ישו כמשוגע ושיכור: כתבי הקודש בקאמבק נורבגי
התרגום החדש של התנ"ך והברית החדשה לנורבגית נמכר יותר מ-"50 גוונים של אפור" והצגות שמעלות פרשנות נועזת לקאנון פופולריות יותר מ"אוויטה". דווקא באחת המדינות החילוניות באירופה, העניין בכתבי הקודש עולה. לא את כולם זה מפתיע
נורבגיה, אחת המדינות החילוניות ביותר באירופה, מופתעת מהפופולריות שזוכים לה כתבי הקודש. התנ"ך והברית החדשה בתרגום החדש שלהם לנורבגית הפכו לרב המכר הגדול ביותר בשנים האחרונות ועקפו אפילו את "50 גוונים של אפור".
ומה דעתכם? כתבו בפייסבוק שלנו ונפרסם את התגובות הנבחרות
העניין המחודש בקאנון הדתי הגיע גם לבמה, עם מחזה בן שש שעות בשם "ביבלן" (תנ"ך וברית חדשה בנורבגית). הוא משך 16 אלף צופים בשלושת החודשים שבהם הוצג באחד התיאטראות החשובים באוסלו.
אנשי הכנסייה הלותרנית של נורבגיה עדיין לא מכנים זאת התעוררות רוחני, אבל הם שמחים על העניין המחודש בתנ"ך במדינה שבה רק אחוז בודד מתוך חמישה מיליון תושבים פוקד את הכנסייה באופן קבוע.
"למחשבות ולדימויים מכתבי הקודש יש השפעה על איך שאנחנו חווים את המציאות", אמר קרל אובה נאוסארד, אחד מהסופרים שסייעו בתרגום החדש.
מומחים אינם מופתעים מהצלחת התרגום החדש ומהפופולריות של ההצגה ומסבירים שהנורבגים המופנמים רואים בדת עניין אישי ולא ציבורי. "מידת הנוכחות בכנסייה היא מדד גרוע למצב הדת של הנורבגים", אמר טורגר קולסהוס מאוניברסיטת אוסלו, "דת היא עניין פרטי מאוד לנורבגים".
אן וייטברג, העומדת בראש "החברה לכתבי הקודש" של נורבגיה, אמרה כי ייתכן שגם ההגירה הגוברת השפיעה. יותר מ-258 אלף מהגרים התיישבו במדינה בשש השנים האחרונות, ותרמו למגוון האתני והדתי שלה. הכנסייה של נורבגיה מעריכה כי 60 אחוזים מהם נוצרים והאחרים מוסלמים, בודהיסטים והינדים.
"עכשיו משנחשפנו לאמונות אחרות, הנורבגים התחילו להתעניין יותר באמונה שלהם עצמם", הסבירה וייטברג.
התרגום החדש של כתבי הקודש פורסם באוקטובר 2011 והחליף את המהדורה מ-1978 במטרה להקל על ההבנה ולהגביר את הדיוק. למשל, בגרסה הקודמת, מרי נקראה "בתולה", במובן המאוד פיזי של המילה. בגרסה החדשה היא נקראת "אישה צעירה", באופן שמתאים יותר למשמעות בעברית. כינוס הבישופים הקתולים של ארה"ב שינה זאת גם בתרגום האחרון של הברית החדשה מ-2011, בנימוק שהדבר לא משנה את עמדת הכנסייה לגבי מרי, אלא מתייחס למשמעויות השונות של המילה העברית "עלמה".
יותר מ-160 אלף עותקים נמכרו והתרגום היה לספר הנמכר ביותר בנורבגיה ב-2012. הכנסייה מודה שלטקטיקות השיווק הייתה יד בעניין. "החברה לכתבי הקודש" של נורבגיה קידמה את התרגום החדש כאילו היה רומן פופולרי ויצרה כך ציפייה. היא פנתה לסופרים ולמשוררים כדי לעשות את הטקסט לקריא ואיכותי, והיא פנתה לקהלים שונים בעיצוב הכריכה – עור ורוד, ג'ינס, תחרה לבנה ועוד.
"הזדמנות לחשוב"
כמו במדינות אחרות באירופה, נראה שהמנהגים הדתיים תפסו מקום משני בתרבות הנורבגית. סופי השבוע מלאים בסקי וטיולים בחיק הטבע, ולדת נותרו רק חג המולד או חג הפסחא. בשנה שעברה שם הפרלמנט קץ למעמד המיוחד שנהנתה ממנו הכנסייה הלותרנית כדת הרשמית של המדינה.
אבל אריק אולפסבי, המנהל האמנותי בתיאטרון Det Norske, שהעלה את המחזה "בייבלן", אמר שגם אם הנורבגים לא ממהרים לכנסייה, הם רואים את כתבי הקודש כחלק חשוב מהמורשת הספרותית שלהם. "הכנסייה רוצה שתסכים עם הפרשנות שלה אבל התיאטרון נותן לך הזדמנות לחשוב בקול רם ולדון בתנ"ך".
ההצגה בהחלט מציעה פרשנות לא מסורתית. למשל, במקום למות על הצלב, ישו מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי ומוצא להורג בזריקה קטלנית. במעמד הנס של הפיכת המים ליין מתואר ישו כשיכור.
וזוהי איננה ההצגה היחידה. השחקן הנורבגי הידוע סוויין טינדברג כיכב בשלוש הצגות שעסקו בברית החדשה וזכו להצלחה מסחררת. ההפקה האחרונה, "ילדיו של אברהם", מכרה יותר כרטיסים מהמחזמר "אוויטה".
למרות הפרשנויות הנועזות, הממסד הדתי בנורבגיה דווקא מקבל בברכה את הרעיון של התקרבות לדת דרך אמנות. "גם אם אינך מאמין במסר הבסיסי, בכתבי הקודש יש סיפורים עשירים ומלאי משמעות", אמרה הלגה האולנד בייפולין, הבישוף הראשית בכנסייה של נורבגיה, "התרבות שוברת את הביישנות הדתית שאנשים חשים ביחס לכנסייה וזו דרך למי שהתרחק לחוות שוב את הדת בצורה מעניינת".