תקדים: בריטניה תפצה את מורדי המאו מאו מקניה
המורדים תבעו פיצויים בגין עינויים והתעללות מינית שחוו מידי קצינים בריטים בקולוניה. לאחר מו"מ הודיעה בריטניה: מביעים חרטה, הם יפוצו ב-20 מיליון ליש"ט. הפשרה סוללת את הדרך לבני לאומים אחרים באימפריה
פרשת המרד ההיסטורי מסתיימת בתקדים עולמי. ממשלת בריטניה הכריזה כי הסכימה לפצות מורדים לשעבר, שפעלו נגד הקולוניאליזם הבריטי בקניה בשנות ה-50, נתפסו ועונו. חמישה מהמורדים, שהשתתפו בהתקוממות שנודעה כמרד המאו מאו, הגישו תביעה לבית המשפט העליון בבריטניה וטענו כי חוו התעללות מינית וספגו הלקאות ומכות. שר החוץ ויליאם הייג הודיע בצהריים (יום ה') לפרלמנט כי המורדים יפוצו ב-20 מיליון ליש"ט.
ומה דעתכם? כתבו בפייסבוק שלנו ונפרסם את התגובות הנבחרות
ממשלת בריטניה הגיעה לפשרה עם התובעים מחוץ לבית המשפט. ה"גרדיאן" דיווח כי זוהי כנראה הפעם הראשונה שלונדון מגיעה להסכם עם תושבי האימפריה לשעבר על סבל שידעו מידי קציניה בתקופת הקולוניאליזם. הסכם זה עשוי לסלול את הדרך לתביעות מצד תושבי קולוניות אחרות באימפריה שעליה השמש לא שקעה לעולם.
"הממשלה הבריטית מכירה בכך שקנייתים היו נתונים לעינוי ולצורות אחרות של יחס לא ראוי בידי הרשויות הקולוניאליות", אמר היום הייג לפרלמנט, "הממשלה הבריטית מביעה חרטה כנה על כך שדברים אלה קרו ועל כך שפגמו בהתקדמותה של קניה לעצמאות". הפיצוי צפוי להתבצע בתשלום חד פעמי שיועבר למספר מוגבל ומוסכם של אנשים.
חמישה אזרחי קניה הגישו תביעה ב-2011. באוקטובר האחרון קבע כי המשפט כי שלושה מהם זכאים לתבוע פיצויים. הממשלה טענה בתחילה כי האישומים ישנים וכי חובותיו של הממשל הקולוניאלי עברו לממשלת קניה כשקיבלה עצמאות מבריטניה ב-1963. אולם היא לא חלקה על טענות השלושה, אשר "סבלו עינויים ויחס עוין מצד המנהל הקולוניאלי". בחודש שעבר נודע כי היא מנהלת משא ומתן עם נציגי המורדים.
גם סבו של אובמה במעונים
מרד המאו מאו היה התקוממות מזוינת של בני קיקויו (הקבוצה האתנית הגדולה בקניה אז) הן נגד השלטון הקולוניאלי הבריטי והמתיישבים הלבנים, והן נגד אפריקנים שאותם ראו כבוגדים או כמשתפי פעולה. בניגוד לארגונים פוליטיים אחרים בקניה באותה תקופה, תנועה זו התארגנה למאבק אלים.
עם זאת, הבריטים לא השכילו להבדיל בין תנועות פוליטיות שונות בשנים 1948-1952 וזיהו את כולן עם המאו מאו. השלטון הקולוניאלי הגיב בדיכוי מהיר, הכריז על מצב חירום ועצר מאות תושבים, בהם גם פעילים בהנהגה הפוליטית הלא-אלימה, כמו ג'ומו קניאטה, לימים נשיאה הראשון של קניה, ואביו של הנשיא הנוכחי. אולם הלוחמים כמעט ולא נפגעו, התארגנו בקבוצות גרילה והמשיכו ברצח אפריקנים ובהצתת חוות של מתיישבים לבנים.
בנובמבר 1952, בתגובה לרצח הראשון של אירופאי בידי המאו מאו, עצרו הבריטים 4,324 בני אדם, פינו כפר שלם מיושביו ושרפו אותו. ראש הממשלה דאז וינסטון צ'רצ'יל הכריז על מצב חירום בקניה ושלח חיילים לקולוניה. מ-1953 נקטו הבריטים מדיניות מוצהרת של ענישה קולקטיבית. בנוסף, ארגנו הבריטים משתפי פעולה רשמיים, "לויאליסטים" אפריקנים, למסגרת של "משמר אזרחי" שנאבק במורדים. ב-1956 הצליחו הבריטים ללכוד את מנהיג המרד דדן קימתי והוציאו אותו להורג. בכך בא המרד לקצו, אך קבוצות לוחמים קטנות נותרו ביערות עד לעצמאות ב-1963.
אנשי המאו מאו הרגו לפחות 1,800 אפריקנים, 200 אנשי ביטחון בריטים ו-32 מתיישבים לבנים. יותר מאלף בני אדם הוצאו להורג בידי הבריטים. קיימות הערכות שונות לגבי סך כל הקנייתים שנהרגו במהלך הסכסוך, שנעות בין 12 אלף ל-50 אלף בני אדם.
היסטוריונים סבורים כי כ-150 אלף חשודים בחברות בתנועת המאו מאו הוחזקו במחנות מעצר בריטיים, ללא משפט, בשנים 1960-1952.
המרד עלה שוב לכותרות עם היבחרו של ברק אובמה לנשיאות ארצות הברית, אז התברר כי סבו נעצר בימים הראשונים של ההתקוממות והוחזק שנתיים בכלא שמור. על פי ה"דייל מיילי" הבריטי, קרוביו של הסב, חוסיין אוניינגו אובמה, טענו שהוא עונה והולקה מדי בוקר וערב עד שהודה. אשתו השלישית, שרה אוניינגו, סיפרה ששומרים לבנים לחצו על אשכיו באמצעות מוטות מתכת ונעצו סיכות בציפורניו ובישבנו. מעורבותו האמיתית במרד מעולם לא נתבררה. התיאור הקשה עולה בקנה אחד עם תיאוריהם של חלק מהתובעים, שסיפרו על סירוס, התעללות מינית, תלייה מהרגליים, הלקאות והדמיית טביעה.