מד מן 6, פרק 10: כשדרייפר פגש את דיקנס

עלילת הספר של דיקנס מ-1859 מתרחשת במקביל בפריז ובלונדון. "בין שתי ערים" של מת'יו וויינר מתחלק בין ניו יורק ולוס אנג'לס. בזמן שבעיר המלאכים דרייפר מפלרטט עם המוות (ורוג'ר מפלרטט עם "לוטוס מסקרמנטו") ועם התת-מודע שלו, בתפוח הגדול סוכנות הפרסום המאוחדת מתפוררת, או לכל הפחות נופלת כפרי בשל לידיהם של טד צ'ו וג'ים קאטלר.

הפרומו לפרק העשירי בעונה הנוכחית של "מד מן"

זה היה אחד הפרקים שפחות התמקדו בדמותו של דון, אבל בכל זאת היו כאן כמה התרחשויות חשובות מבחינתו. קודם כל, רואים שהוא לקח ברצינות את הבטחתו למייגן מהפרק הקודם "להיות שם". העובדה שדמותה צצה בראשו המסטול בדיוק כשנישק את סינדי הבלונדינית, והחיוך שבו קיבל אותה, מעידים על זה.

דון מדמיין את מייגן מאושרת ונינוחה (בניגוד למצב הרוח שלה במציאות) וכשהיא רומזת לו שהיא בהריון, הוא שואל אותה: "מה את חושבת שזה?". הוא מתכוון לשאול אם מדובר בבן או בת, אבל היא עונה: "הזדמנות שנייה". הזדמנות שנייה שלהם להיות הורים אחרי ההפלה שהיא עברה, אבל גם הזדמנות שנייה ליחסים ביניהם והזדמנות שנייה של דון לחיי משפחה. זה מה שהוא רוצה.

אבל רגע אחרי, דמותה של מייגן מתחלפת בדינקינס, החייל שהוא פגש במלון בהוואי בתחילת העונה והשתתף בחתונה שלו על החוף. דינקינס הדמיוני מת והוא למעשה מסמל את דון דרייפר האמיתי. "אשתי חושבת שאני נעדר", הוא אומר לדון, "אבל האמת היא שאני מת".

טד וג'ים. די לכיבוש(צילום: מתוך הסדרה)

מייגן ודינקינס מייצגים את שני הצדדים באישיות של דון, שמנהלים מאבק מתמיד ביניהם. המרדף אחרי אושר וחיים נורמליים - מול הצד האפל של דון, הילדות הקשה והסוד שהוא חי איתו כבר שנים. העובדה שרגע לאחר מכן אנחנו רואים את דון צף על המים בבריכה, מרמזת איזה מהצדדים האלה ינצח במאבק בסופו של דבר.

החתול והשמנת

בינתיים, בניו יורק, טד וג'ים מנצלים את העובדה שדון ורוג'ר הפקידו (או הפקירו) בידיהם את המשרד כדי להגדיל את השפעתם על העובדים ועל התקציבים. "אתה מחלק את המקום הזה, ולא לשני חצאים שווים", אומר טד לעמיתו ג'ים.

עד עכשיו התמקדנו ביריבות בין דון לטד, אבל מתברר שגם קאטלר הוא ממזר לא קטן. הוא שולח את בוב בנסון לפגישה עם מנישביץ, גם מתוך זלזול בתקציב של רוג'ר, אבל גם בשביל להעביר את בנסון לצד שלו. היוזמה של טד וג'ים לשנות את שם המשרד ל"סטרלינג, קופר ושותפים" נועדה לטשטש את הצד השני בזמן שהם משתלטים צעד אחר צעד על הסוכנות. רגע אחרי שג'ים הוגה במוחה את המזימה, אנחנו רואים את דון ורוג'ר מנמנמים במטוס. נרדמו בשמירה. האם הם יתעוררו בזמן?

ג'ואן בינתיים, שנואשת להוכיח שהיא ראויה למעמד השותפה שזכתה בו בנסיבות מפוקפקות, מערערת את יסודות העבודה הבסיסיים של עולם הפרסום. היא מחליטה לגייס בעצמה את הלקוח מאייבון, מערבת את פגי במזימה בעל כורחה ומכעיסה את פיטר, שגם ככה מרגיש שהוא צריך להיאבק על מקומו בסוכנות.

ג'ואן ופגי. הנשים עדיין מקופחות(צילום: מתוך הסדרה)

הסצנה שבה פיטר וטד נוזפים בג'ואן כמו בעובדת זוטרה מלמדת משהו על היחס המזלזל כלפיה למרות מעמדה כשותפה, אבל גם על היחס לנשים בסדרה ובכלל בתקופה ההיא. מצד שני, כמה שנים קודם ג'ואן לא היתה מרשה לעצמה לעשות תכסיס כזה. ואם כבר מדברים על ג'ואן, מה קרה לרומן שלה עם בוב בנסון?

ד"ש משיקגו

ואי אפשר להתעלם מהמהומות האלימות שמפציעות ממסך הטלוויזיה במהלך הפרק. מדובר בעימותים שהתפתחו בין מפגינים נגד מלחמת וייטנאם לבין המשטרה במהלך ועידת המפלגה הדמוקרטית שהתקיימה ב-1968 בשיקגו. במהלך הוועידה הוחלט כי יוברט האמפרי, שהיה סגנו של הנשיא לינדון ג'ונסון ונתפס כתומך בהמשך המלחמה, יתמודד מול ריצ'רד ניקסון על הנשיאות.

ניקסון ניצח בסופו של דבר בבחירות, אך המעורבות האמריקנית בווייטנאם הגיעה לקיצה רק ב-1973, אחרי שגבתה את חייהם של כמעט 60 אלף חיילים אמריקנים. הסצנה של הריב בין גינסברג לקאטלר מסמלת יפה את העימות בין הצעירים שתמכו בסיום המלחמה לבין המבוגרים השמרנים, בוגרי מלחמת העולם השנייה, שתמכו בה או לכל היותר היו אדישים כלפיה.

אגב, את דניאל סיגל, הבחור נמוך הקומה שמכניס לרוג'ר אגרוף ליד הבריכה

זיהיתם? גם לי היה קשה. בעונה הרביעית הוא היה קופירייטר זוטר במשך כמה פרקים לפני שפוטר, אבל נראה אחרת לגמרי, עם שיער קצר וחליפה. בהוליווד הוא המציא את עצמו מחדש כמפיק סרטים היפי.

גם השחקן שמגלם אותו, דני סטרונג, עבר מטמורפוזה בחיים האמיתיים כשהפך משחקן שמגלם תפקידי משנה לתסריטאי מצליח. הפרויקט הבא שלו הוא שני סרטי ההמשך של "משחקי הרעב". לא רע.