לשחרר את גוטמן! / פלג בחמישי

אם מאמן הנבחרת התמוטט בגלל ההברזה של פצ'אלקה, לפי הצהרתו לביטוח לאומי, מי ייקח אחריות במתקפות של רוסיה ופורטוגל? וגם: מירי נבו מכניסה לגויות ושמואל פרנקל בתפקיד זיגמונד פרויד

עמיר פלגפורסם: 06.06.13 , 12:35

המנפח

התביעה ההזויה של גוטמן

למרות שבדרך כלל חשוב להתייחס לגופו של עניין ולא לגופו של אדם, המקרה שנדון בו היום שונה בתכלית. הפעם מדובר בפיקוח נפש, ותרשו לי לקרוא לראשי ההתאחדות: שחררו את אלי גוטמן מהנבחרת!

עוד ב-ynet ספורט:

הפנייה הנרגשת מסתמכת על כתב התביעה שהגיש המאמן נגד המוסד לביטוח לאומי, שלא הכיר בהתקף הלב שעבר (בהיותו מאמן הפועל ת"א) כתאונת עבודה. "לקראת סוף 2010 עזב במפתיע בכיר שחקניו ומעוז ההגנה, והתובע תר אחר תחליף ראוי", טען פרקליטו של גוטמן. "בחיפושיו אותר בלם סלובקי צעיר וחסון בשם מריו פצ'אלקה, והעתיד נראה ורוד".

(איור: אופיר בגון)

אלא שאז, לפי כתב התביעה, גוטמן קיבל טלפון מהסקאוט, אסי דומב, שהודיע כי הסלובקי לא יגיע. מה קרה אחר כך? הנה, כתב התביעה חושף: "דומב הודיע לתובע על הבשורה הקשה והמרה ביום שישי לפנות ערב, בעת או בסמוך לשולחן השבת שכלל אורחים". מרגע זה, נטען בתביעה, החלה סדרת השתלשלויות "מלווה אמוציות, כעסים, צעקות והתפרצויות – כי התובע הרגיש שהקרקע נשמטת תחת רגליו. במקום לשבת לשולחן שמח עם משפחתו, החל גוטמן בסבב שיחות מהמכשיר הנייד, וניהל במשך כשעתיים 12 שיחות סביב נושא זה ובתוכן שבע שיחות בינלאומיות". כלומר הוא לא התקשר מהבזק!

לאן צילצל? כתב התביעה מפרט: לאוסטריה, לקפריסין, לסלובקיה ולגרמניה, "לשם איתור שחקן תחליפי", ובנוסף, "הוא התקשר לסלובקיה ודיבר עם השחקן באנגלית רצוצה (השחקן לא דובר אנגלית) כדי לשכנעו שהוא מגיע לקבוצת פאר... השיחות לדומב ולסוכן היו כדי לנסות ולברר האם ניתן לבטל את רוע הגזירה".

פרט לשער הזה בדרבי, פצ'אלקה לא סיפק יותר מדי רגעי נחת לקהל האדום(צילום: עוז מועלם)

"תוך כדי השיחות הקשות והכעוסות", נטען בפנייה לביה"ד, "הרגיש גוטמן מעין צריבה בחזה, יצא למרפסת (בינואר) אך לא נרגע". רק למחרת פנה לבית החולים ושם אובחן אצלו אוטם בלב, שהצריך צנתור וניתוח מעקפים. המאמן טוען כי "הנסיבות דלעיל הן שגרמו להתקף".

עד כאן הציטוטים, הנוגעים ללב, מכתב התביעה, וברשותכם נתייחס לשתי ההערות שהושמו בסוגריים. גוטמן מדגיש כי שוחח עם פצ'אלקה "באנגלית רצוצה", מה שאומר שמלבד שברון הלב, הוא נאלץ גם לשבור את השיניים. אבל חמור מכך, אם שמתם לב, היה הצורך לצאת למרפסת בינואר! הימים הם ימי החורף, כלומר המאמן היה כל כך נסער, שאפילו לא הבחין בסכנת ההצטננות. וכל זה, להזכירכם, כשחלון ההעברות פתוח.

