האביב הבוסני ושערוריית תעודות הזהות

18 שנה חלפו מאז סיום מלחמת בוסניה שגבתה כ-100 אלף הרוגים, אבל המתיחות בין שלושת העמים החיים בבוסניה-הרצגובינה - בוסניאקים, קרואטים וסרבים, מתיחות שהובילה את אירופה למראות הכי אכזריים שידעה מאז מלחמת העולם השנייה, נותרה שם כל הזמן, משולהבת לא פעם על-ידי הפוליטיקאים עצמם. עכשיו, רגע לפני שהמתיחות הזו מתפוצצת שוב, יוצאים הבוסנים למחאה. אלפים מהם מקיימים מאז יום רביעי שעבר הפגנות נגד הממשלה והפרלמנט, ודורשים מהפוליטיקאים להניח את המחלוקות האתניות בצד - ולהתחיל לטפל בבעיות היום-יום שלהם.

עוד חדשות מהעולם :

• ג'ורג' בוש מעולם לא עזב. אובמה שינה את עורו
• סוריה: אמר שאינו מאמין במוחמד והוצא להורג
• שינסה מותניים: צפו באישה הצרה ביותר העולם
• ריקוד המחאה: מתנגדי ארדואן בטנגו עם מסכות גז
  

הכול החל בשבוע שעבר, כשמפגינים נגד הממשלה - רבים מהם הורים צעירים ואמהות עם עגלות תינוק - יצרו טבעת אנושית, הקיפו את הפרלמנט, ואילצו 1,500 איש - המחוקקים, פקידי ממשל ומבקרים - להישאר בתוכו 12 שעות רצופות ללא יכולת לצאת. רק ביום שישי לפנות בוקר הצליחו כוחות מיוחדים של המשטרה לחלץ את הנצורים.

מפגינים בבוסניה. המנהיג הסרבי רוצה רפובליקה סרפסקה חזקה(צילום: EPA)

המחאה החלה כהפגנה קטנה למען חוק חדש שיסדיר את נושא מספרי תעודות הזהות במדינה. תוקפו של החוק הקודם המסדיר את הנושא פג בפברואר השנה, ולכן הורים לתינוקות חדשים שנולדו בבוסניה מאז נותרו ללא יכולת להנפיק להם מסמכים אישיים רשמיים, כולל דרכונים. הזרז ל"מחאת המספרים" היה דיווחים בתקשורת על תינוק בן שלושה חודשים הזקוק לטיפול רפואי מציל חיים מעבר לים, אולם אינו יכול לנסוע לחו"ל משום שלא ניתן להנפיק לו דרכון. הממשלה החלה להנפיק מספרי זהות זמניים עד שחוק חדש יועבר ויאפשר לחלק מספרי זהות קבועים לאזרחים, אולם פעילי המחאה דורשים פתרון קבע.

ליד בניין הפרלמנט. יותר מ-20% מאזרחי בוסניה מובטלים(צילום: AP)

בבוקר שלמחרת המצור על הפרלמנט, שעות אחרי החילוץ, נערכו בכמה ערים ברחבי בוסניה הפגנות תמיכה כדי לעודד את המפגינים שצרו

על הפרלמנט בסראייבו, ובעידוד ההפגנות האלה יצאו בערב שוב אלפים למחות בבירה נגד מנהיגי בוסניה. "אנחנו רק רוצים להעביר מסר לפוליטיקאים, שלא ישחקו עם העתיד שלנו כי העתיד שלהם נמצא בידינו", אמר אחד המפגינים בסראייבו, עמאר נורקוביץ' בן ה-25. המחוקקים מצדם יצאו לחופשת סוף שבוע מוקדמת כבר ביום שישי, כדי לא להתעמת שוב עם פעילי המחאה. מאז נערכו הפגנות מחאה מדי יום, כולל היום, והמפגינים קראו לפוליטיקאים לשים בצד את המריבות על רקע אתני, ויחלו לפעול לשיפור איכות החיים של אזרחי המדינה העניים.

