הרכבת פיטרה חושף שחיתות - ועכשיו תשלם

• עוד פסקי דין מעניינים - בעמוד המשפט של ynet
  

בספטמבר 2011 קיבל בית הדין האזורי לעבודה תביעה שהגיש עובד רכבת ישראל, בטענה שפוטר בשל חשיפת שחיתויות והתנהלות לא תקינה בקרב בכירים ברכבת. בית הדין הורה על השבתו לעבודה. כמו-כן, מאחר שבשנת 2007 הסכימו מנהלים בכירים להחזירו לעבודה, אך הדבר לא נעשה, חויבה הרכבת לשלם לו כ-400 אלף שקל, עבור השכר שהגיע לו מיום ההסכמה, ועד חזרתו לעבודה בפועל.

עם זאת, דחה בית הדין את בקשת העובד לפיצוי כספי על עגמת הנפש שנגרמה לו. זאת למרות, שקבע במפורש, כי העובד אכן סבל השפלות, קללות ופגיעות פיזיות של ממש. על קביעת בית הדין האזורי הוגשו ערעורים הדדיים לבית הדין הארצי - האחד בידי העובד והשני בידי הרכבת.

העובד טען בערעורו, בין היתר, כי מאחר שסבל השפלות רבות והתנכלויות, ובכלל זה 53 תלונות שווא שהוגשו נגדו רק כדי שניתן יהיה לפטרו, היה זה מוצדק לפסוק לו פיצוי כספי על עגמת הנפש ולהורות על הוצאת התלונות מתיקו האישי.

עוד טען, כי יש לחייב את הרכבת לשלם לו שכר מיום פיטוריו. כן הוסיף, כי יש לחייב גם את ההסתדרות לפצותו, שכן התנהלותה כלפיו הייתה לא ראויה, כאשר במקום להגן עליו התעלמה מפניותיו.

הרכבת ביקשה לדחות את הערעור, והגישה ערעור נגדי מטעמה. היא טענה בין השאר, כי העובד פוטר בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי, ולכן יש לאשר את הפיטורים. לחילופין ביקשה לבטל את סעד ההשבה, שכן לטענתה, מדובר בעובד אלים, שביצע עבירות משמעת רבות. עוד נטען, כי העובד כלל לא חשף שחיתויות, וכי תלונותיו הוגשו כחלק ממאבק פוליטי.

יש לנקות מקומות עבודה משחיתויות

השופטת ורדה וירט ליבנה דחתה את ערעור הרכבת, וקיבלה את ערעור העובד בחלקו. באשר לערעור הרכבת נפסק, שפיטורי העובד הושפעו ממשית מהתלונות שהגיש כנגד גורמים ברכבת, ובוצעו שלא כדין, תוך פגיעה בזכויותיו, ולאחר שסבל מהתנכלויות ורדיפה בידי עובדים. אין כל הצדקה לסטות מקביעות אלו של בית הדין האזורי, אשר הוכחו בשלל ראיות ועדויות, קבעה השופטת.

עוד נפסק, כי יש מקום להגן על העובד, אשר הגיש את תלונותיו בתום לב. יתרה מזו, תכלית החוק היא לעודד חשיפת שחיתויות, ולהגן על עובדים שפועלים לחשיפתן, כמו גם להגשים את האינטרס הציבורי הכללי, שמקומות עבודה יהיו נקיים משחיתות. עוד נקבע, כי בית הדין היה רשאי להורות על החזרת העובד לעבודה, ואין ספק, שבנסיבות המקרה, זהו סעד הולם.

באשר לערעור העובד נפסק, כי אין לקבל את טענותיו נגד ההסתדרות, שכן הגיש את תביעתו על פי חוק הגנה על עובדים, החל על המעסיק ולא על ארגון העובדים. עם זאת, הדגישה השופטת, כי אין ספק שבהתנהלות ההסתדרות, אשר לא שעתה לפניות העובד ולא הגנה עליו, נפלו פגמים מהותיים, ויש לראות זאת בחומרה רבה.

עם זאת, מאחר שהעובד סבל רבות מעובדי הרכבת, ובכלל זה- הותקף פיזית, ספג איומים, קללות וגידופים, ובסופו של דבר פוטר בהליך פגום, מגיע לעובד פיצוי על עגמת נפש, וכן ש-52 התלונות שהוגשו נגדו כחלק מההתנכלויות, יוצאו מתיקו האישי.

עוד, ומאחר שהעובד הפסיד את שכרו כיוון שפוטר שלא כדין, מגיע לו השכר מיום פיטוריו ועד חזרתו. אולם, מסכום זה, יופחת כל שכר שהכניס העובד בתקופה זו, לרבות דמי אבטלה.

לפיכך נפסק כאמור, כי הרכבת תשלם לעובד פיצוי של 50 אלף שקל בגין עגמת נפש, תשלם לו את השכר שהגיע לו מיום פיטוריו ועד למועד השבתו לעבודה, בקיזוז הכנסותיו בתקופה זו. בנוסף חויבה הרכבת בהוצאות משפט של 25 אלף שקל.

אמירה נחרצת כנגד רדיפת 'חושפי שחיתויות'

עוה"ד ד"ר ערן אגו והילה בועז-גבאי, העוסקים בתחום דיני העבודה, מציינים כי "פסק הדין יוצא באופן נחרץ כנגד רדיפה פסולה של עובדים המתריעים על מעשי שחיתות במקום העבודה".

"בית הדין מבהיר למעסיקים, כי הסנקציות, אשר יוטלו עליהם בגין התנכלות לעובד 'חושף שחיתות' עשויות להיות מרחיקות לכת- החל מפגיעה בכיסם, באמצעות תשלום כספי ניכר- מבלי שהעובד יידרש להוכיח שנגרם לו נזק ממשי, וכלה בהשבת העובד שפוטר לעבודתו. ייראו המעסיקים, וייראו."

• לעיון בפסק הדין
• הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין