איך זה עובד: מדפסת תוויות
הרבה לפני התיוג בפייסבוק, מדפסות קטנות ולא מוכרות יצרו תגי סימון פיזיים לכל מטרה. איך הן עובדות?
מדפסת תוויות היא גאדג'ט נדיר, שרבים כלל לא מודעים לקיומו. עם זאת, הן חיוניות לכל מי שעבודתו או תחביבו כוללים הרבה חלקים קטנים שצריך לאחסן ולקטלג. בעוד שמדפסות רגילות מתחברות למחשב ומשמשות מעין "צינור" למידע שמגיע ממנו, מדפסת התוויות היא מכשיר עצמאי לגמרי, עם מקלדת, מסך זעיר הפועלת בדרך כלל על סוללות. המשתמש מקליד טקסט קצר, ובלחיצת כפתור מקבל מדבקה צרה עם הטקסט המבוקש, אותה אפשר להדביק על תאי אחסון, קופסאות, שקיות ועוד. הנה הדגמה קצרה של פעולת מדפסת תוויות פשוטה מבית Casio:
איך זה מדפיס
עקרון הפעולה של מדפסות אלה מכונה "העברה תרמית" (Thermal Transfer): ראש ההדפסה מכיל שורה של "פיקסלים" זעירים, שכל אחד מהם מסוגל להתחמם ולהתקרר בחזרה בנפרד ובמהירות. בצמוד לראש ההדפסה עובר סרט דיו, וכאשר פיקסל מסוים מתחמם, הדיו בסרט שעובר מולו נמס ונדבק למשטח שאחריו – מדבקה, נייר, פלסטיק ועוד. המעגלים האלקטרוניים של המדפסת אחראים לחימום הפיקסלים הנכונים בזמן הנכון, כדי ליצור את צורת האותיות והסימנים האחרים.
שיטה זו שונה משיטת ה"הדפסה התרמית" שמשמשת, למשל, בקופות רושמות. גם שם יש ראש הדפסה מחמם, אך אין הפרדה ברורה בין הדיו לבין המצע: גלילי הנייר של הקופות הרושמות פשוט מצופים בחומר שמשחיר בעת החימום. הדפסה תרמית פגיעה לחום סביבתי, לאור אולטרה-סגול וסתם לזמן שחולף, וקבלות ופקסים שהודפסו בשיטה זו דוהים והופכים לבלתי קריאים כעבור שנים בודדות במקרה הטוב.
ההעברה התרמית יציבה יותר, אך בעייתית מבחינת בטחון שדה: כאשר דיו נמס ויורד מסרט הדיו, הוא משאיר אחריו אזור ריק, או כמעט ריק. לכן אי אפשר להשתמש באותו קטע סרט פעמיים, ומי שמצליח להניח את ידיו על סרט שהושלך לפח מסוגל לקרוא בקלות כל מה שהודפס בעזרתו. בתמונה הבאה מוצג קטע סרט הדיו ששימש להדפסת ה"hello" בסרטון למעלה. כעת דמיינו שאתם חוקר פרטי או מרגל בתקופה שבה מכשירי פקס עבדו בשיטת ההעברה התרמית, וקורבנותיכם חסרי ההבנה משליכים את הסרט המשומש מהפקס המשרדי שלהם לפח הציבורי...
הקלטת ששווה מיליונים
כמו בשוק המדפסות הביתיות, גם כאן הרווחים הגדולים של היצרנים מגיעים מהחומרים המתכלים: קלטת עבור המדפסת שהוצגה קודם, שכוללת גם סרט דיו וגם פס מדבקה, עולה כמו מדפסת חדשה - שמגיעה עם קלטת הדגמה, שמכילה סרט בחצי האורך.
