דאנערשטיק מאך איך מאטורע אין יידיש
תשכחו מאנגלית, צרפתית ושאר השפות הפופולריות. 500 תלמידים ייגשו השבוע לבגרות ביידיש, ויוכיחו בקיאות בגרמאטיק, שפראך ודאס שטעטל. "החברים מרימים גבה", הם מודים, "אבל השפה עוזרת לנו אפילו ביום-יום". גם סבא וסבתא התלהבו
* תרגום הכותרת: אני ניגש לבגרות ביידיש ביום חמישי
את השיעור האחרון שלפני הבגרות ביידיש, פותחות תלמידות כיתה י' בתיכון "פלך" בירושלים בהתעמלות בוקר קלה בלשון אשכנז. יחד עם המורה דבוייר'ה הן מותחות את ההענט (ידיים) ושרות בקול רם, להפיג מעט את הלחץ לקראת המבחן ביום חמישי.
רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם
כ-500 תלמידים ייבחנו בתקופת הבגרויות הקרובה ביידיש ברמות שונות, בין יחידת לימוד אחת לחמש. בכיתה י' בתיכון "פלך" לומדות רק בנות, מה שממחיש את הנתון שלפיו 70% מכלל הנבחנים בבגרויות ליידיש הם בכלל נבחנות.
"זה עוזר לי ביום-יום, כל הסבים והסבתות שלי בלי יוצא מהכלל מדברים יידיש", מספרת התלמידה אפרת פורטן על השינוי שהמקצוע חולל בחייה. "כשהם גילו שאני לומד יידיש הם היו בשיא ההתלהבות. מאז, כל פעם שסבא שלי מברך אז הוא אומר קטע מהברכה ביידיש בגללי. זה ממש ריגש אותי".
כחלק מהבחינה משננות התלמידות גם ציוני דרך חשובים בחסידויות הגדולות, ופורטן גילתה שהיא בת למשפה מיוחסת: "כשסיפרתי לסבתא על הבגרות ועל האישים שעליהם אנחנו לומדות, היא אמרה לי בהתלהבות - זה סבא-רבא-רבא שלנו. ממש גיליתי את השורשים שלי. מצאתי בבית ספר שורשים משפחתי, ואני רואה בו את האנשים שאני נבחנת עליהם - זה דבר מדהים לגלות".
עוד חדשות ב-ynet:
הבנות משדרות נינוחות ומעידות שהמקצוע לא קשה לאור הדמיון לאנגלית ולעברית. שירה טרנר כלל אינה לחוצה לקראת המבחן: "אני מרגישה מוכנה, קורה לפעמים ששוכחים מילה אבל מותר להשתמש במילון עברי-יידיש, ומסתבר שיש דבר כזה. לקראת הבחינה לקחו את כל העותקים מהספרייה". היא מודה שאנשים מרימים גבה כשהם שומעים על השפה החדשה שבחרה לעצמה, "אבל לא בקטע רע. זה פשוט לא דבר רגיל, זה משהו שנמצא אולי בבית ספר חרדי, אבל לא בבית ספר כמו שלנו שהוא דתי".
הלימוד נעשה גם דרך שירים, הפעלות ומשחקי חברה. ציון הבגרות ביידיש מורכב מ-80% בחינה בכתב ו-20% בחינה בעל פה, שניתן להמיר בהצגה או במקהלה. בחלק הכתוב כמה שלבים: בראשון קטע קריאה ("אנסין"), בשני דקדוק ("גרמאטיק") שבו יש למשל להטות משפטים מעבר להווה, בשלישי שאלות שפה ("שפראך") הכוללות מילים בסיסיות, וברביעי יש לתאר ביידיש עיירה יהודית ("דאס שטעטל") על פי מפה של מוסדות ובעלי מלאכה.
לאחר מכן על הנבחנים והנבחנות לבחור שיר, לכתוב אותו בעברית וביידיש ולענות על שאלות הנוגעות לחסידויות הגדולות לדורותיהן. המורה דבויירה קאסמאן מספרת שהתלמידות אוהבות את המקצוע: "הוא מחבר אותן למשפחה וגם לעבר. בהתחלה הייתה רתיעה ופחד אבל עכשיו השיח הציבורי יותר פתוח, יש משלחות לפולין והחברה הישראלית התבגרה".
במסגרת המגמה נותנת המורה לתלמידות הצצה אל השפה דרך צורת החיים, והן מוזמנות לביתה ל"שבת יידיש" שבה הן עושות קניות יחד, מבשלות, מבקרות בבתי כנסת ופוגשות נשים שחיות ומדברות יידיש. "המטרה היא לחוות את האווירה של מזרח אירופה", היא מסבירה. עם זאת, כדי שהמגמה תגבר, בית הספר זקוק לתקציבים: "אין לנו הרבה שעות לימוד, צריך לפעול כדי שנקבל תקצוב. רבי גדול היה אומר 'געלט איז בלאטע' (כסף הוא בוץ), והחסידים היו משיבים לו 'אובר בלאטע איז ניט קיין געלט' (אבל בוץ הוא לא כסף). אני מקווה שמשרד החינוך יתקצב אותנו יותר".
התלמידה מיכל כהן מוקסמת מהמקצוע: "מה שקסם לי זה שלומדים איך חיו פעם, מכירים את ההווי. המורה היא לא מורה רגילה שחיה את השפה. אנחנו עושות יותר מללמוד פעלים, זה עולם ומלואו ועושה חשק לחזור אחורה בזמן. אנשים היו פשוטים ושמחים".
בר הס מתכוונת להיבחן בבגרות ב-5 יחידות ביידיש: "לי היידיש עוזרת בחיי היום-יום", היא מעידה, "היא נותנת לי חיבור לעולם החרדי שאני לא חלק ממנו. פגשתי לאחרונה בני משפחה חרדים בחתונה והם התלהבו, היה לנו פתאום נושא שיחה משותף. גם כשאני נוסעת באוטובוסים
בירושלים אני מבינה מה אנשים סביבי אומרים. אני מגלה משהו שלא ידעתי לפני כן, אני מבינה מאיפה אנשים באו ומה היה לפני השואה".
התלמידות מקוות שהן חלק מטרנד שיילך ויתפתח. במספר הניגשים לבחינה השנה חלה עלייה קלה לעומת שנים קודמות, שבהן ניגשו לבחינות כ-300-400 נבחנים. המפמ"ר להוראת היידיש במשרד החינוך, ד"ר מרדכי יוסקובסקי, מסביר כי "הגידול בלימודי היידיש נובע בין היתר מהמגמה של עלייה במספר התלמידים החרדים הניגשים לבגרויות. עבורם מדובר בשפה הקרובה לליבם". לדבריו "בתי ספר ממלכתיים רבים, דתיים וחילוניים, רואים בלימוד היידיש חיבור להוויה היהודית והישראלית. לכן בשנים האחרונות מזהים מגמה שבמסגרתה גם תלמידים ספרדים מתחברים מאוד לזהות הזאת ולומדים את השפה כחלק מהתרבות היהודית".
לפנייה לכתב/ת 
