הושג הסדר עם מדינה לקליטת אריתריאים שיגורשו
בדיון בבג"ץ נגד החוק שמאפשר לכלוא מסתננים התייחסה נציגת המדינה לפתרון המסתמן. עם שתי מדינות נוספות מתגבש הסדר כדי להעביר דרכן אזרחי סודן. גורמים במשרד החוץ: "הופתענו, לא יודעים למה הכוונה". משרד הפנים: "אין שינוי בנוהלים". תושבים מדרום תל אביב התפרצו והפסיקו זמנית את הדיון
ישראל סיכמה עם מדינה אחרת כי תעביר לתחומה מסתננים מאריתריאה שיגורשו, וכן מתגבש הסכם עם שתי מדינות נוספות שישמשו תחנות מעבר למסתננים מצפון סודן. כך התברר הבוקר (יום א') כאשר בג"ץ דן בעתירה לביטול החוק למניעת הסתננות, שמאפשר לכלוא מסתננים למשך שלוש שנים ללא משפט.
רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם
במהלך הדיון בבית המשפט העליון אמרה נציגת המדינה, עו"ד יוכי גנסין, כי הושג הסדר עם מדינה שתקלוט את האריתריאים. היא לא פירטה לגבי מועד מימוש ההסדר או מספר המגורשים. לגבי אזרחי צפון סודן, היא הזכירה שבעבר כבר הועברו 2,100 מהם דרך מדינה שלישית. אך במשרד החוץ סירבו באופן רשמי להתייחס לנושא. גורמים במשרד מסרו: "הופתענו מההודעה של המדינה ואנחנו לא כל כך יודעים למה הכוונה". הם ציינו כי אינם יודעים על מדינות שיהיו מוכנות לקלוט פליטים שאינם אזרחים והוסיפו: "אנחנו סקפטיים לגבי הנושא". הסיבה לכך היא שהנושא ככל הנראה נמצא בטיפול משרד הפנים, המשרד לביטחון פנים משרד המשפטים, ומשרד החוץ לא מעודכן בו. עם זאת, גורם במשרד הפנים אמר ל-ynet: "עד כה אין שינוי בנוהלים ואריתראים אינם מורחקים".
את העתירה הגישו לבג"ץ ארגוני זכויות אדם נגד הכנסת, שר הפנים ושר הביטחון בבקשה לביטול החוק. בית המשפט בשבתו כבג"ץ דן בה בהרכב של תשעה שופטים.
גנסין ציינה כי מתוך אלפי הצפון סודנים שהועברו, 500 הוצאו ממתקני המשמורת. מגמה זו אמורה להימשך. כמו כן טענה גנסין כי האריתריאים שהסתננו ארצה מבקשים מקלט על בסיס עריקה מהצבא או על כיוון שיצאו שלא כדין מאריתריאה, ורמזה לכך שדינן של רוב הבקשות הוא להידחות. נציגת המדינה לא סיפקה פרטים לגבי אופי ההסדר, מועד יישומו ומספר האזרחים הזרים שיגורשו. בכל מקרה, עד כה הוא לא יושם.
לדברי גנסין, אם התוכנית להעברת המסתננים למדינות שלישיות לא תימשך כצפוי, תיבחן האפשרות להפוך את מתקני הכליאה למתקנים פתוחים. לטענת המדינה קיום החוק הכרחי לעצירת תופעת ההסתננות והגדר שהוקמה בגבול מצרים לבדה לא תספיק לבלום את המשך הגעתם. "ידוע לנו על כוונות של מי שמארגן את הגעת הפליטים, לכוון אותם להגיע לאזור דרך מקומות שבהם טרם הוקמה גדר: הגבול עם ירדן וגם דרך המרחב הימי של ים סוף, בואכה ירדן ואילת". לדבריה, "מלכתחילה היה ברור שהגדר לא תספיק, לכן חוקק החוק".
במהלך היום הופסק הדיון לכמה דקות בעקבות התפרצות של קבוצת תושבים מדרום תל אביב שביקשו להפגין נוכחות באולם. הם הגיבו להצהרתה של גנסין, שלפיה יש ישראלים הסובלים מהתופעה וגם להם יש זכויות אדם. למשמע הדברים החלו חברי הקבוצה למחוא כפיים וחלקם קראו לעבר השופטים: "אנחנו לא שקופים, גם לנו מגיעות זכויות אדם". רק לאחר כמה דקות שב הסדר לאולם ובית המשפט קבע כי על המדינה להעביר בתוך שבעה ימים תצהיר מעודכן ובו פירוט ההסכמים המתגבשים עם המדינות השונות.
האו"ם: מצאו פתרון למבקשי המקלט
מנגד טענו העותרים נגד החוק כי הוא פוגע באופן אנוש בזכויותיהם של מבקשי המקלט. "ספק אם אי פעם נצרב בספר החוקים של מדינת ישראל חוק שפגיעתו בחירות באמצעות מעצר מנהלי כה אנושה", לשון העתירה.
