פירון על סערת הבגרות: הניסוח לא הכי חשוב
שר החינוך הבטיח לבדוק את שטף טענות התלמידים על שאלות מתחכמות וניסוחים מסורבלים בבחינה בהיסטוריה, וגם לשנות את השיטה. "הדקלום והשינון לא חשובים. החיים מאתגרים אבל אולי אנחנו אשמים ולא התלמידים - הרגלנו אותם"
הסערה שמלווה את בחינת הבגרות בהיסטוריה מסרבת לגווע. אתמול (ב') געשו הרשתות החברתיות מתגובות של רבים מ-50 אלף תלמידי כיתות י' עד י"ב שניגשו לבחינה והתלוננו על ניסוחים מסורבלים ושאלות מתחכמות, והבוקר הגיב לנושא גם שר החינוך שי פירון, שבעקיפין ובדיפלומטיות הביע תמיכה תלמידים - אבל גם ביקורת על השיטה הקיימת ועל הפינוק שאליו הם הורגלו.
- לפתרון המלא של בחינת הבגרות בהיסטוריה באדיבות רשת החינוך אנקורי - לחצו כאן
"אני לא מאמין בבחינות במתכונתן הנוכחית. צריך לשנות את השיטה מהיסוד", כתב השר בעמוד הפייסבוק שלו. "הן הפכו
למהות הלמידה. הייתי שמח אם היו משוחחים יותר, חושבים יותר. הדקלום, השינון המוגזם, אינם חשובים בעייני".
עם יציאתם מכיתות הבחינה התלוננו תלמידים רבים על בחינה קשה בנושאי בית שני, התנועה הציונית ועוד. דף הפייסבוק של משרד החינוך הוצף בתלונות על כך שהבחינה לא כללה נושאים במיקוד – כגון חוזה המדינה הרצל ומרד בר כוכבא.
"לפני שאתם מספרים לנו על הקשיים בנוסח הצהרת בלפור, תטפלו בקשיים של הניסוח שלכם", כתבה התלמידה קארין. "לומדים, מוציאים ציונים טובים כל השנה, מגן טוב, חורשים יום ולילה שבועיים, יודעים את החומר כבר בעל פה מתוך שינה אך הכול נהרס", הוסיפה עדי. "השאלות היו מכשילות ולא מובנות, מקווה שתלמדו מהטעות הזאת".
בפתח הפוסט שלו הדגיש השר פירון: "אני מ ת ח י י ב לבחון כל טענה הנוגעת להגינותן של הבחינות. הבדיקות תהיינה חדות ושקופות תוך הפקת לקחים לעתיד. בד בבד, במידה שהבחינות היו קשות יתר על מידה, נמצא דרך שלא תפגע בתלמידים".
פירון הוסיף שהוא תומך בכך שהציון בבגרות יכלול עבודות מחקר, עבודת צוות והרצאות בפני הכיתה: "ניסוח השאלות הוא עניין חשוב, אך חשובות יותר שאלות העומק המעוררות ומניעות אותנו למקומות אחרים. כיצד תשפיע היווצרותה של הלאומיות החדשה באירופה על תפיסתם של התלמידים את מדינת ישראל? כיצד ישפיע חזונו של הרצל על עולם החלומות? על הנאמנות של האדם לחזונו (אלטנוילנד) ובעיקר - על הבנת שורשיה של הזהות הלאומית שלנו? זה צריך להשתנות. ואנחנו נשנה".
הוא חתם ב"הערת שוליים" וטען כי "לא רק התלמידים שלנו 'אשמים'. הרגלנו אותם. הכל 'לעוס', 'ערוך', 'מוכן לעיכול'. אבל החיים מאתגרים ויש בהם קשיים. אולי שגינו?".
לפנייה לכתב/ת 
