פיתוח ישראלי: במקום כדור מורחים את התרופה
המצאה ישראלית חדשה תאפשר לכם לוותר על כדורים שעלולים לגרום לתופעות לוואי שונות ולמרוח את התרופה, שתגיע בצורת ג'ל, על האזור המיועד בגוף וכך למקד את הטיפול. הדוקטורנטית הצעירה מרגנית כהן-אברהמי תקבל את פרס קיי היוקרתי על המצאתה
במקום לקחת כדור, תמרחו את התרופה על הגוף: הדוקטורנטית מרגנית כהן-אברהמי, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פיתחה שיטת חדשה למתן תרופות ישירות דרך העור, שממזערת את תופעות הלוואי, בהשוואה לתרופות הנלקחות בבליעה. כשאנחנו בולעים תרופה, היא עוברת דרך הקיבה ומתפרקת תוך כדי שהיא משפיעה גם על איברים אחרים, כמו הכבד למשל. הג'ל התרופתי יימרח על האזור הפגוע וכך "ידלג" על המעבר דרך איברים אחרים שעלולים להיפגע.
- חדשות ועדכונים נוספים בעמוד הפייסבוק של ynet
מחקרה של כהן-אברהמי - שהיווה את עבודת הדוקטורט ובוצע במכון לכימיה בהנחיית פרופ' ניסים גרתי וד"ר אברהם אסרין - התמקד בגבישים נוזליים, שהם
ג'לים שקופים ורכים שניתן למרוח בקלות על העור. הגבישים הללו מבוססים על חומר פעיל שטח שהוא מולקולה הקושרת מים ושמן ויוצרת ג'לים בעלי דרגות רכות שונות.
עוד כתבות בערוץ הבריאות:
- מה צריך להיות בארון התרופות כשיש ילדים בבית
- ארון תרופות ביתי: 10 פריטים שאי אפשר בלעדיהם
- בדיאטה? 7 תרופות סבתא שיאיצו הירידה במשקל
לכל ג'ל יש מבנה שונה - משושה, קובייה ואחרות, לכל מבנה כזה יש קצב שיחרור שונה, כך אפשר לייצר ג'ל שיאפשר לתרופות להשתחרר במינון מסויים על פני אורך זמן מסויים ובכך להתאים את המינון לכל מחלה.
על מנת לשלוט בכמות התרופה המוחדרת, נבחנו פפטידים חודרי תא. מדובר במבנים קטנים המורכבים מחומצות אמינו שהן אבני הבניין של חלבונים. הפפטידים הייחודיים הללו, שנגלו לראשונה במערכות ביולוגיות כגון נגיפי HIV והרפס, נמצאו כבעלי יכולת לחדור לתוך תאים חיים ולהכניס לתוכם "מטענים" שונים. הוכח כי אותם פפטידים מגדילים את החדירה לעור ומגבירים את העברת התרופות האנטי דלקתיות מהג'לים הרכים.
"חיפשנו מולקולה שתשלוט בקצב שיחרור התרופה לעור", היא מסבירה. "חשבנו על פפטידים שיש להם היכולת לעבור דרך ממברנות של תאים ובדקנו האם הם מסוגלים לעבור דרך העור. ידוע שהעור שלנו בנוי משכבה חזקה ומבודדת של תאים צפופים שלא מאפשרים יציאה של מולקולות מהגוף, או כניסה של גורמים זרים. ראינו שלפפטידים אכן יש יכולת חדירה דרך העור והם אלו שמסוגלים להחדיר את התרופות. למעשה, לפפטידים יש השפעה שכאילו "פותחת" את העור ומאפשרת לתרופות להיכנס".
כהן-אברהמי בחנה סוגים שונים של פפטידים חודרי תא ומצאה כי המבנים הכימיים השונים שלהם והאינטראקציות הייחודיות שלהם בתוך הג'ל הם בעלי חשיבות גבוהה בבקרת העברת התרופה. היא התמקדה במחקרה בפיתוח פורמולות של ג'ל הניתנות למריחה ומכילות תרופות אנטי דלקתיות שאינן סטרואידים.
מטופלים הנוטלים תרופות כאלה דרך הפה במצבי חום, כאבים שונים, דלקות פרקים, מחלות אוטואימוניות וסרטן, סובלים פעמים רבות מתופעות לוואי חמורות. לקיחת תרופות באמצעות מריחתן על העור עשויה להיות נוחה יותר לאותם חולים ולספק להם פתרון רפואי תוך צמצום תופעות הלוואי. ניתן לעשות שימוש בג'לים הנוזליים האלה באזור הפגוע בגוף ולשחרר את התרופה לתוך הרקמות באופן מבוקר.
יותר דוקטוריות מדוקטורים
בשבוע הקרוב תעניק האוניברסיטה העברית את פרסי קיי השנתיים. פרס קיי לחדשנות מוענק מדי שנה מאז 1994. יצחק קיי, תעשיין בריטי בולט בתעשיית התרופות, ייסד את הפרס על מנת לעודד אנשי סגל וסטודנטים של האוניברסיטה העברית לפתח שיטות רפואיות חדשניות בעלות פוטנציאל מסחרי שיתרמו לאוניברסיטה ולחברה.
בין מקבלי הפרס תהיה גם כהן-אברהמי, שאף מקבלת השנה תואר דוקטור יחד עם עוד 375 סטודנטים נוספים -
מספר שיא של מסיימים באוניברסיטה העברית. כמו כן, לראשונה בהיסטוריה של האוניברסיטה יותר נשים יקבלו תואר דוקטור במדעים ניסויים מגברים: 120 נשים יקבלו תואר דוקטור בתחום זה לעומת 104 גברים.
גם בתחום המדעים העיוניים מספר מקבלות התואר יהיה גבוה יותר מאשר מספר המקבלים: 85 נשים לעומת 66 גברים. בסך הכל, יקבלו תואר דוקטור בעצרת 205 נשים ו-170 גברים. זו השנה השנייה ברציפות שבה מספר הנשים המקבלות תואר דוקטור גבוה ממספר הגברים.
האוניברסיטה אף תחלק 11 תארים לשם כבוד, בין היתר, לזמרת והשחקנית הנודעת ברברה סטרייסנד. הפרסים יוענקו במהלך המושב ה-76 של חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית שייערך בין ה-13 ל-18 ביוני בירושלים.
