופרו.

בית המשפט דחה את התביעה בטענה שמפעל הפיס הוא מעין 'מוסד ציבורי' וכיום בית משפט העליון אמור להכריע בערעור שהוגש על פסק הדין הדוחה את התביעה.

במצב היום, לו אתי אלון הייתה משוחררת מהכלא, היא יכולה היתה לגשת למוסד בנקאי ולבקש עבודה. לבנק אסור לדרוש ממנה אישור על רישום פלילי. אם לא יזהו אותה על פי שם או מראה, לא מן הנמנע שהיא תחזור ותשתלב במערכת הבנקאית.

ובארצות הברית איך זה עובד?

בארה"ב הבינו את חשיבות הזמינות של נתונים אלו לאור הפשיעה הגוברת בסחר בנשק, סמים והלבנת הון וכיום כל אחד יכול לקבל פרטים על עברו הפלילי של כל אחד, והכל דרך האינטרנט באופן חוקי.

אז מה אנחנו יכולים לעשות כדי למנוע מצב כזה?

מאחר וכל הרשעה בפלילים נידונה בבית המשפט ולעיתים גם גוררת תביעה כספית, אפשר לבצע בדיקה בגוגל בתקווה שהדבר פורסם באינטרנט וכן אין כל מניעה לבקש מהעובד הפוטנציאלי אישור רשמי מאת רשות הגבייה והאכיפה לפיו אין כנגדו תיקי הוצאה לפועל.

הכותב הינו יועץ בתחום מניעת חובות וגבייתם. הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי