בן לשתי אמהות: "מבין נשים טוב יותר"
כבן לזוג אמהות לסביות, פאולו למד שהסביבה לא תמיד תקבל אותך בזרועות פתוחות. ולמרות זאת, היתה לו ילדות מאושרת שאפשרה לו לצמוח כאינדיבידואל שמשוחרר מתבניות המגדר המגבילות, ולא רק זה - פאולו מאמין שהדרך בה גדל עזרה לו להבין נשים טוב יותר. עדי רם פגשה אותו לראיון
מחר (ו') יחול מצעד הגאווה בתל אביב. במצעד צפויים להשתתף אלפי צועדים - הומואים, לסביות, דו מיניים, סטרייטים - כל אחד והסיפור שלו. בין הצועדים יהיה גם מכר שלי, פאולו, שהסיפור שלו הוא כנראה מבין המעניינים שניתן למצוא שם.
עוד בנושא:
זוגות חד מיניים צריכים להחליט: דירה או ילד
הורות גאה: מה עובר זוג חד מיני שרוצה ילד?
הכול על גאווה בפייסבוק של ערוץ יחסים
פאולו נולד בברזיל, שם גדל עם זוג אימהות לסביות - אמו הביולוגית, עמה ילך מחר למצעד, ובת זוגתה דאז. כיום השתיים כבר לא ביחד, אך במהלך כל שנות ילדותו ונעוריו השתיים הרכיבו יחד את התא המשפחתי שלו. בנוסף לתא המשפחתי המיוחד, גם אביו הביולוגי היה חלק מחייו.
אמו הביולוגית השתמשה בתרומת זרע מאחיה של חברתה, וכך בעצם נושא פאולו את הגנים של שני הצדדים. הסיפור המיוחד הזה מעלה הרבה עניין ושאלות, אז לכבוד חודש הגאווה החלטתי לפגוש את פאולו לראיון, ולספר לכם את סיפורו המרתק.
לא כל הילדים קיבלו אותי
פאולו נמצא היום בשנות העשרים המאוחרת שלו, ואחת הסיבות שהסיפור שלו מעניין כל כך היא שנדיר לפגוש אדם בן גילי שגדל במשפחה חד מינית. מבחינה חוקית אגב, אמו הביולוגית הייתה מוכרת כאם חד הורית.
"מבחינתי לא היה משהו חריג בלגדול עם שתי אימהות. לא הכרתי דרך אחרת", הוא מספר בראיון ל-ynet. "באופן כללי, ההגדרה שלי להורים היא שני אנשים שמגדלים ואוהבים את הילד שלהם, לא משנה מה המין או ההעדפות המיניות שלהם".
לפאולו סבתא אחת דתייה, שקיבלה את המשפחה החדשה בזרועות פתוחות. הסבתא השנייה הגיעה מכפר שמרני יותר מצפון ברזיל, ולא הסכימה לקבל את אמו כפי שהייתה. גם הסביבה לא תמיד הייתה כזו מקבלת. "כשהייתי בן 11 היה לי חבר שאמר שהוא לא יכול לשחק איתי יותר, ולא הבנתי למה. בדיעבד התברר לי דרך חבר משותף, שהדרישה לכך בכלל הגיעה מאביו - שלא רצה שבנו יהיה עמי בקשר בגלל שיש לי שתי אימהות".
"לאחר שגיליתי זאת שאלתי את אמי לפשר העניין, והיא ענתה: 'במהלך החיים יהיו אנשים שלא ירצו להיות בסביבתך מכל מיני סיבות. מי שלא מקבל אותך כמו שאתה, שפשוט לא יהיה שם'. כבר אז הבנתי למה היא התכוונה והסכמתי איתה על כך".
כשהיה בן 12 האימהות שלו נפרדו. הוא נשאר בקשר עם אמו הלא ביולוגית ובילה אצלה את סופי השבוע והחגים. שתי אמהותיו היו יהודיות ולכן גם הוא נולד כיהודי. בברזיל היה הולך לבית הכנסת עם אמו הביולוגית, שם שמעה סיפורים רבים על ארץ ישראל מחבריה בקהילה היהודית, ושם גם נולד הרעיון לעלות ארצה.
מעבר לגבולות המגדר
כשהיה בן 15 נסעה אימו לחופשה של חודשיים בישראל, חופשה שבמהלכה התאהבה בארץ והחליטה לעשות עלייה. זמן קצר לאחר מכן השניים עלו לארץ. תחילה, לא סיפרה האם לחברות הישראליות החדשות שרכשה על נטיותיה המיניות, ולא בכדי – מרגע שהללו שמעו על נטיותיה המיניות, בחרו החברות לנתק עמה את הקשר.
