קניתם נעליים? זה המחיר שמשלמת הסביבה

כמעט כל פעולה בחיים המודרניים, תלויה בייצור התעשייתי: הבגדים שאנו לובשים, המזון שאנו אוכלים, הרכב שבו אנו נוסעים והמחשב שעליו אנו עובדים. קל לשכוח כי למוצרים המוגמרים שממלאים את הצרכים היומיומיים שלנו, יש גם השפעה אדירה על הטבע. עם זאת אפשר ליצור איזון ולמזער את הנזק, כפי שממחישה תערוכת צילומים חדשה שישיק השבוע המשרד להגנת הסביבה .

• אתר חדש ימצא לכם מפגעים ליד הבית
• יום הסביבה בכנסת: זעם על התשלום בחופים
• גזירות התקציב: חותכים בבשר החי של הסביבה
  

כתבו לנו את דעתכם בפייסבוק של ynet ואנו נפרסם תגובות נבחרות

התערוכה, שנקראת "תעשיה-סביבה: תמונת מצב 2013", כוללת תמונות של הצלם פיני חמו ומתמקדת במתקני התעשייה הרבים הפזורים בישראל, לעתים בצמוד לריכוזי תושבים, לעתים בליבן של פנינות טבע ייחודיות, לעתים בשניהם. "התמונות מציגות את ההשפעה האדירה שיש לאדם על הטבע ומעידות עד כמה הטבע שאמנם איתן ומופלא, עדיין חלש מול האדם ותפקידנו להגן עליו", מסר השר להגנת הסביבה עמיר פרץ. 

התערוכה תושק ביום ג' הקרוב בסלון לאומניות בנמל יפו ובהמשך יועלו התמונות לאתר המשרד. בינתיים, לפניכם הצצה ראשונה.  

פסולת מסוכנת

פסולת מסוכנת היא תוצר לוואי של תהליכים רבים בתעשייה, אך נמצא בכל בית, למשל בתרופות, מכשירי חשמל, סוללות וחומרי ניקוי. במועצה המקומית-תעשייתית נאות חובב (רמת חובב), ממוקם המפעל לטיפול בפסולת מסוכנת של החברה לשירותי איכות הסביבה (ESC), בו קולטים כרבע מהפסולת המסוכנת שמיוצרת במפעלים בישראל, מנטרלים את החומרים המסוכנים, ממחזרים את חלקה ואת השאר שולחים להטמנה לעד. במקום פועל מתקן השרפה היחיד בארץ לטיפול בפסולת אורגנית תעשייתית מסוכנת.

החברה לשירותי איכות הסביבה(צילום: פיני חמו)

גם קודם לפעילות החברה הוטמנה בשטח פסולת מסוכנת, מוצקה ונוזלית, אך הדבר בוצע ללא איטום מתאים. כך נותרו במקום מפגעים חמורים כמו בריכות חימצון ישנות עם שפכים מזוהמים, או חביות "נפץ" חלודות המכילות פסולת נפיצה. המדינה העמידה לרשות חברה כ-230 מיליון שקל לשם שיקום השטח והחברה החלה לסלק בהדרגה את החביות מהמקום ומתכוונת להקים בשטח מתקני מיחזור חדשים.

החביות עם החומרים המסוכינים שנותרו בשטח על רקע מתקן השריפה(צילום: פיני חמו)

רמת חובב

המועצה תעשייתית רמת חובב מאכלסת למעלה מ-30 מפעלים שעושים שימוש בחומרים נפיצים ודליקים. מלבד הסכנה הטמונה בחומרים הללו - כפי שהומחש בתאונה שארעה לאחרונה - משך שנים ארוכות נחשב המקום למזהם מספר אחד של באר שבע והסביבה. לאחר שנים של תחלואה גבוהה באזור - ההחלטה על העברת בסיסי ההדרכה של צה"ל לצומת הנגב הביאה סוף כל סוף לחיוב המפעלים להתקין אמצעים להפחתת הזיהום שם יוצרים.

המפעל הגדול ביותר במקום הוא תרכובות ברום מקבוצת כי"ל (כימיקלים לישראל), חברה בת של החברה לישראל. הברום, שמגיע אליו מים המלח, משמש בייצור עשרות מוצרים המשמשים בתעשייה ובחקלאות, בין היתר לתרופות, קוסמטיקה, חומרי הדברה ועוד. מהמשרד להגנת הסביבה נמסר, כי המפעל הגיש לאחרונה בקשה להיתר פליטה על פי חוק אוויר נקי.

תרכובות ברום(צילום: פיני חמו)

בשטח המועצה נמצא גם מפעל אסיא תעשיות כימיות (טבע טק), המייצר חומרי גלם לתרופות. בצינורות המפעל עוברים תדיר חומרים אורגניים נדיפים ורעילים. במשרד מציינים כי המפעל פועל בסטנדרטים סביבתיים מתקדמים למניעת זיהום, בהם יישום תוכנית לזיהוי ולתיקון דליפות מהמחברים, המשאבות והברזים שלאורך צנרת הייצור המסועפת.

צנרת טבע טק. בדיקות תכופות לאיתור דליפות(צילום: פיני חמו)

ים המלח

חברת מפעלי ים המלח שבבעלות כי"ל, מפיקה מחצבים מאזור ים המלח ונחשבת לאחד מיצרני האשלג והברום הגדולים בעולם. האשלג משמש בייצור דשנים וכחומר גלם בתעשיות הסבון, הזכוכית התרופות ועוד. שיטת ההפקה שלו מבוססת על אידוי מים בחלקו הדרומי של ים המלח, המחולק לבריכות.

(צילום: פיני חמו)

מחיר סביבתי נוסף בהליכי הייצור של החברה, הוא פליטת חלקיקים מזהמים ממתקניה. במשרד להגנת הסביבה מציינים כי החברה פצחה בתכנית לטיפול בפליטות משטחה, שעתידה להסתיים עד 2017.  

ייצור חשמל

לא תמיד קל לזכור זאת כשמרימים את המתג, אבל החשמל שנדמה כה ברור מאליו - לא נוצר יש מאין. עד שהמחלוקות סביב הגז ייפתרו - ואולי גם לאחר מכן - אל תחנת הכוח אורות רבין בחדרה ימשיכו להגיע ספינות ממקומות שונים בעולם, הנושאות עימן פחם.

מסוף פריקת הפחם(צילום: פיני חמו)

עם ההגעה אל המזח, הפחם מועבר מבטן האונייה אל מסוע סגור, שמשנע אותו משם אל אתר האחסון: ערמות פחם בחצר תחנת הכוח. בחצר מאוחסן הפחם בשטח המשתרע על כ-170 דונם ובערמות שמתנשאות לעתים לגובה של מעל ל-17 מטר.

מזח פריקת הפחם והמסוע (צילום: פיני חמו)

הפחם יוצר מטרדי אבק בשכונות המגורים הסמוכות, אך המצב השתפר לאחר שחברת החשמל התקינה אמצעים למניעת פיזורו. בתוך כך, מערכות השינוע, הפריקה והטעינה נדרשות להיות מכוסות ומקורות, הותקנה מערכת הרטבה שמונעת מהאבק להתעופף והוקמו תחנות ניטור אוויר חדשות באזורי המגורים השכנים ועל גדר המפעל.

ערימות הפחם בחצר תחנת הכוח(צילום: פיני חמו)

גם ארובות תחנות הכוח מהוות מוקד זיהום אוויר לא קטן מן הסתם. על מנת להפחית אותו מוקמת בימים אלה ארובה חדשה, רביעית במספרה, לגובה של 250 מטר. מדובר במפגע נופי לא קטן - אבל בחברת החשמל מבטיחים שהארובה החדשה תטפל בגזים המזהמים הנוצרים במהלך ייצור החשמל.

הארובה החדשה. 250 מטר(צילום: פיני חמו)

גם את החשמל עצמו צריך להעביר איכשהו, אבל אף אחד לא רוצה קו מתח גבוה ליד הראש שלו ובצדק. בשנת 2012 סיימה חברת החשמל להעתיק קו מתח עליון שהוצב בסמוך לבתי תושבי שכונת אורות באור עקיבה, זאת לאחר מאבק ארוך שניהלו התושבים מחשש לרמת קרינה אלקטרו-מגנטית גבוהה.

(צילום: פיני חמו)

מפרץ חיפה

במפרץ חיפה משונעים דרך קבע כימיקלים, נפט גולמי ותזקיקי דלק, בפרוזדורים שכוללים צנרת תת-קרקעית באורך כולל של כ-500 ק"מ. אחד מהם הוא פרוזדור F, שרוחבו כ-15 מטר וכולל שבעה קווי דלק לאורך כ-6.2 ק"מ, בין הנמל למסוף הדלק במתחם הפטרוכימי המוחזק על ידי תש"ן (תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ). בעקבות זיהומי קרקע ומי תהום חוזרים ונשנים בדלקים ומזהמים נוספים לאורך הצנרת - נדרשו בתי הזיקוק לשקם את התוואי המזוהם. תוכנית השיקום, שכוללת כ-20 אתרים, אושרה לאחרונה על ידי המשרד להגנת הסביבה.

פרוזדור F. זיהומים חוזרים ונשנים (צילום: פיני חמו)

מתקני הנפט הגולמי של חברת תש"ן, ממוקמים בסמיכות מבהילה לאזור מסחרי שוקק אנשים. "מתקני תעשייה הסמוכים לאתרי מסחר קולטי קהל נבחנים לפי מדיניות המשרד למרחקי הפרדה בין חומרים מסוכנים ובין הציבור המצוי בסמוך למקור הסיכון, לשם נקיטת האמצעים הנדרשים להפחתת הסיכונים מהם", מציינים במשרד להגנת הסביבה. "במסגרת זו נבחנים גם מכלי הנפט הגולמי של תש"ן והחברה נדרשת לנקוט באמצעים כדי לעמוד במרחק הנדרש".

מתקני הנפט של תש"ן(צילום: פיני חמו)

טיפול בשפכים

משך שנים ארוכות טיהר מכון טיהור השפכים (מט"ש) של הרצליה, את מי הביוב של תושבי העיר באופן חלקי בלבד וגרם לזיהומים חוזרים ונשנים בחופי העיר. מאז שודרג המכון וכיום הוא מייצר מי קולחין ברמה גבוהה יותר (שלישונית). בין היתר הותקנו במקום ברכות אוורור לפירוק החומר האורגני והחנקנים באמצעות חיידקים ומיקרואורגניזמים. במטרה לזרז את התהליך, מוחדר חמצן לשפכים באמצעות מאווררים.

ברכות האוורור במט"ש(צילום: פיני חמו)

זיהומי קרקע ומי תהום

רוב הבדיקות במאגרי מי תהום הסמוכים לתחנות דלק, מגלות כמויות דלק גדולות. מכלי הדלק בתחנות הם תת-קרקעיים וכשהם מתיישנים, מתרחשות דליפות דלק אל הקרקע ואל מי התהום. במשרד מציינים כי ניטור הדליפות מתבצע באמצעות פיאזומטרים - קידוחים צרי קוטר הנקדחים עד מתחת למכלים התת-קרקעיים.

מיכל דלק תת קרקעי(צילום: פיני חמו)