בארגוני זכויות אדם מתחו ביקורת על הודעת המדינה כי הושג הסכם עם מדינה שלישית להרחקת אריתראים. עו"ד רעות מיכאלי, מנכ"לית מוקד סיוע לעובדים זרים: "גם היום כבעבר המשיכה המדינה לספר לבית המשפט אגדות על מדינה שלישית ששמה לא נודע שעומדת לקלוט את כל הפליטים שבישראל. שוב מנסה המדינה בסיפורים לכסות אחר העובדה שאינה יכולה להצדיק את מדיניותה". מיכאלי הביעה תקווה שבית המשפט ייתן דעתו לכך "שהמדינה לא הצליחה, למרות שנשאלה פעם אחר פעם, לתת נימוק לצורך בהחזקתם של אנשים שאינם בני גירוש מישראל במעצר רב שנים ללא משפט, אך לצרכי הרתעה".
נציבת האו"ם לפליטים בישראל נשאה דברים בדיון בעתירה, שאליה ביקשה הנציבות להצטרף בתחילת השנה. "אנחנו לא מתנגדים לחוק עצמו אלא להחלתו על מבקשי מקלט. אל נא תראו את בקשת ההצטרפות לעתירה כניסיון להתערב בפוליטיקה הפנימית של ישראל".
לדבריה, הטיפול של מדינת ישראל במבקשי מקלט "לא עולה בקנה אחד עם אמנת האו"ם לפליטים מ-1951 ולא עם סטנדרטים בינלאומיים. זה בא לידי ביטוי בכליאה לתקופה ממושכת, ובתיוגם כמסתננים בהיעדר מתן גישה למנגנוני בדיקת בקשות מקלט". בנציבות מבקשים "שהשופטים יחליטו שהחוק הזה לא יחול על מבקשי המקלט, וישראל תמצא פתרונות חיוביים עבורם בישראל".
1,400 בקשות, רק לבודדים השיבו
כ-2,000 מסתננים כלואים במתקני המשמורת, מתוכם כ-1,800 על פי החוק החדש. הוא מחייב את המדינה להשלים בדיקה של בקשות מקלט של המוחזקים במשמורת תוך שלושה חודשים או לשחררם. מנתונים שמסרה המדינה במסגרת העתירה עולה כי 1,400 מהכלואים הגישו בקשות אך עד עתה רק לבקשות בודדות הוחזרה תשובה. 90 אחוז ממבקשי המקלט הכלואים הם מאריתריאה או צפון סודן אשר המדינה העניקה להם הגנה קבוצתית עד כה. לכן לא הרחיקה אותם בניגוד לרצונם.
בחודש מאי 2013 נקלטו ברשות האוכלוסין וההגירה שני מבקשי מקלט שחצו באופן לא חוקי את גדר הגבול עם מצרים, לעומת 2,031 שנכנסו בחודש מאי 2012. כך דיווחה הבוקר הרשות.
נתונים שפורסמו בעבר הצביעו על כניסתם של כ-9,000 מסתננים לישראל במחצית הראשונה של 2012 לעומת כ-1,300 שנכנסו לישראל במחצית השנייה של 2012 לאחר כניסתו של החוק לתוקף. מנגד, בארגוני זכויות אדם מייחסים את הירידה במספרם להשלמת הגדר בגבול הדרומי וטוענים כי התיקון לחוק איננו הגורם לכך.
לדיון הגיעו עשרות תושבי דרום ת"א המתנגדים לעתירה, וכן נציגי זכויות האדם באו"ם שביקשו להצטרף לעתירה. גם חברות הכנסת איילת שקד (הבית היהודי) ומיכל רוזין (מרצ) נכחו במקום.
החוק, שאושר בכנסת בינואר 2012, החמיר את תנאי השהות ואת אופן הטיפול גם בפליטים המגיעים לישראל מאריתריאה ומסודן, ומאפשר לעצור מסתנן ב"מתקן שהייה" עד שלוש שנים. כמו כן קובע החוק כי מי שיסייע למסתנן בעת שהותו בישראל או בהברחתו יוכל להיכנס לכלא לתקופה של עד 15 שנים. ועדת הפנים והגנת הסביבה הגישה הסתייגות לחוק וביקשה שסעיף זה יוחל רק על מי שסייעו למסתננים שעוברים עבירה פלילית. שר המשפטים ביקש להסיר את ההמלצה הזו של הוועדה, אך במהלך הדיון הסכימה הממשלה להסיר את בקשתה וההגבלה אושרה.
החוק גרר ביקורת משפטית. היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, טען ש"האפשרות של החזקת המסתננים במשמורת לתקופה של שלוש שנים ללא משפט היא חריגה ביותר", וציין שבעקבות משא ומתן שערך עם נציגי הממשלה הוחלט כי ממונה ביקורת הגבולות יוכל לשחרר מסתננים במקרים חריגים לאחר שלוש שנים, אך לדברי ינון סעיף זה אינו מספיק, שכן שחרור אחרי שלוש שנים צריך להיות הכלל, ולא החריג.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
