כפכפים וגופיות: בים זה מתאים, אבל בעבודה?

נעלי אצבע, מכנסיים קצרים, וגופיות הם חלק בלתי נפרד מהקיץ הבא עלינו לטובה. כשהולכים לים, זה נראה מובן מאליו, אבל מה עם מקום העבודה?

• נתב בנמל: המקצוע שכל אם יהודייה תאחל לבנה
• חזון שירות התעסוקה: סוף ל"חתמתי אבטלה" 
• יריד תעסוקה בטכניון: גם המוסד מחפש עובדים
  

נושא הלבוש במקום העבודה הוא רגיש מהרבה בחינות. כך למשל, בכל הנוגע לוויכוחים על הטמפרטורה של המזגן במקום העבודה - שולי לכאורה, אבל יכול להיות מקור לא אכזב לעימותים מיותרים בין העובדים. אספקט מוכר יותר הוא נושא ההופעה הייצוגית.

במיוחד במקומות עבודה בהם יש מגע עם קהל, כמו קבלת קהל או מפגש עם לקוחות או ספקים - העובד מייצג את המעביד ואת מקום העבודה אל מול מי שהוא בא עימו במגע. כך למשל יהיו מי שיפגעו מלבוש חושפני מדי ויהיו מי שיראו עצמם נפגעים מהופעה החושפת פירסינג וקעקועים. יהיו גם מי שיתייחסו פחות ברצינות אם מי שיעמוד מולם ינעל כפכפי אצבע או מכנסיים קצרים מדי.

ככל שהעובד בכיר יותר, כך יש להופעתו הייצוגית חשיבות גדולה יותר. גם עובדים שאינם באים בעצמם במגע עם הלקוחות משפיעים על אופן הצגתו של מקום העבודה בעיני המבקרים במקום.

אווירה מקצועית

אספקט נוסף של הלבוש במקום העבודה הוא כל תחום מניעת ההטרדה המינית ושמירה על אווירת עבודה נעימה ובטוחה. הופעה עניינית שומרת על סביבת עבודה עניינית ומצמצמת את החיכוכים בעלי האופי המיני.

אין הכוונה לכך שלבוש מסוים מהווה עילה או חלילה הצדקה, להטרדה מינית של עובד או עובדת, אלא לכך שלעיתים צורת הלבוש של עובד או עובדת מסוימים כשלעצמם עלולים להיחשב יצירת סביבת עבודה לא נוחה לעובדים אחרים.

החוק מחייב את המעביד לספק לעובדים סביבת עבודה נקייה מהתייחסויות מיניות וחפה מהטרדות. לבוש ענייני ומקצועי מסייע בשמירת אווירת עבודה עניינית ומקצועית. קשה להתווכח עם כך שעובד המגיע לעבודה בחולצת צווארון ומכנסיים אחרים משדר אוירה אחרת מעובד הבוחר להגיע לעבודה עם מכנסי ברמודה ונעלי אצבע.

קוד לבוש - אחריות המעסיק

הישראלים ידועים בחוסר הפורמאליות שלהם וזה גם בא כמובן לידי ביטוי בצורת הלבוש המקובלת לעבודה. אכן, רוב המעבידים לא מצפים מעובדיהם להגיע למקום עבודתם בחליפת שלושה חלקים מעונבת, אבל עדיין אפשר, ולעתים אף "צריך", להגדיר לעובדים קוד לבוש מקצועי ומכובד.

כך למשל, מקובל לומר שאין לבוא במכנסיים קצרים, שיש להימנע ממחשופים עמוקים, שאין לנעול כפכפים או נעלי אצבע, או שיש ללבוש חולצות עם שרוול ולא לחשוף כתפיים או גב.

צריך לזכור, שמקום העבודה, כשמו כן הוא, מקום של עבודה. מדובר במסגרת מקצועית, שבה העובד פועל בשירות המעביד, ולא חופשי לעשות כל שברצונו. כפי שלגיטימי לדרוש מעובד להתנהג באופן מסוים, לפנות אל הלקוחות בנימוס למשל - כך לגיטימי לדרוש מהעובדים לעמוד בכללי לבוש מסוימים.

בתי הדין לעבודה מגבים בדרך כלל את המעבידים המבקשים לאכוף קוד לבוש. עובד מגן דוד אדום או נהג בחברת אוטובוסים שביקשו פטור מחובת המדים שנקבעה בחברה הוכרחו לציית לנהלים החדשים. אבל לא רק מדים - גם מקום עבודה שביקש מעובד ללבוש חולצות עם שרוול כדי שיסתירו את הקעקועים הבולטים שלו אשר הרתיעו את הקהל המבוגר והשמרני במקום, קיבל גיבוי מבית הדין לעבודה.

למעביד הפררוגטיבה לנהל את עסקו כראות עיניו ובמסגרת זו הוא רשאי לקבוע קוד לבוש, אשר צריך להיות עניני וסביר. מעבידים צריכים לזכור שקביעת קוד לבוש היא לא רק זכות, אלא לעתים גם חובה שלהם במסגרת אחריותם בניהול העסק.

הכותבת היא ראש מחלקת דיני עבודה במשרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות'