בוטלו צווי מילואים: "נחזור למצב ערב לבנון ה-2"
המאבק על קיצוץ תקציב הביטחון: מיד אחרי הצהרת הרמטכ"ל קיבלו חיילי מילואים הודעה על ביטול תעסוקה מבצעית. מ"מ בגדוד חי"ר מזהיר: "נסתער עם חיילים שאנחנו לא מכירים". אלוף (מיל') עמוס ירון: "מקצצים איפה שאפשר, לא איפה שצריך"
החלטת צה"ל לבטל תעסוקת מילואים, על רקע הוויכוח סביב קיצוץ תקציב הביטחון, מקבלת ביטוי ראשון בשטח: לוחמים בגדודי מילואים קיבלו אתמול (יום ב') הודעות על ביטול צווי הגיוס שלהם לחודשים הקרובים, שיועדו לתעסוקה מבצעית בגזרות הביטחון השוטף. זאת בעקבות הודעתו של הרמטכ"ל בני גנץ על ביטול הפעילויות בעקבות החלטת הממשלה לקצץ שלושה מיליארד שקל מתקציב הביטחון.
רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם
במטרה למצוא פתרון להתמודדות עם הקיצוץ מנהל צה"ל דיונים בשני צירים. מטרת הראשון "להביא" שלושה מיליארד שקל באופן מיידי (ביטולי פעילות מילואים, תרגילים מטכ"ליים, פעילויות חינוך, רווחה ואירועי יחידה לצד צמצומי
אימונים). הציר השני מתכנן את ההתמודדות בטווח הרחוק עם אובדן 8.5 מיליארד שקל מתקציב השנתיים הקרובות (סגירת יחידות והקפאות התעצמות).
רועי, סגן במילואים ומפקד מחלקה בגדוד חי"ר, סיפר על חשיבות התעסוקה המבצעית: "זה נכון שאימון תורם יותר לכשירות שלנו מאשר לעשות סיורים ושמירות מול עזה או בחברון, אבל בשלושה שבועות שאתה עם הפלוגה שלך בגזרה אתה מקבל יותר מחמישה ימים בצאלים. כבר שנתיים לא עשינו קו בגלל חוק המילואים החדש, ומהלך שכזה פוגע בלכידות. באימון מפקדים האחרון גילינו שרבע פלוגה הוחלפה בחיילים חדשים וצעירים. מה יקרה בצו 8 הבא? נסתער עם חיילים שאנחנו לא מכירים?".
רא"ל גנץ הודיע על שורה של צעדים, שהמשמעותי ביותר מתייחס לביטול כלל התעסוקות המבצעיות של גדודי המילואים בשנה הנוכחית. כבר עתה בוטל מיידית זימונם של ארבעה גדודי מילואים שנקראו לשבועיים הקרובים ועד סוף השנה תבוטל תעסוקה מבצעת לכ-70 מסגרות גדודיות נוספות. בצבא טוענים שבכך צפויים להיחסך מאות מיליוני שקלים, מאחר שעלות שנתית של תקופת מילואים לגדוד נעה בין 40 ל-70 מיליון שקל (אימון, תעסוקה והצטיידות).
גם רס"ן (מיל') גיל סולומון, סגן מפקד גדוד חי"ר בחטיבת הנגב, טוען שהחשיבות של תעסוקה מבצעית עבור יחידת מילואים היא קריטית: "עם כל הכבוד לאימונים, מדובר בכשירות ובאלמנטים מבצעיים שמתבטאים רק בתעסוקה. מפקד בסופו של דבר נמדד בזמן אמת. מוכנות הסגל הפיקודי נבנית בעיקר בתעסוקה מבצעית ולכן המפקדים הם שייפגעו. בנוסף, ייפגע הדבק שבין הלוחמים, זה שמגיע מתעסוקה במצבי לחץ, בחוסר שינה, בפחות בית. יש לזה משמעויות מרחיקות לכת".
מי שירגישו על בשרם את השינוי יהיו דווקא החיילים הסדירים, שימלאו את הבור שייווצר בהיעדר המילואימניקים. קצין בגדוד חי"ר סדיר הזהיר: "אנחנו נחזור למצב שבו היינו באינתיפאדה השנייה וערב מלחמת לבנון השנייה, כשגדוד של חטיבת כפיר או הנח"ל עושה 11-10 חודשים שוחקים של תעסוקה בשנה, וכמה שבועות בודדים של אימון. הגדודים של גולני למשל, שמתאמנים כרגע בצפון, עלולים לחזור לקו מוקדם מהצפוי".
"זה מה שקורה כשמקצצים מהיום למחר"
לא רק חיילי המילואים סבורים שההכרח להגיב מיידית לקיצוץ בתקציב פוגע בהיערכות המבצעית של צה"ל. על פי האלוף (מיל') עמוס ירון, שכיהן בעבר גם כמנכ"ל משרד הביטחון, טוען: "זה מה שקורה כשמקצצים מהיום למחר, כלומר היכן שאפשר ולא היכן שצריך. אין לרמטכ"ל ברירה אלא לקבל את ההחלטה,
כי ברגע שדורשים ממנו קיצוץ מיידי - אין יכולת להתארגן.
"על בעיות לכידות של מילואימניקים עוד אפשר להתגבר, אבל לא על חוסר אימונים לסדירים. הכשירות שלהם תהיה נמוכה יותר. אפשר לקצץ גם ברכש מהתעשיות הביטחוניות, לדחות הזמנות, אבל זה עלול להביא לנזקים גדולים. גם סגירת יחידה בצבא לא תביא לך מיד כסף, להפך. על פיצויים לכוח אדם שיפוטר צריך לשלם יותר, והחיסכון יתבטא רק אחרי שנתיים".
עוד לפני הקיצוץ ניסו גורמים ממערכת הביטחון לשכנע את הדרג המדיני שצה"ל יוכל לספוג קיצוץ מבלי שעוצמתו תיפגע רק אם המהלך יתפרס על פני 4-3 שנים, ולא יגיע במכה אחת.
בשל החשש להידרדרות במצב הביטחוני, בעיקר בחזית הצפונית, הורה הרמטכ"ל לנסות למנוע עד כמה שניתן את הפגיעה באימוני המילואים. בנוסף, יימשכו פרויקטים של התעצמות בהגנה האווירית, כגון רכישות יתר ארבע הסוללות של כיפת ברזל.
לפנייה לכתב/ת 
