למה לטאה נכחדת נקראה על שם ג'ים מוריסון?

לטאה קדמונית שבעבר חיה במיאנמר והתגלתה לאחרונה בחקירת מאובן תיקרא על שם ג'ים מוריסון, סולן להקת "הדלתות" (The Doors). הלטאה, שהייתה בגודל כלב רועה גרמני, היא אחת מהגדולות במשפחת הזוחלים.

אהבתם את השם? הציעו בפייסבוק שלנו  ונפרסם תגובות הנבחרות

בשירו "חגיגת הלטאה" כתב מוריסון את השורה: "אני מלך הלטאות, אני יכול לעשות כל דבר". הכינוי נדבק והפך מזוהה עם כוכב הרוק. כ-40 שנה אחרי פרסום השיר, החליט חוקר המאובנים (פליאונטולוג) ג'ייסון הד מאוניברסיטת נברסקה לקרוא ללטאה הקדמונית שצוות המחקר שלו מצא: ברבטורקס מוריסוני Barbaturex morrisoni.

איור של הלטאה, כפי שעולה מחקירת המאובן(צילום: AFP)

"הדלתות", ג'ים מוריסון ראשון מקדימה(צילום: איי פי)

"הזוחל היה מלך הלטאות, והוא (מוריסון) היה מלך הלטאות – כך שזה פשוט התאים", הסביר חוקר המאובנים את הבחירה המפתיעה. ברבטורקס מוריסוני חי בכדור הארץ לפני 40-36 מיליון שנים (תקופת אאוקן), באזור שהיום נמצא בתחומי מיאנמר. לפי החוקרים, הלטאה הקדמונית הייתה גדולה בהרבה מהחיות בסביבתה. אך למרות גודלה היא הייתה זוחל עדין, עם שיניים שנועדו לאכילת צמחים ולא לנעיצה בבשר.

"I am the lizard king / I can do anything"

הדורז מבצעים את השורה שתירשם בדפי ההיסטוריה

מאובני הלטאה התגלו לראשונה בשנות ה-70, אך הם אוכסנו מבלי שנבדקו בקולקציית מוזיאון. במשך יותר מ-30 שנים לא חקרו את שרידי הלטאה עד שהגיע צוותו של הד. אחרי בחינת המאובן העריכו החוקרים שגודלה היה 1.8 מטר, מהזנב עד הראש, ומשקלה כ-30 קילוגרמים. "זו הייתה לטאה צמחונית ענקית, גדולה מכל דבר שחי כיום", אמר הד לאתר המדעי "Live Science". הלטאה הגדולה החיה בימינו, "דרקון קומודו", הנמצאות באזורים נידחים באינדונזיה גדלה לאורך של שלושה מטרים - אך היא ניזונה מבשר.

אז למה אין לטאות ענק בימינו?

התגלית ענתה על שאלה פתוחה בתחום: מדוע לטאות בימינו לא גדלות לממדים גדולים כבעבר? האם הסיבה היא אי הצלחתן לשרוד מול יונקים בסביבתם או שזה קשור לטמפרטורות המשתנות? חוקר המאובנים העריך לפי ממצאי ברבטורקס מוריסוני שהאפשרות השנייה היא הסבירה.

הסביבה שבה חיה הלטאה הייתה חמה יותר, בממוצע כ-2.5 מעלות יותר חם. "העולם היה חממה", אמר הד, "לא היה קרח בקטבים, וריכוז גבוה יותר של פחמן דו-חמצני CO2 באטמוספרה לכד את החום".

ברבטורקס מוריסיני, כמו שאר הלטאות, היה יצור אקטותרמי שוויסת את טמפרטורת גופו בעזרת התאמות התנהגותיות – כלומר הוא היה תלוי בסביבה לצורך שמירה על טמפרטורת גוף גבוהה.

במזג האוויר החם ששרר בכדור הארץ ללטאת הענק הייתה עדיפות על פני יונקים אוכלי צמחים אחרים ואף על פני קרניבורים. לפי הד, "מזג האוויר החם יצר מערכות אקולוגיות שונות, וזוחלים יכלו להתחרות עם יונקים הרבה יותר בהצלחה". הוא מעריך שהאקלים הלח איפשר לצמחים לפרוח ביתר קלות – וכך גדל היצע המזון של לטאת הענק.

ממצאי המחקר והשם החדש התפרסמו אתמול במגזין של "החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע". מוריסון, שנחשב אחד מזמרי הרוק הטובים בכל הזמנים, מת בגיל 27 באמבטיה בדירתו בפריז ב-1971.