"הבדואים מעכלים שהאישה היא אדם בזכות עצמו"

מאות תלונות בשנה, תהליכי עומק שמשנים את פני המגזר וקשיים מובנים בדרכן של הרשויות לטיפול, אלו ממצאי דיון מיוחד בוועדת הפנים והוועדה לקידום מעמד האישה, שעוסקות היום (ב') בטיפול הרשויות בנשים בדואיות שמתלוננות על אלימות. צפו בשידור החי של ynet מהכנסת:

הדיון מתקיים ימים ספורים לאחר רצח שתי הילדות בנות השנתיים והארבע ביישוב אל-פורעה, סמוך לערד, שעשוי היה להימנע בעקבות טיפול ראוי בתלונת אמן, שהגיעה למשטרה זמן קצר קודם לכן. על אף התלונה לא נשלח שוטר לבית האב והוא לא נקרא לחקירה.

השתלשלות האירועים הובילה לבקשת מפקד תחנת ערד לסיים את תפקידו, והודעה פומבית על הדחתו. "זה עונש קל, אנחנו שילמנו את המחיר בגלל רשלנות המשטרה, ואני דורשת עבודת משטרה מקצועית שתגן עליי ועל כל הנשים בחברה. כל אם שמגישה תלונה צריך לטפל בעניינה ולהגן עליה, ולא לחכות עד שייקרו אסונות", הדגישה אמן של הבנות שנרצחו.

"נבחן אם החוקים של המגזר הם חוקי מדינת ישראל או החוקים שהמגזר נוטל על עצמו", פתחה יו"ר ועדת הפנים, ח"כ מירי רגב (הליכוד ביתנו). "ניגע בסוגיית הרצח אבל אי אפשר לנתק את ההתנהלות של המגזר הבדואי מההיבט של המשטרה, הרווחה והיכולת של הגופים החוקיים במדינה להיכנס למגזר ולטפל בסוגיות כמו שמטפלים במגזר היהודי". לדבריה, "כנראה שהקהילה הבדואית לא תשתנה מקצה לקצה. אם אישה לא מוכנה להתפנות וללכת למקלט לנשים, השאלה היא למה היא לא מתפנה. האם אין מי שיגן עליה והיא פוחדת שיחזרו ויהרגו אותה?".

מפגש בין בכירי המשטרה להנהגה הבדואית לאחר רצח הילדות(צילום: הרצל יוסף)

היישוב הבדואי אל-פורעה. "למה האישה לא מתפנה"(צילום: הרצל יוסף)

ראש מחלקת נוער במשטרה, ניצב איציק אלמוג, הסביר כי "כ-450 תיקי חקירה נפתחים מדי שנה על בסיס תלונות של האוכלוסייה הבדואית. המשטרה פועלת ללא פשרות, באופן אחיד ושוויוני, עקבי ומתמשך בכל הקשור לאלימות במשפחה".

לשאלתה של ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, באשר למצוקות הנשים הבדואיות, השיב רב-פקד שלום בן סלמון, היועץ לענייני ערבים של המחוז הדרומי, כי "תפיסת העולם באוכלוסייה הבדואית היא שאישה כבודה פנימה. האישה אמורה להישמע לבעלה או לאביה. החברה הבדואית עוברת הרבה מאוד משברים - מחברה מאוד שמרנית ופטריארכאלית לחברה פתוחה וטכנולוגית. לוקח זמן לחברה הבדואית לעכל שהאישה היא אדם בזכות עצמו", הדגיש.

ההצהרות נתקלו בטענות מצד ארגוני הנשים הבדואיות על הגנה לא ראויה, כהגדרתן, מצד הרשויות. "הנתונים מאוד מפחידים. 80% ממקרי האלימות במגזר הם נגד נשים. במשרד הרווחה מעלימים עין, ואותו דבר לגבי המשטרה".

דובר הכפרים הלא מוכרים הוסיף כי "הנשים הבדואיות והגברים הם קורבן למדיניות הממשלה שהזניחה אותם כל השנים. המשטרה מטפלת טוב מאוד כשיש הריסות. היא באה בכמויות גדולות, בצורה יוצאת מהכלל. הורסים את הבתים ואת האנשים פיזית".

לדבריו, "המצב הזה הורס את הנשים נפשית, את הילדים והאנשים. המצב הכלכלי הוא קטסטרופה וגורם לבעיות במגזר. המדינה אחראית על זה. רוצחים לא מקבלים עונש ראוי וזה כישלון של המשטרה ומערכת המשפט".