אל תהיו יותר צדיקים מאלוהים: בשר זה מותר

• "אמא ריקה. היא הולכת לחפש משמעות"
  

ובכן, ראשית, יש להפריד בין אכילת בשר ובין היחס אל בעלי החיים. במקורות היהודיים מופיעים לא מעט סיפורים על דמויות שששילמו מחיר כבד כי לא נהגו בכבוד בבעלי חיים. רבי יהודה הנשיא, למשל, נענש בייסורים קשים על שאמר לעגלה שברחה מהשחיטה, והתחבאה תחת קפלי בגדו: "לכי, לכך נוצרת". "הואיל ואינו מרחם על היצורים, יבואו עליו ייסורים", נאמר עליו בגמרא.

לפי דוגמה אחרת, אמר האר"י לאישה עקרה שפנתה אליו, כי אינה מתעברת מכיוון שלא התקינה "דרך נוחה" לתרנגולים שלה לשתות. משהיטיבה את תנאי השתייה של התרנגולים - הרתה.

ועוד כתוב בספר "פלא יועץ" שלא ראוי לאדם לגדל בעלי חיים, אם אינו יודע כיצד לטפל בהם, שכן אלוהים "רחמיו על כל מעשיו" והוא מעניש בחומרה כל מי שמצער בעלי חיים.

הצמחונות הולידה השחתה

טענה נפוצה מאוד בקרב הצמחונים המחפשים אישוש לעמדתם במקורות היהודיים, היא שגם עד תקופתו של נח אסור היה לאכול בשר.

ואכן, לפי התורה, על עשרת הדורות שמהאדם הראשון ועד ימי נח - נאסר לאכול בעלי חיים. אלא שלא כאן תם הסיפור. בדיעבד, הסתבר כי איסור זה הוליד השחתה חמורה של מידותיהם האחרות של בני האדם, שבסופו של דבר הביאה את המבול.

לפי הרב קוק, שדווקא ראה בצמחונות אידאל, בני האדם שחיו לפני המבול, חשו את עצמם כל כך צדיקים על שבחרו שלא להרוג בעלי חיים, עד כי לא טרחו לעבוד על המידות האחרות שלהם. לכן, בתום המבול, התיר הקב"ה אכילת בעלי חיים, תוך מתן חוקים ברורים שיקלו על סבלם, בהם זה האוסר על אכילת בעל חיים בעודו חי. על מי שלא ימית את בעל החיים בטרם יאכל אותו נכתב: "דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא, דָּם שָׁפָךְ", כלומר, הדבר ייחשב ממש לשפיכות דמים.

לעיתים מצטטים צמחונים את הפסוק המפורסם מחזון אחרית הימים "וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ". לטענתם, החזון המתאר את האחווה שבין הטורפים והנטרפים, מעיד כי באחרית הימים לא תותר אכילת בעלי חיים כלל. אבל גם כאן, הדברים מורכבים יותר.

באותו חזון המופיע בספר ישעיהו, נכתב כי באחרית הימים ישובו בני ישראל להקריב קרבנות בבית המקדש. מכאן, שהפסוק "וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ" לא חוזה עידן של צמחונות, אלא מנבא כי באחרית הימים הקב"ה ימנע מבני האדם את המראות הקשים של הטורפים בטבע.

עזר כנגדו

ברור הרי שלפי התורה אין מעמדם של בעלי החיים זהה לזה של בני האדם. בפרק ב' של ספר בראשית נאמר כי "וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים, לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל-עוֹף הַשָּׁמַיִם". כל הבריאה, וגם בעלי החיים, נוצרו על מנת שהאדם יוכל לתקן מידותיו.

חז"ל קבעו שאלמלא הייתה תורה, האדם היה מתקן עצמו באמצעות הסתכלות בבעלי החיים, ולפיכך נתן הקב"ה בכל בעל חיים תכונה מיוחדת רק לו, שממנה ילמד האדם איך לנהוג. כך, לפי המדרש, נקרא כלב בשמו כי כולו לב ואפשר ללמוד ממנו טוב לב ונאמנות; החתול זכה לשמו כי הוא מחתל את צרכיו (מכסה את צרכיו בחול) - וניתן ללמוד ממנו צניעות; מהעורבים, שמתאגדים יחד נגד מי שפוגע בגוזל שלהם, ניתן ללמוד על ערבות הדדית; מהחסידה, המקפידה לקרוא לחברותיה לאחר שמצאה מזון - על עשיית חסדים וכן הלאה.

דרך האמצע

הקב"ה "רחמיו על כל מעשיו", אבל אם הוא התיר אכילת בעלי חיים, אל לו לאדם להיות יותר רחמן ממנו,

וכבר אמר שלמה המלך בקהלת "אַל-תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה, וְאַל-תִּתְחַכַּם יוֹתֵר". מי שמרבה לרחם על יצירי הבריאה, עלול להחליט גם שלא לתלוש עשבים, כי גם הצמחים חיים, ואז – מה יוותר לו לאדם לאכול?

כמו ברוב הנושאים בחיים, גם בנושא הזה על האדם למצוא את דרך האמצע, ולא להקצין לכאן או לכאן. על פי התורה אין להימנע מבשר לגמרי, אך בהחלט ניתן להפחית באכילתו. מי שרוצה לנהוג כך - יכול, כמו הרב קוק שאכל בשר רק בערבי שבת, להקפיד לאכלו רק במועדים מיוחדים. וכמובן, חשוב מאוד לבדוק מה מקורו של הבשר, ולהשתדל לרכוש אותו רק מאלה החסים, עד כמה שניתן, על בעלי החיים בכל שלבי גידולם.

מלבד זאת, יש בהחלט מקום להגביר בארץ את האכיפה בכל סוגיית צער בעלי החיים, כי במדינה שבה אנשים נוהגים ברחמנות כלפי בעלי חיים, פשוט הדבר שיחוסו גם על בני האדם.