מצלמות מהירות - 1.1 מיליון עבירות ב-4 חודשים
במהלך ארבעה חודשי פעילות בלבד נתפסו יותר ממיליון נהגים כשהם עוברים על המהירות המותרת. רק לאחוז קטן מהם נשלח דו"ח, אך איש אינו יודע מה סף האכיפה לפיו מתעדות המצלמות
חשיפה: 19 מצלמות אכיפה, ארבעה חודשים, 1.1 מיליון נהגים ממהרים. אחד הסודות השמורים באגף התנועה של המשטרה הוא "סף האכיפה" במצלמות המהירות החדשות - המהירות שבה מתחילות המצלמות להפיק דו"חות לנהגים ממהרים. חשוב לזכור כי בכירים באגף אומרים שלא מדובר בסף אחיד, וכי הוא עשוי להשתנות לפי הצורך. מדוע זה חשוב? כל הפחתה של אותו סף לא מוכר לציבור, תהפוך מיידית מאות אלפי ישראלים לעברייני תנועה.
5% נהגו מעל המהירות המותרת
מנתונים הנחשפים כאן לראשונה, עולה כי בתקופת ההפעלה הראשונה של 19 מצלמות רמזור חדשות, בין פברואר ויולי 2012, תועדו כ-1.1 מיליון עבירות מהירות בצמתים. בחודשיים הראשונים לא שימשו המצלמות להפקת דו"חות בפועל, ומספר דו"חות המהירות שנשלחו לנהגים היה כ-8,500 בלבד. אלא שפוטנציאל האכיפה ברור - כל הפחתה של סף המהירות יכולה הביא להרשעת מאות אלפי נהגים, ולהכניס לקופת המדינה קנסות בהיקף של מאות מיליוני שקלים.
חשוב להדגיש כי לא ידוע בכמה חרגו אותם 1.1 מיליון נהגים מהמהירות המותרת. אגף התנועה אינו מפרסם את פילוח המהירויות. בנוסף, יש לזכור כי פוטנציאל האכיפה גבוה משמעותית, שכן לא כל 19 מצלמות הרמזור היו פעילות באותם ארבעה חודשים, ומאז יולי 2012 הופעלו מצלמות - עד סוף 2013 צפויה הפעלת 60 מצלמות רמזור ומהירות
יש לציין כי על-פי נתונים שפרסם אגף התנועה של המשטרה, בשנת הפעילות הראשונה של המצלמות החדשות, בין מרץ 2012 ומרץ 2013, הופקו לנהגים כ-77 אלף דו"חות מהירות. כ-45 אלף מהם הופקו על-ידי מצלמות רמזור המוצבות בצמתים, ורק כ-32 אלף נאכפו על-ידי מצלמות מהירות ייעודיות. אותן מצלמות רמזור הפיקו רק 7,148 דו"חות לנהגים שחצו צמתים באור אדום.
משרד התחבורה מעודד עבריינים?
בסוף 2012 הודיע משרד התחבורה על כוונה להעלות את המהירות המותרת בכביש 6 ל-120 קמ"ש. אלא שבמשרד הבהירו כי "אכיפת המהירות בכביש 6 כמו בשאר כבישי הארץ תהיה החל מחריגה של 10% מהמהירות המרבית המותרת, כך שמהירות הנסיעה בפועל תוכל להגיע עד ל-130 קמ"ש". הבעיה בהודעת המשרד הייתה כפולה: מי שקובע את סף האכיפה היא המשטרה, ופרסום ההודעה נדמה לבכירים במשרד עצמו כעידוד לנהיגה במהירות גבוהה מהמותר.
ראוי לזכור כי עם תחילת ההפעלה המבצעית של המצלמות, סירבו באגף התנועה לפרסם את סף האכיפה. ניצב-משנה אלכס פרלמן, ראש מחלקת תכנון ופיתוח באגף, הסביר כי "הדיון על סף האכיפה מוזר. הרי יש חוק, והנהגים אמורים לציית לחוק. זה מאוד פשוט". עם זאת, נצ"מ פרלמן גם אמר כי "משיקולים מבצעיים, וכדי שלא ייפול מישהו על סטייה טכנית של מד מהירות, אנחנו נותנים מרווח של 5% עד 10%".
טוב לבטיחות או לא טוב לבטיחות?
ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים ואגף התנועה אמרו כבר בקיץ האחרון, כי הפעלת המצלמות האכיפה הביאה לירידת מהירות הנסיעה בכבישים שבהם הוצבו המצלמות. לדברי המדען הראשי של הרשות, ד"ר שי סופר, ארבעה חודשים בלבד לאחר הפעלתן נצפתה ירידה של כ-10% במהירות הנסיעה הממוצעת. לדברי סופר, "על-פי הידע המחקרי ירידה של 10 קמ"ש במהירות הממוצעת מובילה בערך לירידה של כ-33% בתמותה מתאונות דרכים".
אלא שמנגד, סקר שערכה הרשות לבטיחות, ונחשף לאחרונה ב-ynet, גילה כי המצלמות החדשות גרמו לעליה ניכרת בהפרשי מהירויות בין מכוניות בכבישים, ולכן העלו את הסיכוי לתאונה. לדברי ד"ר משה בקר, ממומחי הבטיחות הבכירים בישראל, "שונות (במהירויות) מייצרת סיכון ככל שהיא גדולה יותר. כתוצאה מהבדלי מהירויות בין מכוניות שנוסעות באותו כביש, נגרמות עקיפות מיותרות ובלימות פתע, ולכן השונות היא גורם לסיכון בטיחותי".
לפנייה לכתב/ת 
