אריתריאים מפקפקים: "מגוחך שנעבור מדינה"
הודעת המדינה בדבר השגת הסכם על העברת מבקשי מקלט מאריתריאה למדינה אחרת, התקבלה אצל אפריקנים ששוהים בארץ בספקנות. "אני לא מחכה שייתנו לי אדמה, אבל עד שהמצב לא ישתפר אני לא יכול לחזור", אמר אריתריאי שמתגורר בת"א. ארגוני סיוע: ישראל מספרת אגדות על מדינה שלישית
"זה סוג של בדיחה, לישראל יש מחויבות לקלוט פליטים". אזרחים זרים מאריתריאה שמתגוררים בתל-אביב קיבלו בספקנות את הודעת המדינה לבג"ץ, שלפיה סוכם להעביר מסתננים מאריתריאה למדינה אחרת. הדבר התברר במהלך דיון שהתקיים אתמול (א') בבג"ץ בעתירה לביטול החוק למניעת הסתננות, שמאפשר לכלוא מסתננים למשך שלוש שנים ללא משפט.
רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם
חלק מהאריתריאים ששוהים בתל-אביב העריכו כי המהלך לא ייצא אל הפועל ואחרים, לעומתם, הביעו תקווה שיימצא פתרון מהיר שיאפשר להם לעזוב את ישראל. דויט (26), שחי בתל-אביב שלוש שנים, אמר בהתייחסותו להודעת המדינה בבג"ץ כי "נמלטנו ממשטר דיקטטורי וזה מגוחך לומר שצריך להעביר אותנו ממדינה למדינה. המצב שלנו כאן הוא רע, יש פה יותר מ-2,000 אריתריאים במחנה פליטים. אני לא מאמין שהמהלך הזה יקרה".
אמנואל ימני (34), אף הוא גר בתל-אביב, אמר כי "אנחנו בכלל לא יודעים על איזו מדינה מדובר. אחרי חמש שנים בישראל מרגיז אותי שלא מקבלים אותי כפליט. קשה לי להאמין שמדינה שלישית תרצה 35 אלף אריתריאים. אני לא מחכה שייתנו לי פה אדמה ואזרחות. אני מת לחזור למשפחה ולילדים שלי, אבל עד שהמצב לא ישתפר באריתריאה אני לא יכול לחזור לשם. אחרי שהמצב ישתפר, לא אשאר פה דקה אחת".
מדין תספהוויט, ששוהה בישראל שלוש שנים, הביע דווקא תקווה במציאת פתרון. לדבריו, "הכוונה שיעבירו אותנו למדינה שלישית היא רצינית מאוד. הדרך לחיות כאן היא לא מה שציפיתי. לא קיבלתי מעמד של פליט ולכן אין סטנדרטים ראויים לחיים כאן. אפילו מסוכן לחיות כאן. אסור לי לעבוד, אין לי זכויות ואלה הדברים שהכי חשובים לי – ביטחון וזכויות".
"אגדות על מדינה שלישית"
בארגוני זכויות אדם מתחו ביקורת על הודעת המדינה בדבר השגת הסכם עם מדינה שלישית לצורך העברת אריתריאים. עו"ד רעות מיכאלי, מנכ"לית מוקד סיוע לעובדים זרים, אמרה כי "כמו בעבר המדינה ממשיכה לספר לבית המשפט אגדות על אודות מדינה שלישית ששמה לא נודע שעומדת לקלוט את כל הפליטים שבישראל. שוב מנסה המדינה בסיפורים לכסות אחר העובדה שאינה יכולה להצדיק את מדיניותה".
עו"ד יונתן ברמן, ראש הקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ועסקים המייצג את ארגוני זכויות האדם ומבקשי המקלט שעתרו, אמר כי: "מאז 2005 אנחנו שומעים מנציגי הפרקליטות על 'מדינה עלומה' שהסכימה לקלוט פליטים מישראל. בינתיים, גברים, נשים וילדים כלואים כבר למעלה משנה, רק כדי שהמדינה תוכל לטעון שהיא 'עושה משהו'".
במהלך הדיון אתמול בבג"ץ אמרה נציגת המדינה, עו"ד יוכי גנסין, כי הושג כאמור הסדר עם מדינה שתקלוט את האריתריאים. היא לא פירטה לגבי מועד מימוש ההסדר או מספר המגורשים. לגבי אזרחי צפון סודן, היא הזכירה שבעבר כבר הועברו 2,100 מהם דרך מדינה שלישית.
את העתירה הגישו לבג"ץ ארגוני זכויות אדם נגד הכנסת, שר הפנים ושר הביטחון בבקשה לביטול החוק. בית המשפט בשבתו כבג"ץ דן בה בהרכב של תשעה שופטים.
עו"ד גנסין ציינה גם כי האריתריאים שהסתננו ארצה מבקשים
מקלט על בסיס עריקה מהצבא או על כיוון שיצאו שלא כדין מאריתריאה, ורמזה לכך שדינן של רוב הבקשות הוא להידחות. נציגת המדינה לא סיפקה פרטים לגבי אופי ההסדר, מועד יישומו ומספר האזרחים הזרים שיגורשו. בכל מקרה, עד כה הוא לא יושם.
לדברי גנסין, אם התוכנית להעברת המסתננים למדינות שלישיות לא תימשך כצפוי, תיבחן האפשרות להפוך את מתקני הכליאה למתקנים פתוחים. לטענת המדינה, קיום החוק הכרחי לעצירת תופעת ההסתננות והגדר שהוקמה בגבול מצרים לבדה לא תספיק לבלום את המשך הגעתם. "ידוע לנו על כוונות של מי שמארגן את הגעת הפליטים, לכוון אותם להגיע לאזור דרך מקומות שבהם טרם הוקמה גדר: הגבול עם ירדן וגם דרך המרחב הימי של ים סוף, בואכה ירדן ואילת".
לפנייה לכתב/ת 
