ספר דיגיטלי? "זה יקח זמן, הישראלים שמרנים"

בעוד שבמדינות דוברות אנגלית הצליחה מהפכת הספרים הדיגיטליים, ובארה"ב כבר כמה שנים נמכרים יותר כותרים אלקטרוניים מאשר מודפסים, בעברית הדרך עדיין ארוכה. ולמרות זאת, גורמי חינוך בארץ טוענים שככל שגדל מספרם של בתי האב שבהם מחשבי לוח ומכשירי קריאה דיגיטליים, ניתן להבחין בשינויים בדפוסי הקריאה, לפחות אצל ילדים. כמו כל שנה בתחילת הקיץ, גם ביום רביעי הקרוב תעמוד ההנחה הזאת למבחן עם פתיחת שבוע הספר העברי.

רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם

לימור הררי, מרצה בתחום שילוב התקשוב בהוראה במכללה האקדמית לחינוך גורדון בחיפה, טוענת שבפירוש אפשר להצביע על פריחה בכמות הספרים שקוראים ילדים על רקע חדירת הטכנולוגיה: "העלייה הזו מתבטאת הן בקריאת סיפורת והן בטקסט מידעי. וזה למרות השוני הוא טכני בלבד: צמצום ספרי הנייר וההיעלמות של יכולת הדפדוף הפיזית".

שבוע הספר. בקרוב גם הדוכנים יהיו וירטואלים(צילום: עומר שוורץ)

כאמור, בעברית עדיין קשה למצוא מבחר גדול של ספרים דיגיטליים, אבל במערכת החינוך רואים בחיוב את המעבר לעולם הדיגיטלי. הררי: "יש לי תלמיד בכיתה ב', שכתוצאה מהחשיפה לתכנים הדיגיטליים סיפר לי שבכל יום הוא קורא ערך 'רנדומלי' בוויקיפדיה. השימוש בביטוי 'רנדומלי' היה מיוזמתו, למרות שבוויקיפדיה בעברית הביטוי הוא ערך אקראי. השימוש באמצעים הדיגיטליים מעשיר את העולם של התלמיד, וכשמדובר בסיפורת, הוא מדרבן אותו לקריאה ומגביר את המוטיבציה על ידי שימוש באמצעים שאינם זמינים בספר מנייר, כמו יכולת ההנפשה או האיור".

לדבריה, היתרון גדל כשמגיעים לספרי הלימוד. כאן טמון גם יתרון כלכלי להורים, מאחר שלא יצטרכו לרכוש בכל שנה מהדורות חדשות. כמו כן המערכות האינטראקטיביות מאפשרות למורה - במהלך השיעור או בלמידה מרחוק – להאיר חלקים מהטקסט, להדגיש, להעיר הערות וכולי. גם הסטודנטים להוראה מקבלים הכשרה התואמת את הגישה הזו.

יש גם החסרונות בהליך הדיגיטציה?

"זה בעיקר עניין של מינון. בעוד שעם ספר כיף להירדם במיטה, הרי עם E-reader (קורא אלקטרוני, א"ר) או טאבלט זה לא ממש בטיחותי. חוץ מזה שקריאה ממושכת במכשיר עלולה לפגוע בראייה. הכול עניין של מינונים. לא צריך לזנוח גם את הספר. הכותר הדיגיטלי משמש כרגע ככלי עזר נוסף".

יש תחליף אפילו לריח של הספר המסורתי

הישראלים הם עם שמרן. את ההצהרה הלא מפתיעה הזאת משחרר ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה, פרופ' שיזף רפאלי, כשהוא מנסה להסביר מדוע הספר הדיגיטלי בעברית עדיין נמצא הרחק מאחורי התחום באנגלית, גרמנית ורוסית: "זה נובע גם מסיבות תרבותיות, וגם בגלל שהטכנולוגיה הקיימת עדיין לא מספיק ידידותית לעברית. אבל בכל מקרה, זמנו של הספר המודפס קצוב. הוא יישאר בסופו של דבר רק בנישות קטנות ומוגבלות כמו בסידור תפילה או בספר לתצוגה. הרומן, כמו גם ספרי העיון,

יוחלפו במהירות רבה".

מה לגבי הדור שמתקשה למצוא תחליף לתחושה שמעניק לו ספר נייר?

(צוחק) "גם לרעש וגם לתחושת הדפדוף יש תחליף דיגיטלי. בשביל המכורים יש אפילו תרסיסים בריח של ספרים ישנים".

פרופ' רפאלי לא מוכן להתחייב על לוח זמנים שלפיו תושלם המהפכה גם בעברית. אבל הוא מדגיש שהתופעה צוברת תאוצה ומזכיר שהקפיצה הגדולה שהביאה לשיעור כה גבוה של כותרים דיגיטליים התרחשה תוך כשנתיים בלבד. אפילו הספר האחרון שכתב פרופ' רפאלי הופיע קודם במהדורה דיגיטלית ורק אחר כך במודפסת, וכך יהיה גם עם ספרו הבא: "זה תהליך הדרגתי. כשעוברים לטכנולוגיה חדשה המעבר לא קורה בין ליל".

לדבריו, התאוצה יכולה להיעזר גם בכותבים עצמם: "הרי כאשר אנחנו אומרים ספר, אנחנו חושבים על המונח בפרמטרים המסורתיים שלו: מבחינת הנפח, מבחינת המבנה המורכב כמעט לחלוטין מטקסט. כשמדברים על כותר דיגיטלי המשמעות היא של שילוב מדיות: טקסט, הנפשה, וידאו, אודיו, לינקים לטקסטים אחרים. כשיהיו כותבים שיתאימו את עצמם לאריזה הזו, הרי ברור שתעדיף לקרוא ספר כזה בטאבלט ולא מהמדף".