המבנה של הקלטת פשוט: יש בה גליל אחד שעליו כרוך פס המדבקה, ושני גלילים (מקור ואיסוף) עבור סרט הדיו. המנגנון המכני שבמדפסת דואג למשוך את הסרטים בצורה אחידה וללחוץ אותם אל ראש ההדפסה. אחריו, סרט הדיו נאסף בחזרה אל הקלטת בעוד המדבקה ממשיכה כלפי חוץ. אחידות התנועה והדיוק בהדפסה מובטחים באמצעות גלגל מחורץ שמחובר בתמסורת למנוע ומסתובב מול חיישן אופטי. המיקרו-בקר שמהווה את ה"מוח" של המדפסת סופר, בעזרת החיישן, את החריצים במהלך הסיבוב ומסיק מהתוצאה את המרחק שהסרט עבר. מנגנון כמעט זהה שימש למדידת התנועה של עכברי מחשב בתקופת הכדור, לפני שהעכברים האופטיים השתלטו לגמרי על השוק.
הנדסת אנוש מקיאוולית
ניתן להשיג קלטות למדפסות תוויות בכמה צבעי נייר ומדבקה וברוחב שונה, ולהחליף אותן בכל עת. חלונית בכיסוי האחורי של המדפסת מאפשרת למשתמש לקרוא את התווית ולדעת איזו קלטת מותקנת כרגע. בצד ימין למעלה של המדפסת מותקן לחצן גדול ונוח מאד, שמוריד להב פנימי חד כמו גיליוטינה מלוכסנת על סוף המדבקה המודפסת וגוזר אותה. שני אלמנטים אלה מוכיחים שהמתכננים של המדפסת ידעו מה הם עושים, מה שהופך את התגלית הבאה למטרידה עוד יותר.
שימו לב לסידור המקשים במקלדת. זוהי מקלדת QWERTY בסיסית וסטנדרטית למדי, בתוספת לחצני פונקציות ספציפיים שאפשר לפענח די בקלות. אך איזה מין מוח מעוות ישים את מקש ההדפסה דווקא בין מקשי החץ לאחור וה-Back Space?
התשובה, לצערנו, ברורה לגמרי: זוהי תוצאה של החלטה מכוונת ותאבת בצע. השכל הישר (הצרכני, לפחות) אומר לשים את מקש ההדפסה רחוק ככל האפשר ממקשים אחרים ומוגן היטב, כדי שלא יילחץ בטעות ויבזבז את הקלטת היקרה. להצמיד אותו דווקא למקשים שמשמשים בהם בדרך כלל לתיקון טעויות – מבטיח שרוב ההדפסות הלא רצוניות יפיקו פלט חסר שימוש לגמרי, וזו רשעות לשמה. כדי להשלים את התמונה, המדפסת כמובן לא מבקשת אישור להדפסה, אלא נכנסת ישירות לפעולה כשהמקש הזה נלחץ. משתמש זריז יכול אמנם לכבות אותה באמצע ההדפסה, אך הוא יצטרך לזכור להוסיף להדפסה הבאה מספר רווחים בהתחלה.
העתיד נשאר כאן
המעגלים האלקטרוניים והמכניקה של מנגנון הקלטת לא מעניינים במיוחד – בכל אופן, לא מעניינים מספיק כדי שאשמיד לכבודם מדפסת תקינה – ודומים לדברים שכבר ראינו בטור זה בעבר. למי שמתעקש, הנה צילום של רוב האלקטרוניקה הפנימית:
מי שניסה להדפיס על גיליונות של מדבקות בעזרת מדפסת ביתית רגילה יודע איזו משימה מתסכלת זו. לכן, סביר להניח שמדפסות התוויות היו ויישארו הפתרון המועדף עבור הנישה הקטנה שבאמת זקוקה לסימון פריטים שכזה. דגמי מדפסות משוכללות יותר מזו שראינו כאן מסוגלות להדפיס גרפיקה, ברקודים מכל הסוגים, הצהרות מכס (בפעם הבאה שאתם מקבלים חבילה מאמאזון או מוכר "כבד" אחר ברשת, הסתכלו טוב על המדבקה עם הכתובת שלכם) ואפילו תמונות צבעוניות.
