לייצא את רוב הגז של ישראל? בכייה לדורות
ועדת צמח התעלמה מחוות הדעת המקצועיות שקיבלה, בחרה בגישה "נדיבה" בהערכת עתודות הגז של ישראל והייתה שמרנית בהערכת הביקוש העתידי. כדאי שהממשלה תלמד מטעויותיהן של בריטניה וארגנטינה שבחרו לייצא כמויות גדולות, ועתה נאלצות לייבא ממדינות אחרות גז במחירים גבוהים. דעה
בעשורים הקרובים תתבסס כלכלת ישראל על גז טבעי . הגז, זול ונקי, יהיה מקור האנרגיה העיקרי במשק, ישמש כתחליף זול לדלק יקר, יוזיל את עלויות הייצור בתעשייה ויתרום לביטחון האנרגטי של ישראל. למרות זאת, בעלי אינטרסים מסחריים, מגובים על ידי משרד האנרגיה, דוחפים לייצא מעל מחצית מהגז לחו"ל, כשהבסיס למדיניות מוצעת זו הינו דו"ח ועדת צמח.
- רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו
, ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם
עיון בדו"ח מראה כי הוועדה התעלמה מחוות הדעת המקצועית של מדעני המשרדים ובחרה בגישה "נדיבה" מאוד בהערכת עתודות הגז והייתה שמרנית מדי בהערכת הביקוש העתידי לגז בישראל. בהמשך גישה זו המליצה הוועדה לייצא את הגז הישראלי בכמויות גבוהות, כאלו שישאירו בעתיד את המשק הישראלי נטול גז ויגרמו נזקים בלתי הפיכים בטווח הארוך.
עתודות הגז של ישראל
כבסיס לחישוביה ניסתה ועדת צמח להעריך את עתודות הגז של ישראל. למרבה הצער, חישובים אלו נשענו על הערכות לא מבוססות של גודל המאגרים הקיימים ועל קידוחים שנמצאו בדיעבד "יבשים". לא כך בונים רגולציה.
ועדת צמח העריכה כי "עתודות" הגז עומדות על כ-950 BCM (מיליארד מטר מעוקב) וכוללות גם "עתודות מותנות" ומאגרים "אפשריים" – כלומר, מאגרים שנכון להיום כלל לא התגלה בהם גז.
בנוסף, הערכת הוועדה התבססה על אומדן אבסורדי של כמויות גז בהסתברות של 50%. כלומר, קיים סיכוי של כ-50% שכמויות הגז יהיו קטנה יותר מהערכות. האם יש מקום למדיניות מסוכנת זו בהחלטותיה של ממשלת ישראל על עתידה הכלכלי והביטחוני של המדינה מבלי להתחשב במחיר האפשרי במקרה של טעות בהערכות?
היקף ייצוא הגז המתוכנן - מסוכן
השימוש בגז טבעי בישראל נמצא רק בחיתוליו, אבל הוועדה הציגה תחזית ביקוש נמוכה לגז בשנים הבאות על מנת להצדיק את הייצוא.
זאת ועוד, משרד האנרגיה עוסק בתכנון ארוך טווח בתחומים שונים, כאשר הסטנדרט הוא תכנון ל-35 שנה לפחות (כלומר, עד לשנת 2050). למרות זאת, הוועדה פעלה בניגוד למדיניות זו בתחום הגז הטבעי בלבד וגיבשה תכנון רק עד לשנת 2040. מה יהיה אחרי זה ומה עם הגידול הצפוי באוכלוסייה? לא ברור. הביקוש המקומי הצפוי בין השנים 2041-2050 הוא כ-300-400 BCM - מהם בחרה הוועדה להתעלם.
במקביל לדיונים על הגז, החליטה הממשלה בחודש ינואר על תוכנית לאומית להפחתת התלות בנפט, וקבעה שעד שנת 2025 תופחת צריכת הנפט בתחבורה ב-60%. התנתקות מנפט היא יעד אסטרטגי של ישראל והיא מחייבת בסיס אספקה מקומי, גדול וארוך טווח. ייצוא רוב הגז, כפי שהמליצה ועדת צמח, לא מאפשר התנתקות כזו, אשר ממשלת ישראל עצמה קבעה שהיא חיונית לנו. התנקות מלאה מחייבת ניצול מלא של הגז הישראלי.
אין לישראל רזרבות לשנים רבות של גז, לא 100 ולא 60 (הממוצע בעולם), אלא בין 29 עד 32 שנה. ייצוא הגז בכמויות שהוצעו על ידי ועדת צמח אינו הגיוני למשק הישראלי ואף עשוי להיות מסוכן עבורו בעתיד. ישראל צריכה ללמוד מטעויותיהן של מדינות כמו בריטניה וארגנטינה, שבחרו לייצא כמויות גדולות של גז בדומה למתווה שמציעה הוועדה, ועתה הן חוות מחסור ונאלצות לייבא גז ממדינות אחרות במחירים גבוהים. ההפסד לישראל גדול בהרבה - אובדן הפיתוח של הכלכלה והמשק המקומיים.
על הממשלה לאמץ מדיניות בוגרת שדוחה סיפוקים מיידים וחושבת על הטווח הארוך. אל לשר האנרגיה ושר האוצר להסתמך על הערכות ספקולטיביות, כי את מחיר הטעות נשלם כולנו בעתיד ונשלם ביוקר רב.
הכותבת היא הממונה על מחקרי אנרגיה ותחליפי נפט במכון הישראלי לתכנון ישראלי