חרף הקשיים ההתחלתיים, אמו של פאולו לא וויתרה, ועשתה כל שביכולתה כדי להפוך את המעבר ארצה לכמה שיותר נגיש ונינוח עבור הילד. היא לא חסכה ממנו דבר, ופאולו מספר שכילד שגדל לשתי אמהות, תחומי העניין שלו נחשבו לרחבים מאחר שהוא מעולם לא הוגבל לתבנית מגדרית אחת. "התחביבים שלי היו רחבים יותר כילד, כי לא הגבילו אותי לתבנית של 'גבר צריך לשחק כדורגל'".
"אפשר להגיד שכשהייתי קטן הלכתי גם לשחק כדורגל, גם התעניינתי במוזיקה ובקריאה ואפילו למדתי ריקוד. עשיתי מה שעניין אותי ללא קשר למין שלי. גם בבגרותי פעלתי כך: במשך תקופה שיחקתי כדורגל מקצועי ואפילו שיחקתי בנבחרות הצעירות של ישראל. בבגרותי למדתי תיאטרון בבית צבי וכיום אני שחקן בתיאטרון גשר".
כששאלתי אותו את השאלה המתבקשת לגבי היעדרה של דמות גברית בחייו, ענה: "דווקא בגלל שהמשפחה שלי לא עומדת בתבניות מסוימות המוגדרות בחברה, אני רואה קשר זוגי כמערכת יחסים שוויונית. למשל, אני לא מסתכל על אישה כעל 'מישהי שצריכה להיות במטבח' או על כך שגבר צריך להיות המפרנס העיקרי. יש דברים שצריך לעשות וזוהי נחלתם של שני בני הזוג".
עוד הוא מסביר, "האימהות שלי לא היו צריכות גבר כדי לתקן דברים, לתלות, לחבר כבלים או לעשות שאר פעילויות בבית שנחשבות 'גבריות'. הן עשו את הדברים הללו לבד, ועם השנים לימדו גם אותי. לא משום שזהו תפקיד הגבר בבית, אלא פשוט משום שאלו דברים שצריך לעשות. באותה מידה חינכו אותי גם לקחת חלק במטלות שנחשבות 'נשיות' יותר כמו לנקות, לבשל, לכבס ועוד. חונכתי גם להיות יותר מודע לאסתטיקה ולמראה שלי, וגם היום אני מאמין שזה תחום ששני המינים צריכים להיות מודעים אליו".
מה נשים רוצות?
פאולו, אגב, הוא סטרייט, ולטענתו, הדרך בה גדל רק עזרה לו להתנהל טוב יותר עם המין הנשי. "בגלל שבסביבה שלי היו הרבה נשים - לסביות וסטרייטיות, למדתי כיצד להתנהג עם נשים – לדאוג, להיות קשוב ולנסות להבין אותן, וכנראה שאני באמת מבין נשים קצת יותר טוב מהגבר הממוצע. טוב נו, אני עדיין לא באמת מבין אותן, אבל אני בטוח יותר סבלני כלפיהן".
כששאלתי את דעתו על נישואים חד מיניים, ענה: "אני בעד נישואים חד מיניים כי אני מאמין שאם יש שני אנשים שאוהבים אחד את השני ורוצים לחגוג את אהבתם עם טקס או להיות מוכרים לפי חוק של אותה מדינה, אז אין סיבה שלא לאפשר להם את זה, ללא קשר למין או לנטיות מיניות".
"אני מאמין שברגע שזה יהיה חוקי, גם הסביבה תסתכל על זה בצורה אחרת ומקבלת יותר. כשעברתי לתל אביב והתחלתי את הלימודים שלי בבית צבי, פתאום הבנתי שהסיפור שלי מעניין ואנשים התעניינו בו כי לא יצא להם להכיר מישהו בגילי שגדל במשפחה חד מינית".
"אחרי שהסיפור שלי יצא החוצה, נפגשתי עם לא מעט זוגות הומואים ולסביות ששקלו להביא לעולם ילדים. סיפרתי להם את הסיפור מהצד שלי ונתתי עצות מהצד של 'הילד".
"אני עדיין מאמין בעשייה הזו ומוכן לדבר או לעזור לזוגות שמתלבטים בנושא הזה ולתת להם את נקודת המבט שלי כמישהו שגדל ככה, ואף להתנדב בארגונים הפועלים למען קידום נישואים חד מיניים. הפייסבוק שלי פתוח לפניות בנושא".
בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק
- ל"ערה?"
– דף הפייסבוק של עדי רם
לפנייה לכתב/ת 
