המדינה איימה על בג"ץ: אם תתערבו, נעניש נכים
לאחר שנדחו על-ידי המוסד לביטוח לאומי, פנו בני זוג נכים לבית המשפט, בבקשה כי יורה למדינה להפסיק הפליה מקוממת במתן הלוואות. תגובת המדינה לא איחרה: אם בג"ץ יתערב, נעניש את כל הזכאים להלוואות
במקום לתקן הפליה נגד חלק מהנכים, המדינה איימה לשלול הטבה מכל הנכים. מדינת ישראל מעניקה הטבות שונות לנכים, למשל באמצעות הלוואות לסיוע ברכישת מכונית למוגבלי ניידות. אלא שהלוואות אלה אינן ניתנות לכולם. כך למשל, קרובי משפחה נכים המתגוררים יחד ומחזיקים ברישיון נהיגה, יקבלו שתי הלוואות לרכישת שני כלי רכב. אם רק לאחד מהם יש רישיון, יהיו זכאים להלוואה אחת בלבד.
בעתירה שהגישו בני זוג נכים לבג"ץ, נטען כי הנוהל הקיים מפלה ויש לבטלו. השניים ביקשו מבג"ץ כי יורה למוסד לביטוח לאומי להעניק להם שתי הלוואות, לרכישת שני כלי רכב. במשרד האוצר ובמוסד לביטוח לאומי התנגדו לבקשת בני הזוג. במפתיע המדינה גם איימה כי אם יקבל בג"ץ את העתירה, יימנע המוסד לביטוח לאומי מלתת הלוואה שנייה לכל מי שכיום זכאי לקבל אותה.
"השמעת הטענה לפיה קבלת העתירה תביא לשלילת ההטבה, בתקווה שבית המשפט יתחשב בה וידחה את העתירה על אף הפגיעה בשוויון, אינה מקובלת", כתב נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, שקיבל את עתירת בני הזוג והורה למדינה להעניק להם את ההלוואה הנוספת. "הטענה נשמעת כמעין 'איום' על בית המשפט כי הוא יהא האחראי אם יוחלט על ביטול כולל של ההטבה".
יותר טוב לגור בנפרד?
מפסק דינו של הנשיא גרוניס, עולה תמונת מצב תמוהה למדי: "שני קרובי משפחה שאינם מתגוררים יחד, או לחלופין בני זוג המתגוררים יחד ואינם נשואים, יהיו זכאים לשתי הלוואות עומדות - הלוואה אחת לכל אחד מהמוגבלים בניידות. לעומתם, בני זוג נשואים המתגוררים יחד יהיו זכאים להלוואה עומדת אחת". לכן, השאלה המהותית שעולה מעתירת בני הזוג פשוטה - האם המצב הקיים יוצר הפליה אסורה?
לטענת המדינה, אין במצב הקיים כל הפליה. "קיימים הבדלים בצרכי הניידות של בעלי הרישיון ושל חסרי הרישיון, משום שבעלי הרישיון הם ניידים ופעילים יותר", הסבירה המדינה לבג"ץ. "(בנוסף) כאשר מדובר בנכה חסר רישיון נהיגה, וישנו 'מורשה נהיגה' הנוהג ברכב, ניתן להניח כי הרכב ישמש גם את מורשה הנהיגה באופן אישי, ואת זאת אין המדינה צריכה לממן". יש לציין כי בכל המקרים, ההלוואה ניתנת אך ורק לנכים שדרגת מוגבלותם קשה.
אלא שהנשיא גרוניס לא השתכנע מטענות המדינה. "שלילת הזכאות לקרובי משפחה אשר רק אחד מהם מחזיק רישיון נהיגה, נגועה בהפליה", כותב גרוניס. "לאחר שקרובי משפחה מוגבלים בניידות נמצאו, כל אחד בנפרד, זכאים להלוואה... אין הצדקה לשלול מהם את הזכאות רק מחמת קרבת המשפחה והמגורים המשותפים, או בשל סטטוס רשיון הנהיגה שלהם".
"אילולא היו בני משפחה"
הנשיא גרוניס אינו מסתפק בקביעה כי הנוהל הקיים יוצר הפליה, ומסביר גם כיצד הוא פוגע בנכים. "ההשלכה המעשית של שלילת הזכאות (להלוואה שנייה, ש.ה) היא יצירת תלות של בן המשפחה חסר הרכב, שהוא לרוב גם חסר הרישיון, בבן המשפחה בעל הרכב, שהוא לרוב בעל הרישיון", הוא כותב. "יתרה מכך, שלילת הזכאות מחייבת את בעל הרכב להיות זמין לצרכיו של חסר הרכב, ולהפכו למעשה ל'נהג' של חסר הרכב".
לדברי גרוניס, המקרה של בני הזוג שהגישו את העתירה מלמד עד כמה שגויה ומפלה גישת המדינה. "שני בני הזוג פעילים ביותר בלימוד ובפעילויות חברתיות אחרות", הוא מסביר. "פעילותם, לצד צרכיהם הרפואיים, דורשת מכל אחד מהם, בנפרד, לנוע באופן תדיר ממקום למקום, וזאת ללא קשר להיותם בני משפחה, לקיומו או היעדרו של רישיון נהיגה או למגוריהם המשותפים".
בפסק הדין גם מתייחס הנשיא גרוניס לאבסורד הנוצר מכך שאם רק היו גרים בנפרד, בני הזוג היו זכאים לשתי הלוואות. "אילולא היו בני משפחה, ואף לו היו בני משפחה שאינם מתגוררים באותה דירה, היה זוכה כל אחד מהם להלוואה, בשל ההכרה בצרכיו, מבלי להתחשב בקיומו של רישיון נהיגה... האם ניתן לקבל כי מגוריהם המשותפים, קרבת המשפחה או העובדה שהעותרת היא חסרת רישיון נהיגה, משנים את הדין הראוי? התשובה לכך שלילית".
למעשה, גרוניס גם מבהיר כי הנוהל הקיים אינו רק מפלה בין נכים, אלא גם מונע מהמדינה מלהגשים את מדיניותה - והיא לאפשר לבעלי מוגבלויות להשתלב בחברה. לדבריו, התלות שיוצר כיום הנוהל בין קרובי משפחה - "פוגעת באפשרות ההשתלבות החברתית של המוגבלים בניידות".
לפנייה לכתב/ת 
