אופנוען שמזגזג מקטין את הסיכוי לתאונת דרכים

התנהגות רוכבים קטנועים ואופנועים מרגיזה לעיתים את הנהגים, אבל משפרת את בטיחותם. מחקר שערכה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מצא שיעור גבוה של רוכבי אופנועים שמזגזגים בין מכוניות, עושים שימוש בשוליים ובנתיבי תחבורה ציבורית, עוצרים בצמתים על מעברי חציה בקידמת טורי מכוניות - התנהגות הנתפסת לעיתים קרובות בקרב שאר משתמשי הכביש כמכעיסה.

אלא שבניגוד לדעה הרווחת בקרב הנהגים, עורכי המחקר טוענים כי לפחות בחלק מהמקרים, מדובר בצורת רכיבה המעניקה בטחון רב יותר לרוכבים, ומקטינה את הסיכוי לתאונה.

לנהגים זה נראה מיותר, לרוכבים זה נראה תמרון בטיחותי(צילום: עופר עמרם)

זגזוג מיותר, או התמקמות בטוחה?

"מה שנראה לנהג כזגזוג מיותר ומהירות מופרזת, בעיני הרוכב הוא תמרון להתמקמות בטוחה יותר בנתיב, ושימוש נכון בתאוצה הטובה של אופנוע כדי לצאת ממצב פחות בטוח", קובע המחקר. "יש להניח שהסדרים מתוכננים, ממוסדים וחוקיים, יכולים לעשות את ההתנהגות הבלתי-פורמלית למקובלת על נהגי המכוניות, ועל-ידי כך גם לבטוחה יותר עבור כולם".

בין השאר, עורכי המחקר סבורים כי יש לבחון הסדרים חוקיים שיאפשרו לרוכבים לעשות שימוש בשוליים ובנתיבי תחבורה ציבורית. "הסדרים כאלה ניתן לראות בערים רבות באירופה, כולל לונדון, בריסל ופריז. מן הראוי לבחון זאת גם בגוש-דן". עוד מוצע לסמן בצמתים פסי-עצירה ייעודיים לרוכבים, במקביל להסטה לאחור של קווי העצירה למכוניות.

יש לציין כי בשנים האחרונות ניסו חברי כנסת לקדם הצעות חוק פרטיות, שיאפשרו לרוכבים להשתמש בנתיבי תחבורה ציבורית. אולם, הצעות אלה לא קיבלו את תמיכת משרד התחבורה, שטען כי נסיעת אופנועים וקטנועים בנתיבי האוטובוסים תפגע בבטיחות הרוכבים ותפריע לתחבורה הציבורית. אמנם שר התחבורה, ישראל כץ, אמר בעבר כי "אנשי המקצוע אומרים שלא ניתן לאפשר (רכיבה בנת"צ), אבל אני תמיד פתוח לרעיונות", אך עד עתה לא שונה החוק. 

התנהגויות חריגות, או בלתי נמנעות?

מחקר הרשות נערך באמצעות שימוש במצלמות וידאו נייחות וניידות, ובדק את התנהגות הרוכבים בכמה צירי תנועה מרכזיים בגוש-דן. הממצאים אינם צפויים להפתיע - נהגים או רוכבים. ההתנהגויות החריגות שנצפו בקטעי דרך היו זגזוג ונסיעה בשול או בנתיב תחבורה ציבורית, ובצמתים מרומזרים נצפתה בעיקר התמקמות רוכבים בראש טור מכוניות ועל מעברי חציה.

עורכי המחקר מציינים כי התנהגות זו של הרוכבים מרגיזה את הנהגים. "השיח של נהגים בישראל, כולל אנשי מקצוע בתחום התחבורה, כלפי אופנועים ואופנוענים הוא ביקורתי מאוד", הם כותבים. אלא שלדבריהם, לפחות חלק מהביקורת אינה מוצדקת, שכן היא אינה מתחשבת בנקודת המבט של הרוכבים. לדברי עורכי המחקר, "מנקודת מבט של לפחות חלק מהאופנוענים, ההתנהגויות החריגות הן בלתי נמנעות בתנועה מעורבת, ובמיוחד צפופה".

למה הם מתכוונים? "אין ספק שהתנהגויות כגון תמרון בצומת כדי לעמוד לפני המכוניות או נסיעה בשול, מרגיזות נהגים אחרים", מבהיר דו"ח המחקר. "אך לא מובן מאליו שההתנהגות היא לא-בטיחותית". למשל, רוכבים מסבירים שנסיעה בשוליים "עשויה לשפר את הבטיחות על-ידי שיפור הניראות והראות שלהם, והקטנת החיכוך עם כלי רכב אחרים". טענות דומות עולות בכל הנוגע להתמקמות הרוכבים בראש טור מכוניות, בצמתים מרומזרים.

וכן, רוכבים עושים את זה יותר טוב

במקום למתוח ביקורת על רוכבים ולהתרגז על התנהגותם, מציעים עורכי המחקר לבחון שינויים בהסדרים התנועה הקיימים, כך שתתאפשר רכיבה בשוליים ובנתיבי תחבורה ציבורית. הסדרים שכאלה, כך מעריך המחקר, גם יגבירו את הבטיחות של הרוכבים וגם יהפכו את התנהגותם לכזו המקובלת בקרב הנהגים. "האופנוען צריך לנצל לטובת בטיחותו את היתרונות היחסיים שלו ושל הכלי", מסכמים עורכי המחקר.

ואגב, לרוכבים עצמם יש לא מעט יתרונות יחסית לנהגי המכוניות. "מחקרים מצביעים על כך שלרוכבי אופנוע יש מודעות-מצב טובה יותר משל נהגי מכוניות", מציינים עורכי המחקר, "הם ממוקדים יותר במטלת הנהיגה, הם משתמשים יותר במראות, הם שמים לב יותר לרמזים של סיכוני דרך, הם נוהגים באופן פעיל ולא פסיבי כדי למקם את עצמם בדרך ובתנועה באופן שמרחב הראיה והתמרון שלהם יהיה חופשי ככל האפשר".