גאווה ותקווה לפיצוי נפגעי הברנוער
דווקא בימים אלה של אירועי הגאווה, חשוב לזכור את נפגעי הברנוער ולקדם את החוק שיביא סוף סוף לפיצויים
אירועי הגאווה, שמתקיימים בימים אלה הם חג של הקהילה הגאה. הקהילה חוגגת את היציאה מהארון ודחיית הסטיגמה החברתית, מוחאת נגד אפליה, קוראת להכרה בזכויות, וגם (איך אפשר בלי) מבלה במסיבות ענק. אלא שכמו חתן השובר כוס ברגעי האושר בחופתו, כך גם בחג הגאווה, מוטלת עלינו החובה למהול שמחה בעצב, לזכור ולהזכיר את אלו שנפגעו וסובלים עד היום בשל התדמית שנלווית לנטייתם המינית: נפגעי הירי בברנוער.
כמעט ארבע שנים חלפו מאז האירוע וטרם נמצא מזור לבני הנוער שנפצעו ולמשפחות ההרוגים. הפצועים אינם זכאים כיום לשום סיוע מהמדינה ונאלצים לשאת בהוצאות הטיפול בעצמם וללא כל כיסוי ביטוחי. חלקם, בני נוער צעירים, שהוצאו מהארון בעל כורחם ונאלצו לסבול נוסף לפציעות פיזיות ולטראומה נפשית, גם ניכור מצד בני משפחותיהם, שאפילו לא הגיעו לבקרם בבתי החולים.
עוד בערוץ הדעות :
כבוד השופט, אני מאחלת לך ש"תיהנה" / אריאנה מלמד
מסתירים אלימות בבתי הספר - ומרוויחים / אביתר רגר
עדיין אין פתרון לנושא הפיצויים. הברנוער לאחר הרצח (צילום: AP)
אירוע הירי בברנוער היכה גלים בכל החברה הישראלית ולא רק בקהילה הגאה. הזעזוע העמוק של ירי נגד חפים מפשע, הביאו אלפים, ביניהם נשיא המדינה ושר החינוך, לצאת לרחובות ולהשתתף בעצרת הזיכרון שנערכה מספר ימים לאחר האירוע. גם ראש הממשלה בעצמו הגיע לסיור בברנוער ואף שלח איגרת תנחומים מצולמת לעצרת זיכרון שנערכה לפני שנתיים. למרות ההזדהות והתמיכה החברתית הגדולה, שקיבלו הנפגעים ומשפחות ההרוגים, טרם ניתן להם סיוע מצד המדינה להתמודד עם תוצאות הפיגוע.
גם כיום אין חוק כללי שמעניק סיוע לנפגעי פשעי שנאה. ניסיונות חקיקה קודמים של חוק כזה הסתיימו בהתנגדות בכנסת, שעצרה את הליך חקיקתו. יתרה מזאת, גם אילו היה חוק שכזה, הוא עדיין לא היה מביא מזור לנפגעי הפיגוע, שכן הרוצח טרם נתפס ומניעיו נותרו בסימן שאלה: האם מדובר בהומופוביה? רקע אישי? או אולי בכלל מדובר בפיגוע לאומני? הצעת חוק תגמולים לנפגעי הירי בברנוער, שהוגשה על ידי ח"כ יעל גרמן וח"כ קארין אלהרר מסיעת "יש עתיד", ביוזמת עו"ד משה שוחטמן והאגודה לשמירת זכויות הפרט (ע"ר), למען הלסביות, ההומואים, הטרנסג'נדרס והביסקסואלים, ועליה חתומים לא פחות מ-31 חברי כנסת, מכל סיעות הבית כמעט, נועדה לפתור בדיוק את הבעיה הזו ולהעניק סיוע לנפגעים כאן ועכשיו.
כמו במקרים אחרים, כגון האסון באולמי ורסאי ומחלת הפוליו, גם כאן נדרשת חקיקה מוסרית נקודתית, שתעשה צדק עם הצעירים שנפגעו. מדובר בהצעת חוק מאוזנת וצנועה, ללא עלות תקציבית גבוהה, אשר באה לתת מזור נקודתי ומיידי במקום שחוק כללי לא יוכל לסייע. הצעת החוק מונחת כיום על שולחן הכנסת ותעלה בקרוב לקריאה ראשונה.
הירי בברנוער מסמל עבור רבים בקהילה את אחד הגורמים המרכזיים לאירועי הגאווה: המלחמה בהומופוביה ובשנאת החינם, שעדיין מאפיינות חלקים גדולים בחברה הישראלית. משום כך, דווקא בימים אלה של אירועי הגאווה, חשוב לזכור את אותם נפגעים, שאיכות חייהם ושיקומם תלויה בהצעת החוק הזו.
עו"ד אסף וייס משמש כיועץ בכיר לשרת הבריאות, יעל גרמן
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