ולא בכדי קושרים המפגינים בין "חוק המספרים" לבין הסכסוכים האתניים שמלווים את בוסניה זה עשרות שנים. במדינה חיות שלוש קבוצות אתניות מרכזיות - בוסניאקים, קרואטים וסרבים - ומאז סוף מלחמות שנות ה-90' שקרעו אותה לגזרים היא יכולה "להתהדר" אולי בתואר המדינה עם הכי הרבה גופי ממשל בעולם.

נשיא לכל עם. המחאה בסראייבו(צילום: EPA)

בוסניה (או בשמה הרשמי "בוסניה-הרצגובינה") מורכבת משתי מדיניות אוטונומיות למחצה (האחת בוסניאקית-קרואטית - "הפדרציה של בוסניה והרצגובינה", והשנייה סרבית - "רפובליקה סרפסקה"). לכל אחת מהן יש נשיא משלה, ממשלה משלה ופרלמנט משלה. מעל כל אלה יש למדינת-העל בוסניה-הרצגובינה פרלמנט משותף, ממשלה אחת ומועצה של שלושה נשיאים שונים, כדי לתת ייצוג לכל שלוש הקבוצות האתניות המרכזיות. אפילו התאחדות הכדורגל של בוסניה-הרצגובינה נאלצה לבחור שלושה נשיאים, כדי לאפשר לכולם לחיות בשלום עם ניהול הכדורגל המקומי.

שיעור האבטלה בבוסניה עומד על יותר מ-20%, והמדינה נמצאת בפיגור גדול אחרי שכנותיה בכל הקשור להתקדמותה בדרך לקבלה לאיחוד האירופי. למרות הדברים האלה, לא פעם נדמה כי הפוליטיקאים עסוקים עדיין במחלוקות שהבסיס להן אתני. שורש הבעיה הוא כנראה שנציגי שלושת העמים החיים בבוסניה לא ויתרו מעולם על המטרות שהביאו אותם למלחמה ההיא. הבוסניאקים והקרואטים מעוניינים להשאיר את המדינה מאוחדת, בעוד הסרבים רוצים לשמור אותה מחולקת ואולי אפילו לפרוש ממנה. רוב הבעיות שאיתן מתמודדת בוסניה הן תוצאה של ההתנגשות בין שני הרעיונות האלה - פילוג אתני ואחדות.

סטודנטים ליד הפרלמנט הבוסני, היום(צילום: EPA)

במקרה של חוק מספרי הזהות, מחוקקים סרבים (המזדהים כמובן עם "רפובליקה סרפסקה") דורשים שמספרי הזהות החדשים יתנו ביטוי לחלוקה האתנית, ואילו בוסניאקים וקרואטים טוענים שהדבר רק יגרום לפילוג עמוק יותר במדינה. פקידי ממשל סרבים-בוסנים משבשים מעת לעת את פעילות המוסדות המשותפים של המדינה, רק כדי להוכיח שקיומה של בוסניה מאוחדת אינו אפשרי. נשיא רפובליקה סרפסקה

הסרבית, מילורד דודיק, תמצת זאת לאחרונה בתוכנית בטלוויזיה המקומית: "ככל שתהיה פחות בוסניה-הרצגובינה (השם של מדינת-העל), כך תהיה יותר רפובליקה סרפסקה (החלק הסרבי-בוסני). זו המדיניות שעליה אנחנו מתעקשים".

בדיוק על הרקע הזה יצאו אלפים להפגין בכמה ערים בבוסניה, בדרישה מהפוליטיקאים להקדיש עצמם קצת פחות לשיסוי אתני וקצת יותר לטיפול בבעיות היום-יום. בסראייבו, ראש המשלחת של האיחוד האירופי לבוסניה, פיטר סורנסן, אמר כי למפגינים יש "דרישה ברורה מפקידי הממשל בבוסניה-הרצגובינה בכל הרמות, לעשות את מה שבשמו הם נבחרו - לפעול למען האינטרסים של האזרחים". היום צעדו שוב מאות פעילי מחאה לעבר הפרלמנט בסראייבו.