ההתאחדות אינה יכולה לשבת בחיבוק ידיים. אבי לוזון(צילום: חיים צח)

כעסים, צעקות והתפרצויות, אלו היו תופעות הלוואי אצל גוטמן ל"בשורה המרה" מפצ'אלקה, ואם כך מגיב המאמן הלאומי על בלם שלא מגיע, מה יקרה אם יתברר לו חלילה שטל בן־חיים נפצע לפני משחק חשוב? תחשבו רק על הטלפונים לרופאים באנגליה, בניסיון לבטל את רוע הגזירה.

ההתאחדות אינה יכולה לשבת בחיבוק ידיים. ד"ר מארק רוסנובסקי אמנם רופא בעל מוניטין, אבל קרדיולוג הוא לא. בקבלת הפנים שערך השבוע ראש הממשלה נתניהו לנבחרת הצעירה, אבי לוזון אפילו אמר: "מי שמנצח בכדורגל זה לא תמיד הטוב אלא זה שבא ביום נתון עם כל הלב, ואין כמו הלב של הישראלים"... מכיוון שכבר 43 שנה הלב שלנו לא מתפקד (ביום נתון), אני פונה ללב של ראשי ההתאחדות: אל תסכנו את בריאותו של מאמן הנבחרת. למרות שאין כמו הלב של הישראלים.

לוקח ללב. גוטמן(צילום: חיים צח)

הנודניק

יונה יהב והגברת הזקנה

ראש עיריית חיפה, יונה יהב, אירח השבוע את עמיתו מטורינו, פיירו פאסינו, והציע לו שיובנטוס תגיע למשחק ראווה לכבוד חנוכת האצטדיון החדש בעיר. "אין ראוי מכך שהגברת הזקנה תתארח אצל הנערה הצעירה", אמר יהב, ועד עכשיו לא ברורים לי שני דברים: מי אמורה להיות היריבה, ומי היא אותה צעירה שתארח את כוכבי האלופה האיטלקית?

חיים חפר אמנם כתב בזמנו: "יש בחיפה חתיכה, היא גרה ברחוב פנורמה", אלא שמאז חלפו לא מעט שנים, ונראה לי שגם החתיכה ההיא כבר לא כל כך בנויה לקשר. בטח לא עם קבוצה שלמה.

זקנה אך אטרקטיבית. יובנטוס(צילום: AFP)

ההתעלקות המזרח־תיכונית על הגברת הזקנה אינה חדשה, ואני לא מתכוון לאבי לוזון ואנגלה מרקל. בשנה שעברה התארח בטורינו ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, והזמין אף הוא את נשיא יובנטוס, אנדראה אניילי, למשחק בטדי בחופשת חג המולד. "הוא הבטיח לבחון את ההצעה ברצינות ואני מקווה שנתראה שוב בדצמבר", מיהר לבשר אז ברקת לתקשורת. יובנטוס אמנם לא ספרה את הניג'ס, אבל העיקר שראש העירייה תפס כותרות והצטלם עם נשיא המועדון. זה מה שיפה בגברת הזקנה, היא הכי מתאימה לסיפורי סבתא.

הפרובינציאלית

מירי נבו מכניסה לגויות

מכירים את השדרים האמיצים האלה, סטייל יורם ארבל, שפוחדים לומר מילת ביקורת על ספורטאים ישראלים (כי לא נעים), אבל נכנסים בלי חשבון בזרים (שממילא לא מבינים)? התופעה הפרובינציאלית הגיעה בסוף השבוע לשיא המיאוס והגיחוך באליפות אירופה בהתעמלות אמנותית בווינה, בכיכובה של מירי נבו.

נבו ראתה ביצוע מושלם, השופטים חשבו אחרת. נטע ריבקין(צילום: AFP)

את ישראל ייצגו בתחרות נטע ריבקין וטורי פילנובסקי, שנתנו הופעה מכובדת, אבל לא ממש התקרבו לתמונת המדליות. זה קרה רק בגלל שמירי לא הייתה השופטת. "רואים את הבגרות, רואים את הגישה. מאוד מדויקת. כמה ניסיון יש לה", פסקה הגרופית באולפן אחרי תרגיל החישוק של ריבקין. "יופי של תרגיל! היא מתעמלת אנרגטית עם שמחת חיים. ממש כיף לראות אותה", צהלה נבו בתום הביצוע של פילנובסקי.

לפרגן זה יפה, במיוחד לספורטאיות המוכשרות שלנו, אלא שאז עלו הגויות למזרן, והנשמה הטובה מהפרובינציה התחילה לקטר ולקנטר: "ביצוע לא הכי מדויק", היא פסקה על מקסימנקו האוקראינית. "חסר לה הגרוש ללירה", על דורונדה האזרית, "לא מבריקה", על מיטייבה הבולגרית, "תרגיל לא מושלם", על סטאניוטה הבלארוסית. ארבעתן, אגב, קיבלו מהשופטות ציונים גבוהים באורח משמעותי משתי הישראליות, חלקן זכו במדליות, אך מבחינת מירי היו באליפות רק שתי מתעמלות מושלמות (ואנרגטיות).

ברגע שהגויות עלו למזרן, הנשמה הטובה התחילה לקטר. נבו(צילום: פביאן)

אבל את החשבון האחרון מירי סגרה בגמר תרגיל הסרט, שאליו העפילה ורווארה פיליו מיוון, ודחקה ממנו את פילנובסקי שלנו. "אני מבטיחה לכם שאם טורי הייתה עולה לגמר, היא הייתה עושה תרגיל יותר טוב מזה. בטוח!" חרצה ברוב חוצפתה הדודה האובייקטיבית מישראל. ליוונית הפסדנו, ולנו הניצחון!

הבדיחה

כדורסלן אחד בשתי קבוצות

הכדורסל כאן ממשיך לשבור את שיאי האבסורד. אחרי העונה בלי הירידות, התשלום תמורת העליות, והחוק הרוסי המשופצר, קבלו את הפטנט החדש: "הכרטיס הכפול". לפי הסטארט־אפ המבריק של דירקטוריון מינהלת הליגה, כדורסלנים עד גיל 22 יוכלו לשחק במקביל גם בליגת העל וגם בלאומית, כדי שלפחות שם הם יקבלו דקות משחק. איזה יופי, פיצול אישיות! לרגע חשבתי שיו"ר המינהלת זה לא שמואל פרנקל, אלא זיגמונד פרויד.

סטארט-אפ מבריק. שמואל פרנקל(צילום: ראובן שוורץ)

מצד אחד, החוק החדש והמטופש עולה אפילו על קודמיו. מה יקרה, למשל, אם הקבוצה מהלאומית שהשחקן נרשם אליה, תוגרל בגביע מול קבוצתו מהליגה הבכירה? נגיד שישחק מחצית בכל קבוצה, אבל איפה הוא יתאמן?

מצד שני, עיקרון הכפילות אינו חדש אצל האנשים בענף. הקומבישינר אבנר קופל היה יו"ר המינהלת והפך ליו"ר האיגוד, למרות ששימש באותה עת כחבר הנהלת ההתאחדות לכדורגל. שמעון מזרחי מכהן כיו"ר זמני של האיגוד, למרות שהוא יו"ר מכבי ת"א. עמית גל מנהל קבוצה שנקראת גלבוע/גליל ולא מעניינת את האוהדים משני האזורים. מוטי אמסלם, שהותיר חובות גדולים ב־מ.מ גבעת שמואל, הוא היום יו"ר הפועל אילת וסגן יו"ר האיגוד.

חרטטן. שרון דרוקר(צילום: עוז מועלם )

ומכיוון שבינתיים הכדורסל שלנו הולך ומתדרדר ביחס ליבשת, יש לי עוד כמה רעיונות באותו הכיוון: "חוק הקטינים": צעירים שטרם מלאו להם 18 ייצאו מהמשחק רק בשבע עבירות. "חוק הנעליים": ישראלים נמוכים יורשו לנעול עקבים אלסטיים בגובה של עד עשרה סנטימטרים. ו"חוק הווטרנים": בנוסף לפסקי הזמן הרגילים ולפסק זמן טלוויזיה, יהיה גם פסק זמן למאיר טפירו. השאלה מתי יהיה פה שר ספורט נורמלי שיעלה בכנסת את "חוק האבסורד": ישראלים שמתמחים בקומבינות, לא יורשו להרוס את הענף.